לא יודע אם הרבה זמרים היו רוצים להגיע להתערטלות הרגשית שלורן היל חוותה בהופעת האנפלאגד ב-מ.טי.ווי: זה הולך עד בכי בקטע המסיים הדיסק הראשון, "איי גוטה פיינד פיס אופ מינד". הקהל מכבד את הרגע במחיאות כפיים.
היל, לשעבר סולנית הפוג’יז, הלכה על אנפלאגד לא מפני שזה באופנה. ההפקה העירומה, גיטרה אקוסטית בלבד, נותנת לה אפשרות להתעמת עם חומרים אישיים הכי אינטימי שאפשר, והסיפור שלה המתפרש על עשרים קטעים, מוסיקת סול, היפ הופ, מסורתית. בוב מארלי אחד. וידויים אישיים מרגשים בין השירים. מסר: אנחנו עייפים מלחוש אשמים. רוצים לחוש חופשיים. זה יצא ישיר, אמיתי, מרגש, עד מצמרר.
"Ms. Lauryn Hill "Mystery of Iniquity
