אני קצת מבולבל. מה הם. מטאל כסח וולגארי. אלקטרוניקה לירית. פאנק או אלטרנטיבי. פפוסט משהו. נו, טוב, ההגדרות האלו. ואגב, הדפטונס הם גם "אלטרנטיוויים". תקשיבו לקטע שנקרא Pink Cell Phone, קטע אלקטרוני יפהפה. אבל כשצ'ינו מורנו זועם ("את היית צריכה לדעת שזה עלול להיגמר") – אז החבר'ה שלו מפעילים צליל מטאלי דיסטורשני אגרסיווי. אבל יש להם גם בלדות קורעות לב. ("Xerces," "Beware") כול השירים כאן, על סגנונותיהם, מתחברים לאיזה חלום ביעותים אפוקליפטי שמתחיל במשפט: "האם אתה יכול להסביר לי למה אתה כזה שטני/ זה מאוחר בשבילי עכשיו כי יש חור באדמה". זה הולך עפ פידבקים מרטיטים וחשמל טעון.

זה החמישי של הלהקה מסקרמנטו. צ'ינו  הסולן יודע לעבור מזעקות ללחישות, מה שמראה שהאיש כבר מספיק מבוגר כדי להבין שהחיים לא רק מטאליים. ועוד דבר קט: קשה להתעלם מהלהקה הזו.