הגשמה עצמית

אריק ברמן

מילים ולחן: אריק ברמן. הפקה מוסיקלית: משה לוי. עיבוד: אריק ברמן, אודי קראוס.
3/5

אריק ברמן נוגע באירוניה במימוש הפוטנציאל האישי,  שיר על מילוי ציפיות, על הדרך להגשמת החלומות, שכוללת מסיבה עם "המי ומית" ב"ביצה המקומית", קשר עם מעריצים ("אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית"), תוכנית אירוח בטלוויזיה ("לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית/ שתדבר על חיבור לרוח ועל הגשמה עצמית ומעורבות  של זמר מפורסם (כתיבת שירים על כדורגל, שלום)  איזו אישה אמרה לו שכל זה לא כדאי, שישמור את החלומות לעצמו וללילות אחרת – ישתגע.

הגשמה עצמית, קריירה, כמו ששר ברמן, כרוכה במחירים שאינם תמיד מתיישרים עם מה שאתה. דורשים מחיקת העצמיות. האמירה הזו כשלעצמה די נדושה, אבל ברמן משחק משחקי מילים בסגנונו האישי והמיוחד  (השפעה מאיר אריאלית)  מהלכים המוסיקליים פשוטים, מנסה להשתדרג באמצעות עיבוד שלעיתים מעמיס מדי על השיר, אם כי קיימים בו גם ניואנסים מוצלחים. השירה מאונפפת וסגורה מדי בנמוכים. יכול היה להיות יותר טוב.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אתחיל בפירגון – לאריק ברמן שתי מעלות – היכולת לחרוז והמזל הטוב. אישית, ברמן די מוציא לי את החשק ללעוס כשאני רעב עם הציניות החרזנית שלו. מה רע בלכתוב בלי החכמולוגיה הזאת? והמוסיקה? מספיק בקושי. אבל באמת בקושי רב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות