Born To Be Blue אוסף כפול

צ'ט בייקר

הליקון
4.5/5

הקול והחצוצרה. דיסק ראשון ושני. חוזרים לצ'ט. תמיד חוזרים לצ'ט. עובר מדור לדור. סוד קסמו? נדייק ונשאל: קסם מסתוריותו? תקשיבו איך הוא שר My Funny Valentine – בדיסק הווקאלי (דוגמת סאונד למטה). מי שלא מכיר יחשוב שזוהי זמרת ג'אז סטייל שנות הארבעים. כנ"ל – Old Devil Moon בעיבוד קליפסו. עוד אחד מהיותר מפורסמים שלו כזמר – Let's Get Lost, הפעם במקצב מהיר בשילוב החצוצרה.

נולד כצ'סני הנרי בייקר בדצמבר 1929 בייל אוקלהומה. נמצא מת במאי 1988 במלון באמסטרדם – תוצאה של התמכרות להירואין. אחד הפרשנים הייחודיים של ה – Cool Jazz בתחילת-אמצע שנות החמישים. כחצוצרן-זמר בעל איכויות של צמצום אינטימי.
לא זמר ענק. גם לא בטוח שהוא יעמוד בראש כל רשימת נגני החצוצרה הטובים ביותר בג'אז בכל הזמנים. אבל כאן ההפתעה: כשמחברים את צ'ט הזמר וצ'ט החצוצרן נולד קסם יוצא דופן שהצליח להתחבב על מאזין הג'אז הכי ממוצע-מיינסטרימי, שממתחבר לטון המלנכולי-רומנטי הזה. צ'ט לא כתב את השירים, אבל מי שכתב אותם בטח הודה לו. להגדיר את השירים?
lightly swinging love songs, באנגלית זה נשמע מדויק יותר. כאמור, טכנית, הוא רחוק מלהיות זמר מושלם, מצד שני – החום, המבע האינטרוספקטיבי הכמו-מהורהר הם צ'ט בייקר בלבד. דיסק של סטנדרטים ותיקים + שתי הפתעות: Something של הביטלס, הכי פחות ג'אזי בדיסק ושיר באיטלקית בליווי התזמורת של אניו מוריקונה לקינוח

דיסק 2 "צ'ט מנגן" – כולו צ'ט בייקר והחצוצרה נפתח ב-Summertime. ממשיך ב – Sweet Lorraine ועד September Song  ו-Petit Fleur. My Funny Valentine  – בגרסה האינסטרומנטלית. לדיסק – כמה חבל – לא צירפו נתונים לגבי הנגנים שהשתתפו בהקלטת, מידע חיוני, כי בייקר ידע לבחור נגנים מעולים. נגינתו בחצוצרה לירית, וכשמקשיבים לנגינת Tenderly, זוהי נגינה פיוטית. כביכול, שברירית, שמימית, רגישה. לא  מצ'ואית.  שליטה טכנית? לצ'ט לא חסר דבר. קחו את So Easy, למשל. לא כל הבחירות אהובות עלי: I Could Have Dance All Night מהמחזמר  My Fair Lady – בחירה פופוליסטית, אבל אז מגיע Alone Together ומאזן.

קשה להחליט אם צ'ט בייקר היה חצוצרן שהיטיב לשיר, או זמר שהצטיין בנגינת החצוצרה. מה שבטוח: שירתו כמו גם נגינתו הו חסרות תקדים בג'אז – בהירים ומעודנים, מסוגננים מאוד. בייקר יצר צליל, מה שנקרא Free Tone משלו.  

להקשבה של אפטר מידנייט, נינוחה, רומנטית, גם נוסטלגית. Cool ג'אז. עונג צ'ט בייקר.

 

איסוף ועריכה – אבינועם קונייבסקי וניצן קרמר 

 

צט בייקר בטוקיו 1987 – my Funny Valentine

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות