יציאה

שלום חנוך

במועדון התאטרון יפו
3/5

שלום חנוך בחר מופע צנוע עם רפרטואר בלי סדר מסוים. גיטרה אקוסטית. אווריה נינוחה ליושבים-סביב-שולחנות שגם באו לשיר על בירה ונשנושים.
דווקא ממנו הייתי מצפה לומר כמה מילים על הימים הקשים, אבל שלום משחק אותה כאילו הכל כרגיל. ראש קטן. יכול להיות שהוא צודק: אנשים משלמים כדי לצאת מהבלגנים. רק בירה ומצברוח. שלום במצברוח טוב. נהנה לשיר ולנגן באווירת מועדון זמר.
שלום תפס ראש עם משה לוי בקלידים, והקומבינה בדרך כלל עולה יפה. והוא נותן לקהל אפשרות להזמין שירים כבקשתו. שזה קצת הפריע. ואולי לא מתאים ולא ראוי לזמר במעמדו.
המסגרת האקוסטית לא טובה לכל השירים. אנפלאגד אמנם נותן קווי מיתאר נטו, אבל יש שירים שמתחננים לעיבוד עשיר. מצד שני יאמר לזכות שלום שהוא ממלא את החסר בקולו הסדוק, בביצועי נשמה. בסך הכל, ערב שירים נעים לפי בקשות הקהל. עם נוסטלגיה ומצברוח.

שלום פותח בבלוז. בלוז לא נוגה. בין השורות, הוא אפילו מצליח להגניב חיוך, והבלוז מקבל מימד הרמוני-נוסטלגי סטייל סיקסטיז. יפה.
גם בשיר השני "אור ישראלי" האומר "אני כאן" אבל "בסוף העולם" זה שלום חנוך לא טעון באנרגיות רוקיסטיות, במטעני זעם, כמו ב"חתונה לבנה".
חנוך אינו נעול על קונספט. לא בצליל, לא בעיבוד, לא בתוכן. זה גם לא "אלבום מחאה", למרות שקים בדיסק לפחות שיר פוליטי מובהק אחד, "ראש הממשלה", שהוא לטעמי השיר המשמעותי והחזק ביותר בדיסק, תזכורת לשיר שעסק בעבר במי שלא עצר באדום. שיר שמתחיל ראפ וממשיך הרמוני. מעבר נפלא שכזה.
מצד שני, שלום חוטא בשיר אהבה די פשטני כ"מתאימה לי", ("מתאימה לי כמו סיגריה לקפה, כמו מילים למנגינה") טקסט ש"על הנייר", ללא מנגינתו, נדמה לי שגם כותב מתחיל בסדנא לכתיבה יוצרת היה גונז. וב"האור בחלוני", מקצב סלואו, צליל גיטרות יותר עבה, שר חנוך: "היא האור בחלוני, היא הפרח בגני". זה שלום?
אבל אלה "חטאים" קטנים שיכופרו בהמשך. "מצלם" הוא בלוז שחוזר לשאלות מהות, כאשר התשובה האולטימטיבית לאושר נמצאת ב"צל צילו של איזה רגש שנותר סתום", וזה שיר מצוין. עוד אחד רומנטי, שריגש נוסטלגיקן חסר תקנה כמוני הוא השיר המסיים , "אהבת נעורי", שנסון עטוף בצליל אקורדיון, וכל מי שחווה אי-פעם אהבת נעורים חמקמקה, שמתגעגע לריח פרדסים וליללת תנים, ייכבש ע"י מנגינה עדינה, שיש בה גם משהו מאוד ישראלי וגם אלמנט כזה מינואטי.
שלום הרך-רומנטי זה גם "את ואני", וכאן לתוך צליל הגיטרות היפהפה של "מוניקה סקס" נכנס פסנתר נהדר. זה צד אחר של חנוך הרומנטי, חנוך של עצבות בוגרת התמה "האם עשינו את הכול/כל מה שהלב יכול/כדי לאהוב אחד את השני". גם געגועים גם פיכחון.

"גם אתה צודק" הוא שיר שעוסק בשיחות הסלון הישראלי. כולם בסלון צודקים, למטבע יש הרבה צדדים וכולם בסוף אוכלים אחד את השני, אומר שלום אבל מוסיף "ומה זה ענייני" ו"צדיק באמונתו יחיה/רק שלא ימות מזה" וזה שלום הציניקן שנשבר מכל הפוליטיקה הזו.

ואחרי הדרמה הזו בא שיר אירוני שקט שנקרא "פקעת מורעלת", על אחד שהקהל אהב אותו "בועט", ולמעשה אצלו "עוד קמט הזמן חרץ". וכאמור, "אהבת נעורי" בפינאלה המרכך והממיס.
זה שלום חנוך על כל גווניו, וגם פספוס או שניים לא יגרעו מעוצמתו ויפי שיריו. דיסק של אור ישראלי- בלוזי אמיתי, בלי להיות ציני.

וידאו:  שלום חנוך שר מאיה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות