בספטמבר היא אהבה אותו, בספטמבר הוא היה בעיניה רגיש ומצחיק והבטיחה שתהיה רק שלו כי אחריו "יש רק אלהים". וההמשך? קצת פחות. בסוף לא יצא מזה שום דבר. פתאום הוא היה בעיניה "מאהב אמיתי" והוא תמה: "למה לא רצית אותי קצת דפוק וילדותי", שר כנען, ואני קצת לא יוצא מזה, כי "מאהב אמיתי" אינו בדיוק "דפוק וילדותי"

אבל נעזוב. זה לא ממש שיר על טראומה, כולה איזה סיפור על אחת שהעיפה בחור. כמו שיונתן שר – זה נשמע יותר תרגיל נחמד בפולק אקוסטי, סטייל נשווילי כזה, כולל צליל מפוחית. נחמד, קריצת עין, קצב טוב, חיוך טוב. להיט טוב. שזה אומר: מיונתן כנען אנחנו כבר מצפים לציון גבוה יותר.