ודיו היה המלך החדש. אסופת 16 השירים מארבעה אלבומים 1980-2006 שמתחילה ב"לילות ניאון" ומגיעה עד Lady Evil, Die Young , "ילדי הים" בהופעה חיה, מוכיחה ומאמתת את העובדה שדיו הביא תעצומות חדשות לבלק סאבאת'. גם אוהבי הלהקה השמרנים ומקובעי אוזברן הודו בכך, למרות שבתחילת דרכו של דיו הם היו חשדנים ובקורתיים כלפי החוצן.
אני מקשיב ל-Heaven And Hell . (דגימת צליל למטה) אני מקשיב ל–Turn The Night. זה שדרוג אמיתי של בלאק סאבאת'. הלהקה עם דיו קמה לתחיה. זה אגב אינו פוסל את אוזי, והאהדה ללהקה הזו תמשיך כנראה להתחלק לעולמים בין אוהבי אוזי לאוהבי דיו. אישית, תמיד אני מעדיף את השני – ולא רק בשל עוצמותיו הקוליות, אלא בהבעה האישית שמורגשת בביצועים. שלושת השירים החדשים באסופה טובים מאוד, ולאוהבי סאבאת' הם בפני עצמם שווים רכישת האסוף כולו.
שימו לב לקצב המיד-טמפו ב"צל הרוח" (מס. 15) ולנגינה המדהימה של Toni Iommi. בשורה תחתונה: רוני ג'יימס דיו ראוי להכרה מחודשת כי הוא פשוט זמר הבי מטאל רוק מטריף. אחד ויחיד. הסאונד המשוחזר דיגיטאלית תאווה לאוזניים. הייתי אפילו אומר כי חברת המוסיקה הייתה צריכה להוציא דיסק כפול מהתקופה הזו. בינתיים: קחו אחד כזה.
