השיר "דלילה" ('Delilah') של טום ג'ונס משנת 1968 נאסר להשמעה באצטדיון המרכזי בקרדיף. הלהיט לא ינוגן/ יושר יותר במגרש הלאומי של ויילס על ידי מקהלות, והוא נמחק מהפלייליסטים הרשמיים של איגוד הרוגבי הוולשי (WRU).מילות הבלדה של ג'ונס הן הסיבה לכך שהיא הוחרמה.
השיר עוסק בפשע של קנאה-תשוקה: גבר מגלה שדלילה בוגדת בו, אז כשהמאהב עוזב, הוא מופיע בדלת שלה ודוקר אותה למוות. בעל מתחנן מאוחר יותר למחילה על גופתה המתה.הליריקה מתרככת על ידי מקצב מתלהם ופזמון קליט שמתאים לשירה בציבור, מה שהוביל למצבים רבים שבהם המונים (לעתים קרובות שיכורים) מוצאים את עצמם שרים, "My my my my Delila…" .
מילות השיר מתפתחות מנקודת מבטו של הרוצח, ומלאות ברגשותיו, הסותרים לעתים קרובות. הוא מדבר על דלילה במונחים רכושניים, אך גם מתייחס לעצמו כאל "העבד" שלה. הוא מבקש מחברתו המתה "לסלוח" לו, אך עדיין רואה בעצמו בבירור שנגרם לה עוול.
דובר האצטדיון : "ה-WRU (ארגון הרוגבי הוולשי) מגנה אלימות במשפחה מכל סוג שהוא. "פנינו בעבר לייעוץ ממומחים לנושא בסוגיית הצנזורה של השיר ואנחנו מודעים לכך שהוא בעייתי ומרגיז חלק מהמעריצים בגלל הנושא שלו".
טום ג'ונס עצמו הגיב למחלוקת על השיר ואמר לסקיי ניוז: אנשים לקחו את השיר פשוטו כמשמעו. ג'ונס דוחה את הטענות כי זה השיר הופך אלימות כלפי נשים לעניין טריוויאלי.
טום ג'ונס – "דלילה"
I saw the light on the night that I passed by her window
I saw the flickering shadows of love on her blind
She was my woman
As she deceived me I watched and went out of my mind
My, my, my Delilah
Why, why, why, Delilah?
I could see, that girl was no good for me
But I was lost like a slave that no man could free
At break of day when that man drove away I was waiting
I crossed the street to her house and she opened the door
She stood there laughing
I felt the knife in my hand and she laughed no more
My, my, my Delilah
Why, why, why, Delilah?
So before they come to break down the door
Forgive me, Delilah, I just could not take any more
She stood there laughing
I felt the knife in my hand and she laughed no more
My, my, my Delilah
Why, why, why, Delilah?
So before they come to break down the door
Forgive me, Delilah, I just could not take any more
Forgive me, Delilah, I just could not take any more
