אם מישהו ציפה מהצמד גרי קוביין ובראיין דוגאנס לפריצת דרך בתחום האלקטרוני, אז באלבום החדש זה לא קרה. אחרי 6 שנים הם נפגשים בצומת שבו מתחלפים אורות פסיכודליים, ושיש בו גם אמביינט, טריפ הופ, אתני, פולק סונגס, ביטלס ופינק פלוייד וצליל אורגן סטייל "הדלתות" ב"שדות גן עדן". בתוך כל אלה, הקטע היותר מושלם נקרא DIVINITY. זה לא הצליל ההזוי שהם יצרו בזמנם ב"לייף פורמס" באמצעות סינקוונסרים. דיסק עתיר השפעות, אבל חסר חוט שדרה