Kurt Rosenwinkel Band להקת קורט רוזנווינקל.
קורט רוזנווינקל יותר מאשר יוצר-כותב, הוא גיטריסט מחונן. הצלילים האטרקטיביים שיוצאים מהגיטרה שלו הם התמזגות של כמה ענקים – פט מת'יני, פט מרטינו, ג'ון סקופילד, ביל פריזל. העושר הזה הוא כולו שלו – במלודיות בהרמוניות. אתה לא חייב להיות חובב ג'אז כדי להתאהב בנגינה של רוזנווינקל. בנוסף – הקולות שהוא משמיע על צלילי הגיטרה, טונים שקטים, לא אלתור. לעיתים פלצט. מה שמוסיף עוד רובד הרמוני לנגינה שלו. הטון שלו כמעט שמיימי. זה גיטריסט שאי אפשר להחמיץ. איתו על הבמה: אהרון פרקס – פסנתר, בן סטריט – בס, טד פור – תופים (היכל)
Robin McKelle & Horns רובין מקל
בינואר 2008 שמעתי אותה בזאפה. לרובין מקל (ארה"ב) יש כל מה שזמרת ג'אז מהשורה הראשונה זקוקה: קול מצוין, אלט נשמה, מחזירה לזמרות הג'אז הותיקות של סוף הארבעים תחילת החמישים, כשהיא שרה ג'אז וגם נוגעת בבלוז. מקל מתרפקת על רוח הג'אז של הארבעים באמריקה אבל גם נוגעת בעכשווי. ובעיקר היא זמרת שה"איך" חזק אצלה יותר מה"מה". ב"זאפה" היא שרה עם טריו. יודעת לטפל בסטנדרט'ס. השירה שלה "מסורתית", אבל לא אולד פאשן. היא אינה עסוקה בהתרפקות נוסטלגית, גם כשהיא שרה "ביי מיר ביסט דו שיין" – השיר האידי הנודע, שהאחיות אנדרוז הפכו ללהיט בשנות הארבעים. ההפתעה הגדולה שהעיבוד לוקח את השיר לסלסה מסעירה עם השפעות של טיטו פואנטה, מלך הסלסה, ואמנם הטריו שלה העלה הילוך לקצב אפר לטיני מענג. מצד שני, היא יודעת להוריד הילוך לבלוז וגם להעניק לבלדה עומק אמוציונאלי. כל מילה יוצאת אצלה רהוטה, ואין שום בעיה להבין על מה היא שרה.
Dee Dee Bridgewater Quintet חמישיית די די ברידג'ווטר
לא צריכים לחזור ולומר שדי די ברידג'ווטר שייכת למועדון הענקיות של בילי, אלה, שרה, כרמן ודיאנה. אני שומע כמה דיסקים שלה לפני אילת. משתמשת בכל שיש לה, חיות וגוונים קוליים יפהפיים, בשירים הקצביים, בבלדות. שרה במלנכוליות מעודנת. לשליטה בקול תוסיפו אנרגיה מיוחדת ומנה לא מבוטלת של כריזמה, והסך הכל חווית ג'אז ווקאלי.
Lionel Loueke Trio
הגיטריסט ליונל לואקיי מפיק סאונד מיוחד במינו, בשילוב צליל גיטרה,קול ואפקטים אלקטרוניים מעודנים בהרכב שכולל את נגן הבס הכפול מסימו ביולקטי ופרנץ נמת' בתופים. לואקי עסוק במיזוגים – גיטרת ג'אז מערבית עם מוסיקה אפריקאית, וזה בולט כבר מהקטע הפותח על בסיס האלבום Karibu. השירה ללא מילים יחד עם צלילים של גיטרה חשמלית, כמו גם נקישות פה. יש לו בריטון נעים שהופך לפלסט גמיש, גם הצלילים של הגיטרה נשמעים פתע כצלילי אורגן. הוא מניח נייר תחת המיתרים, משתמש באפקט אלקטרוני כדי שקולו יישמע כמו מקהלה.
