אדמר קסטניידה – נבל קולומביאני, ג'ון לוק – ויבראפון, מרשל גילקס – טרומבון, דייב סילימן – תופים.
מנין הוא מוציא את הצלילים האלה? את השאלה הזו שמעתי מיותר משלושה שהגיעו לשמוע בחור קולומביאני, שהיית יכול להגיד עליו הכל, פרט לכך שהוא מנגן ג'אז ועוד בנבל.
ובאמת, מה עושה נבל קולומביאני (אינדיאני) בפסטיבל ג'אז? כלומר – מה פתאום. אז עד שלא שמענו את הפלא, לא הבנו למה פסטיבלי הג'אז מחזרים אחרי אדמר קסטניידה, יליד בוגוטה, שהחל לנגן על נבל בגיל 13 עושה את זה – מחבר את הנבל לג'אז.
קסטניידה בשנות ה-20 שלו, הוא כוכב-על בנגינת הנבל במסגרת הג'אז והמוסיקה לטינית. קסטיינדה פיתח טכניקת הקשה ונגינת בס על הנבל, המשולבת בנגינת המנגינה עצמה.
קסטניידה היה שיחת הפסטיבל השנה: מי שהגיע להופעה שלו התקשה להבין איך הוא מפיק הצלילים כמו תזמורת איש אחד. לא פלא שנגינתו משכה ג'זיסטים רבים ביניהם כאלה שהזמינו אותו לנגן – פקיטו דה-ריוורה, ג'ון סקופילד, וינטון מרסליס, ג'ון פטיטוצ'י, הביג בנד של לינקולן סנטר ורבים אחרים.
הפעם בפסטיבל זה היה נגן הויברפון הניו יורקי ג'ו לוק המוכר משיתופי הפעולה שלו והקלטותיו עם גרובר וושינגטון, דיאן ריבס, רוד סטיוארט, בוב ברג, רון קרטר, רנדי ברקר ותזמורת מינגוס שהתחבר לנבל של קסטניידה בצורה אפקטיבית.
מי שחשב שצלילי נבל זה משהו מעודן ורך – צריך לשמוע את מה שמפיק קסטניידה מהכלי. בנוסף ליצירתיות גבוהה, מצטיין קסטניידה באנרגיה ללא גבולות, ומה שעוד יותר מדהים – היכולת שלו "להביע" בנגינה בכלי הזה.
