לילה מטורף בפסטיגל

פסטיגל 2010

במאי: חנוך רוזן הפקה מוסיקלית: טל פורר
2.5/5

היו שנים  שלא החמצתי פסטיגל, גם כשהוא נקרא "פסטיבל הילדים". לא שהייתי מאוהב במוסד הזה. לעיתים שררו בינינו יחסים לא ידידותיים, אבל תפקידי כמבקר בעיתון חייב. ידעתי שכל דצמבר בשנה, אין ברירה אלא לצאת לכיוון היכל הספורט בחיפה, לפגוש את האימהות עמוסות הילדים והבמבה ואימא אני רוצה פיפי, ולשרוד שעתיים בחגיגה הזו.
משנה לשנה הפכה החובה למטלה, ובהמשך אף גרוע מזה, משהו כמו קשים חייו של המבקר, כשהמוטו הוא: נו, די הבנתי את הפרינציפ בכל פרמטר, רעיונות, בימוי, מבנה, והכי גרוע – השירים הפכו יותר ויותר אינסטנט משנה לשנה, עד כדי כך שהתחלתי להתגעגע לשירי הילדים של פעם. גילוי נאות: את ילדי שלי מעולם לא לקחתי לפסטיגל. תשאלו למה? יתכן שהתשובה תתברר מהרשימה הזו.
בשנה הראשונה, שלא נאלצתי לנסוע לפסטיגל בחיפה – נשמתי לרווחה, ועד היום אני ממשיך לנשום אוויר נטול פסטיגל בתקווה שהחופשה תימשך.

הפסטיגל המשיך בלעדי. מדי שנה מתפרסמות מודעות הענק עם רשימות כוכבים שממתינים לחג לעשות את המשכורת, שאחדים מהם לא יעשו כל השנה. כוכבים טלוויזיוניים, כוכבים לילדים, כוכבי על. כוכבי אינסטנט, כוכבי סלבריטיז, כוכבים נולדים. יש מה למכור לועדי העובדים. התחרות בעיצומה.

אז מה יום מיומיים, שנה משנתיים? לא. לא קרה שומדבר. אבל הגיע לידי דיסק הפסטיגל של השנה שנקרא "לילה מטורף בפסטיגל". אמרתי – ואללה, בואו נקשיב.  אולי קרה משהו. אולי חזרנו לשירי הילדים היפים בשנותיו הראשונות.
אני שומע את קולה של ריטה בשיר הנושא ("לילה מטורף בפסטיגל") ששרים כל המשתתפים. זה בסדר – היא שם. לא מכרו בלוף.
ליבי עושה פופ רוק מהיר מקפיץ ושר "ילד עם חלום". אני חושב על זאטוט בן 7 שכבר צריך לספוג שגיאה בעברית. אבא על מה הוא שר? נו, בטח חוזרים לכוכב נולד.. על ילד של צלילים שידע שהוא קצת שונה שהיה לו חלום "להיות כוכב גבוה בשמיים ולראות איך כולם מריעים". יהיו המון אימהות מרוצות מהשיר. הרי גם חלומן היה להיות כוכבות נוצצות ולגעת בשמיים, אז אם לא הן – אולי הילד. ההרשמה לכוכב נולד הסתיימה? ליבי? נשמע שהוא מגשים את החלום. כתב להיט!

כמעט באותו קצב אפביט סינתטי שרה לנו מאיה שואף טקסט נורא – יענו חינוכי – "למדתי פסנתר ממוצרט/ דיברתי קצת בטלפון עם בל/ פיתגורס לימד אותי חשבון/ ופרויד עזר לי לא להתבלבל/ רקדתי כשברקע אלביס… נשענתי על המעקה עם הרצל/ והוא אמר לי 'אין זו אגדה' ומוסר ההשכל: אם אתה רוצה לרוץ קדימה/ תחזור אחורה זה נותן תנופה" יושב ילד עם עוד אלפי ילדים תמימים וחוטף את השטויה הזו ששרבט סהר חגי באמתלה של חינוך לילד. האמת: הוא לא יקשיב למילים, וטוב שכך. שיאטום אוזניו. מוצרט, הרצל ופרויד ואלביס כולם ביחד יתנו תנופה. פשוט לאטום. מאיה שואף שרה את השיר הזה כמו רובוט שאינו מבין על מה הוא שר.

"שיר אהבה צרפתי" נפתח כמובן בצליל אקורדיון. שנסון אהבה אינטימי? הצחקתם. טל מוסרי ורוני דואני עושים דואט פופ כוחני אפ ביט. אז גם אם השיר שזור מילים בצרפתית, אין שום קשר ל"שיר אהבה צרפתי". וגם בשלב הזה – אני שמח שחופשתי מהפסטיגל נמשכת.

אולי הישועה תבוא מאילנית לוי? היא זמרת? תרעננו את זכרוני. אני מחזיר בשלט כדי לקלוט את המילים שהיא בולעת. גם אחרי הפופ הקצבי הזה עפ"י לחן קל, של לורן בנג'מין, משהו על "הרגשה של אהבה ראשונה". ההפקה האלקטרו פופ הבומבסטית והשירה הלא רהוטה מרחיקים את השיר מאהבה.

אתנחתא? להאט קצב? היא לא תגיע מאמיר פיי גוטמן שמככב בשיר "לנצח נשאר" (מילים-לחן-ביצוע) מוטו מנחם על פגעי החיים: "גם אחרי שתלך לנצח משהו ממך נשאר" ו"אל תתן לזמן לעבור בלי לראות לתוך הנפש" ו"אין מחיר לחופש ואין מחיר לאושר" גוטמן, עזוב אותך מאוסף הסיסמאות והקלישאות. תן לילדים שירים פחות יומרניים. פחות בומבסטיים. מכל מקום, הלחן והביצוע נשמעים כאילו רוצים לזכות במקום הראשון ולהיות המנון הפסטיגל. יש איפה להמר?

קול גבוה מתאמץ לשיר "כשאמצא אותך". קוראים לו יון תומרקין והוא מחפש אהבה. תום גני חתום על חיפושי אהבה נואשים בעולם. רוק לא רע, אבל תנו לי לנחש שהילדים לא יתחברו לשיר הזה.

האם הגרוב של עוז זהבי יציל את המצב? השיר נקרא איך ניחשתם "אל תפסיק ת'גרוב", ואכן יש כאן תזמור גרוב עם כל המאפיינים בתזמור מדליק לכלי נשיפה וקולות. ערך מוסף לילדים? נאדה.

רוני דלומי, תצילי את המצב! אז קודם כל אני שומע סוף סוף שיר – "נגמרו לי המילים". אני שומע מילים. אני שומע זמרת. כשראתה אותו – נגמרו לה המילים, יפה. שיר אהבה לבני 15 ומעלה, עם ניחוח לטיני. אני משנה את ההימור מפיי גוטמן לרוני דלומי. היא המועמדת הבאה לאירוויזיון? יופי של שיר לאירוויזיון. אני את חופשת הפסטיגל שלי ממשיך.

 

 

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות