אני חוזר מדי פעם ל"ארבע תחנות", מסע מוסיקלי ששלום חנוך ערך בהאנגר 11 על פני מסלול דרכו המוזיקלית. עצרנו איתו הכל תחנה כדי לקבל את גרסאות ה-2010 לשיריו. אני חוזר לשם זה היה אירוע חדפעמי שנכנס לפנתיאון של הרוק המקומי.
תתפלאו, אבל לא כל השירים בארבע התחנות הם של שלום. את המילים של "הבלדה על יואל משה סלומון" כתב יורם טהר לב. "לך לפסיכיאטר" ו"כמה טוב שבאת הביתה" הם של יענקל'ה רוטבליט, "צרות טובות" – שמרית אור, "שביתה" ו"סוף עונת התפוזים", "אגדת דשא" – מאיר אריאל, "עץ השדה" – נתן זך. אריק איינשטיין שהיה שותף ל"כתבו עליו בעיתון".
הדוגמאות באות דווקא כדי להבליט כמה "4 תחנות" זה שלום חנוך בריבוע (תרתי משמע). לא רק בכתיבה. לא רק מי שכתב את השירים, מהם הרבה "קלאסיקות", אלא שלום חנוך שלוקח את כל יצירת העבר אל שלום חנוך בגיל הזה, כלומר לבגרות וההבנה ולניסיון של אחרי למעלה מארבעים שנות קריירה ויצירה. כשאני שומע אותו שר "פראג" שיר מ-1968, תגובה לפלישה הרוסית לצ'כיה, שיר שזוהה עם אריק איינשטין – אני מבין שככה הייתי רוצה לשמוע את השיר עכשיו, בלי לגרוע חצי דבר מהגרסה של איינשטיין. מרטיט.
אלבום מרובע. כמי שסיקר את כל 4 התחנות בהאנגר 11, זוהי תזכורת מצוינת, כלומר חזרה לערבים יפים, התרפקות מצד אחד, התרעננות מצד שני. חגיגה מצד שלישי. לשמוע את שלום ב"צרות טובות", "קח לך אשה", "שבלול" (אינסטרומנטלי), "אבשלום" – זו התרפקות. "שחק אותה", "לך לפסיכיאטר", מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" הוא ריענון רוקנ'רולי עם ההרכב המהוקצע שהיה איתו על הבמה. "לא יודע איך לומר לך" – בלדת רוק טעונה אמוציונאלית ממרום גילו, מגיעה, מחלחלת, מרגשת. בטח "לילה" הישן נושן. כנוסטלגיה זה אינו ממרח. כי שלום אותנטי גם כשהוא חוזר לישן שאצלו נשמע כרגיל ישן וטוב.
לא את כל השירים היה לי דחוף לשמוע מחדש. כבר כתבתי בביקורת על התחנה השניה ("אדם בתוך עצמו" 1976-1980) שהייתי יכול לוותר על כמה שירים (כמו "שעונים") לא חייבים להכניס הכול למען עשות צדק אומנותי או היסטורי, ואני כלל לא בטוח שאת שלום עניין לחזור לכל שיר ושיר, הגם שהוא האיש שבחר. טוב שהוציאו מהתחנה השנייה את "תפסתי ראש על הבר", מצד שני אי אפשר לוותר על "מה שיותר עמוק, יותר כחול", בטח לא על כל שירי התחנה השלישית המתמקדת ב"חתונה לבנה" (תחנה שלישית) – תרצו – הפרק החשוב ברטרוספקטיבה של שלום. זהו שלום שאחרי סערות הרוק של אז. בלי הזיעה שניגרת בפארקים, אבל רוח רוק ערה מאוד מנשבת במפרשיו. הרוק והבלדה, הפופ והבלוז, אותו צבע שנוצר מהחיבור בין גיטרות לקלידים, שעליו אמונים שלום ומפיקו הנצחי משה לוי. תקשיבו ל"שיר ללא שם" – אותה מלודיה עדינה שמתחברת בליווי המינימליסטי החרישי של משה לוי, אותם מיתרים עשנים שמהם יוצאת האמת הפשוטה. זה שלום חנוך. מרגש. אין לי מילה אחרת.
התחנה הרביעית (מחכים למשיח, רק בן אדם) הייתה חגיגת סיום עתירת אורחים קצת מבולגנת ( קרן פלס, מעיין הירשביין, משה לוי כזמר, אהוד בנאי, ריטה, רומי חנוך ועמרי קרן). אני לוקח ממנה לאי בודד את "בלי לומר מילה", "קרן שמש מאוחרת", "נגד הרוח", "מחכים למשיח".
אורחים: רומי חנוך הבת נשמעת טוב ב – Never Kissed The Sun. כמה טוב שנינט טייב עלתה לשיר "כמה טוב שבאת הביתה" (תחנה שניה) ושלום כמעט לא התערב. נצבט משהו בפנים. אורית שחף וטום פטרובר הם "היהודים" הכי מרגשים ששמעתי מעודי ב"הילדים של החיים". כשאהוד בנאי שר Deja Vu – הבנתי שהוא משתדל לא רק לפרגן לשלום, אלא גם להעניק לשיר כמה שיותר אהוד בנאי. ריטה מרוגשת עד קצות אצבעות רגליה ב"מביאה הכל".
שלום חנוך מודל 2010 נשמע יוצר וזמר פתוח יותר, חש-מתבונן בשירים מנקודת מבט הכי מדויקת לעכשיו, כלומר – אלה העוצמות הפנימיות שמגיעות מהקול העשן-סדוק ורוטט טעון-תחושות. השירים הם כבר קלאסיקה. לא חייבים לסמן גבולות של זמן. שלום של האתמול ושלום של היום התחברו למופע-דיסק רוק שימשיך לצבוט ת'לב.

עיבוד והפקה מוסיקלית: משה לוי ושלום חנוך. ניהול אומנותי: לואי להב. שירה וגיטרות – שלום חנוך, פסנתרים וגיטרה – משה לוי, גיטרה חשמלית – רוני פיטרסון, בס – זיו הרפז, תופים – אשר פדי, קלידים ותכנותים – טל אבירם.

שלום חנוך – חתונה לבנה (מתוך 4 תחנות)

שלום חנוך ארבע תחנות – אדם בתוך עצמו (מתוך 4 תחנות)

שלום חנוך – כי האדם עץ השדה – מתוך המופע "ארבע תחנות"

שלום חנוך – מחכים למשיח (מתוך המופע 4 תחנות)

שלום חנוך – ילדים של החיים (מתוך 4 תחנות)

שלום חנוך – לא יכול לישון עכשיו (מתוך 4 תחנות)

נגנים

אורחים: אלונה טוראל – פנדר רודס, אלי דג'יברי – סקסופון, גליה חי – ויולה, יעל שפירא – צ'לו, ספי ציזלינג – חצוצרה, עודד מאיר – טרומבון, עופר פלד – סקסופון,  עמרי קרן – גיטרה חשמלית, אהד שרגאי ועודד גולדשטיין – זמרי ליווי.

זמרים אורחים:  אביב גפן, רומי חנוך, יזהר אשדות, נינט טייב, אורית שחף ותום פטרובר, ריטה, מעין הירשביין, קרן פלס, אהוד בנאי

שלום חנוך – תחנה ראשונה: שבלול

שלום חנוך – תחנה שניה: אדם בתוך עצמו

שלום חנוך – תחנה שלישית: חתונה לבנה

שלום חנוך – תחנה רביעית: מחכים למשיח