הנבחרת של כוכב נולד סגורה? אבל ברצינות: כמעט ששכחתי שאפשר לכתוב מלודיה יפה בפשטותה. את עילי בוטנר אני מכיר כגיטריסט נהדר, מלווה מופלא, אבל עד השיר הזה כמעט לא הייתי מודע לרגישות שלו כמלחין. והנה השיתוף הזה עם רן דנקר, ששר מעומק הלב – "ואולי יבוא יום ונהפוך שווים/ אתה תהיה נחל ואני לך ימים/ ונזרום ביחד עד אינסוף/ שנייה לפני שקו החוף מגיע". והבשורה היא: פיו וליבו שווים המה.
ככה לא כותבים היום, ככה לא שרים היום, ככה לא מעבדים היום, ובכל זאת ככה מגיעים לרגע של התעלות בוטנר כמו גם דנקר צפצפו על הטרנדים, ולא איכפת שזה רגשני. כי זה שיר יפה.
3 תגובות
4 מתוך 5?! הייתי נותן לזה 1.
המילים, תעשו לי טובה גרועות וסותרות את עצמן. קו החוף הוא מקום המפגש של הנחל והים. איך הם יכולים לזרום ביחד לפני שהם מגיעים אליו? שיר גרוע. לוקחים איזה מסר מרגש ודוחפים אותו לתוך שיר רדוד למדי. ודנקר שר כך כך נורא! רק לשמוע את מה שהוא עולל יחד עם בוקשטיין לפגישה לאין קץ, שיר כל כך מדהים. זוועה.
מסכים שהם ציפצפו על טרנדים, אבל הם בכל זאת בטרנד הרגשנות הדביקה. טקסט נשמע לא רע. אבל מה יהיה עם המתקתקות ההראל-סקעתית הזאת? בשורה התחתונה- לאור נסיון העבר עם שחקנים-זמרים, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. פתיחה סבירה לגמרי, למרות שלא הייתי מרים את הווליום כדי לשמוע את זה.