האלבום נפתח בצליל "יהודי" מתקתק עגמומי של קלרינט. "שיהיה לך סכין/ כך ביקשת מההתחלה/ לא ביקשת במילים/ בעיניך בהלה/ רצית שאחתוך את החבל/ סביב צווארך". כמעט כמו צליל הקלרינט האנושי – טון קולה של יעל נחשון חמלתי, מלא הזדהות, גם המוסיקה מרוככת, מלודית להפליא. למרות שהשיר עוסק בסיטואציה קשה של יחסים שיש בהם מים ואש, סופות שריפת גשר, מבול. שיר יפה במובן המאוד פשוט של המילה – טקסט, מנגינה, אם כי יתכן שהאיטרפרטציה – בטון מלנכולי-מלטף נוסח מירי מסיקה אינו מעביר את הסערה הגדולה בשיר.
גם בשירים הבאים עוסקת יעל בבינו-בינה, בטעמים מוסיקליים משתנים. "אהוב אויב" משנה כיוון סגנוני לאזורי הספרדי לטינו – על הדיסוננס הקיים ביחסים, המתח בין טוב ורע, החשש למפרע מפני מה שיתרחש. שיר יפה, אם כי לא בטוח שהמוסיקה הקצבית המודגשת ע"י מחיאות כף האופייניות לפלמנקו מצליחה להעביר את עומק הטקסט.
קצב מידטמפו בניחוח לטיני מתלווה אל המנגינה היפה של "מתוך החשיכה" – גם כאן טון משווע לצורך ביחסים שיש בהם מן הפנטזיה הרומנטית – "תלחש לי סוד כמו ילדה"… "לאבד את עצמנו/ מתוך החשיכה". אהבתי.
"עכשיו" מפליג אל איי יוון. האם יעל נחשון מרגישה עד כדי כך תיירת במוסיקה? – אולי תחושת הניתוק, השינוי והשחרור היא קונוטציה למוסיקה יוונית. "חרטות" מחזיר לרך והמלנכולי גם כאן על יחסים במדרון בסלואו טמפו – "אני עוף מוזר בתוך הכלוב שלו" – טון הכאב משדר את האמת שבכאב (החרטות על מה שאמרה, על מה שהסתירה), המעבד הוסיף אפקט יפה של מחיאות, מעין קצב לטיני, צליל חליל מזרחי שמייפה. מהטובים בדיסק.
"חדר משלך" – כיוון מוסיקלי אחר, צרפתי בטעם ים תיכוני – "להיות אישה משוחררת… צריכה חדר משלך" הטון המלנכולי משדר את מהות מאווייה של אישה שעורגת ללבד, להיות משוחררת מתלות. שיר פסנתר אמוציונאלי מלודי להפליא.
יעל יודעת להיות מחוייכת: ב"שוקולד", ("כל אחד בבדידותו המזהרת הולך ומשתנה") קניית השוקולד היא אירונית. כאן היא רכה יותר, פחות דרמטית במוסיקת פולק אקוסטית מקושטת בצליל חליל ניי.
החיוך מתחלף לטון דרמטי ב"קוסטה ריקה" – שיר על רצון לבריחה, לתת לגשם ולסערות לשטוף את טראומות העבר ביניהם. גם כאן העיבוד לוקח למעין שעטנז לטיני-ים-תיכוני (צליל הניי שמסתלסל יפה לתוך השיר) "מאהב מתגנב" – פינטוז מיני קצבי סמבאי פאנקי רקיד ומחויך. ומצד אחר – מערכת יחסים אמביוולנטית עם ה"פחד" (כך נקרא השיר) המשתלט על כל חלקה, שיר קברטי, ויעל נחשון מתעלה בהבעה כדי להביע את מערכת היחסים המנוגדת. עיבוד עשיר יפהפה לכלי מיתר. ובסיום קאבר ל"שחרחורת" – כאילו מנותק מהדיסק בעיבוד אוריינטאלי – אבל מוצלח כשלעצמו.
תרומתו של לני בן בשט שעל העיבודים וההפקה המוסיקלית לא תסולא בפז, עטף אותה בעושר צלילי שהוא הרבה מעבר לקוסמטיקה חיצונית. אבל בעיקר זוהי יעל נחשון – שמתעלה על הקודם שלה – "פנייך" של 2007) ומתגלה שוב כיוצרת אקלקטית, כתיבה אישית איכותית, והגם שפה ושם לא תמיד קיימת אינטרקציה בין טקסט למנגינה, מצליח האלבום להעביר את עומק ועושר המוסיקה שלה.
* "מהים אל החוף" הוא אלבומה השני של יעל נחשון, זמרת, יוצרת, תואר ראשון במוסיקה
ב"New School University" בניו יורק. יעל הוציאה 2 סינגלים מתוך האלבום – "מתוך חשיכה" בקיץ 2009, ו "מאהב מתגנב" בקיץ 2010. במהלך השנה האחרונה שהתה בחו"ל, שם המשיכה את עבודתה על האלבום. במקביל השתתפה בסיבוב הופעות עולמי עם יוני רכטר,איתו היא מופיעה ב- 4 השנים האחרונות.אלבום הבכורה שלה, "פנייך", יצא לאור ב-2007 ומאז הספיקה גם להעלות מופע ייחודי משיריה של לאה גולדברג. יעל כתבה והלחינה את רוב השירים באלבום. על העיבודים וההפקה – לני בן בשט ושתפי"ם עם עובד אפרת, איתי פרל, מאיה בלזיצמן, איתמר רוטשילד.
