שנה שנייה במתחם מרכז סוזן דלל, והפסטיבל הזה עולה על מסלול של חיבורים ייחודים, מיוחדים ואטרקטיביים.
הוא נפתח בהופעות קצרות של שבעה יוצרים-זמרים לרגל 7 שנות פסטיבל.
באופן טבעי, חיפשתי את האינטרקציה של הזמר עם הפסנתר. עברי לידר, למשל, הוא אמן פסנתר מובהק, שיודע לתת פרשנות מיוחדת לשיריו במופע נטו. עברי איפשר לפסנתר להעניק ל"השיר ששרת לה" ול"הזמן עכשיו" את קווי המתאר הראשוניים שלהם. והיה לו עוד שיר אחד יפהפה –קאוור לשיר של Bright Eyes.
אסף אמדורסקי העניק אינטימיות יפה ל"רוך וקושי".גם כאן מתברר שאמדורסקי על כול גווניו הרוקיסטיים והאלקטרוניים – הוא אמן נפלא של פסנתר.
מיקה קרני התיישבה לפסנתר לשיר את ""סוף המאה", והמשיכה בגרסה מיוחדת ל"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" למאיר אריאל, ווהצטרפה ליוני רכטר ב"שיר אהבה סטנדרטי", והפעם – בנגינת כינור, רק כדי ליצור חיבור כלשהו לאמן הבא ברשימה. רכטר יכול בהחלט להסתדר בי הכינור של קרני.
מי שהרים את הערב היה שלומי שבן, בדואט עם אסף אמדורסקי ל"חרש בודדה", ב"דניאלה" , ב"כולם אומרים"
ובמיוחד בדואט משועשע ל"רוזה מרציפן" עם שלמה גרוניך, שליהטט בפעם המליון וחצי על "סימפטיה", הסמל המסחרי שלו. שבן מסתמן כסופרסטאר של הפסנתר. יורשו של שלמה גרוניך, פסנתרן ללא גבולות, עובר בקלות בין פופ קלסיקה וג’אז, ויש בו שילוב נדיר של שעשוע ועומק.
שלמה גרוניך עצמו כבר יורד אל הקהל תרתי משמע. הערב נקרא "מנגנים גרוניך", סוג של מפגש בין האמן לקהל, שעולה על הבמה לנגן ולשיר את שיריו. על הבמה היו שני פסנתרים, כלי הקשה, אקורדיון, מלודיקה, והקהל הביא כלי נגינה מהבית. בין התגליות: הפסנתרן הצעיר והמחונן גיורא ליננברג בעיבוד חדש לשני פסנתרים. בין השאר, ביצעו גרוניך וקהלו שירים כ"מנזקר טיבטי", "אל נא תלך", "בואי ילדה", "נואיבה", "עכשיו זה שנינו", "נדודי שינה", "שירים פשוטים", "ציור", "רוזה מרציפן", "קואיננה", "קווינטה", "שומקום".
למרות שמדובר בפסטיבל פסנתר, דיוויד ברוזה הגיע עם 6 (!) גיטרות שונות, כדי לחבור לפסנתרנית מאיה דוניץ, חיבור מהסוג שברוזה לא התנסה בו, בתמהיל שירים בעברית, אנגלית ובספרדית ובעיבודים מגוונים מפולק מיוסיק ובלוז. דוניץ הורסטילית והמשעשעת עזרה לברוזה לצאת מברוזה, להתבונן על עצמו מהצד, להיפתח מוסיקלית וגם בימתית.
בתמונות: (מלמעלה למטה)
עברי לידר
אסף אמדורסקי
מיקה קרני
שלומי שבן
שלמה גרוניך
דיוויד ברוזה ומאיה דוניץ
