האגו פגוע, הסרט באנאלי, הבן אדם מסוכסך עם עצמו, מייחל לאיזשהו שיקוי ללב שלו. גם מולה הוא אינו מסתדר – "כמה נדבר בשלווה יחסית לעצמנו", והנה גם קולה המצייץ ("אני אחרי קשר ואני לא בטוחה") שבטח אינו מרגיע אותו.
איל שטינברכר מנסה ליצר דרמה מסיטואציה אישית, שמגיעה לשיא ב"האגו פצוע, אבל אצלך זה קל/אצלי לא רגוע/ אצלך הכל משחק". יש לו עסק עם זמן ובעיה עם האגו והתאהבות עצמית. בכלל – מצב על הפנים, נושא (פצייינט) טוב לספת הפסיכולג מנסה להיות שיר רוק. מאסטרפיס רוקיסטי לא נולד כאן, הגם שאני מזהה יוצר שאינו משקר, ועדיין אינו מצליח לעלות מדרגה ולהפיק מהטראומה האישית עוצמה ומוסיקה ייחודית שמתועלים לרוק אולטימטיבי.
