ג'אז בבארבי, מעוז הרוק? נו טוב, בעבר קיימו במקום גם ערבי שירה בציבור. (כן, שרהל'ה שרון הופיעה בבארבי!). היה מעט דימיון בין שני הקהלים, אם כי בטוח שאין מדובר באותם הקהלים. והנה, הביג בנד של אלי דג'יברי עושה הסטוריה. יוני
Anthem הוא גרסת כיסוי ללאונרד כהן, היוצר זמר שממנו מדלן פיירו ממשיכה לשאוב השראה. שיר על צדק פוליטי וחברתי. על ההיסטוריה שחוזרת על עצמה. אידיאולוגיות משתמשות בדת כדי להצדיק את הפוליטיקה או את המהלכים הצבאיים שלהן. כל עוד אנשים מנצלים את
בגיל 78, הרבי הנקוק עושה מוסיקה, שנשמעת כאקספרימנט מתקדם. ממשיך לנסות להמציא את עצמו. זה אינו עומד תמיד במבחן היצירתיות הפונה לנפש. היום הוא כבר לא צריך לאשר מחדש את מורשתו המופלאה בתחום הפופ, ג'אז-פאנק ריתם אנד בלוז והאוונגרד. מר הנקוק מעדיף
מה הקשר בין היפ הופ עברי וג'אז? לפי התוכניה ברור שיש קשר: בתחילת שנות התשעים הדגים קולקטיב הג'אז-ראפ US3, כיצד "קנטלופ איילנד" של הרבי הנקוק, סטנדרט משנות השישים, הוא בסיס מושלם למפגש פאנקי בין גרוב וג'אז. המפגש טבעי ועמוק, נעוץ בתוך
ב"ניו יורק טיימס" כתבו עליו שיש לו שליטה כמעט מפחידה בצליל, כאילו הוא מנגן ישירות על מיתרי הפסנתר ואינו משתמש בקלידים כמתווכים. פתחנו את פסטיבל הג'אז ה-32 באילת בפורמט החדש (2 אולמות, 3 לילות במקום ארבעה) עם הפסנתרן הקובני גונזלו רובקלבה Gonzalo
טום הארל נמצא בשלב מיוחד מאוד במסע הג'אז מאז החל את הקריירה המקצועית שלו בנגינת חצוצרה בלהקת סטן קנטון בשנת 1969. הוא הקליט את האלבום הראשון כמנהיג בשנת 1976 וכיום יש לו כ – 30 אלבומים כולל “Moving Picture”, שהביא
לא מוגזם להגיד: ג’ושוע רדמן הוא הקולטריין של תקופתנו. סקסופוניסט יוצר, סגנון אישי, טון חם, אימפרוביזציות מדהימות ואתגרים יצירתיים. ג'ושוע, בנו של הסקסופוניסט האגדי דיואי רדמן, ענק הג'אז שביסס את מעמדו במהלך שנות ה-90 כאחד הסקסופוניסטים הבולטים בג'אז המודרני. הטריו שלו
גבריאל גרוסי מארח את ז'וקה פרפיניאן ומרסלו נמי ג'אז ומוזיקה ברזילאית – שפה אחת. גבריאל גרוסי מברזיל, ענק מפוחית, מוכיח את המשוואה עם שני נגנים ישראלים ממוצא ברזילאי: נגן כלי ההקשה ז'וקה פרפיניאן והגיטריסט מרסלו נמי. צריכים לשמוע את גרוסי מנגן במפוחית כדי
ברי סחרוף עם איתמר דוארי ועומרי מור מישהו אמר לי אחרי ההופעה: אבל זה לא ג'אז. אז מה? אנחנו ב-2018. מפגשים בין נגנים מז'אנרים שונים מולידים קומבינות של ניסוי וטעייה ולעיתים – הפריייה הדדית. ברי סחרוף, רוקר ישראלי מקורי וייחודי –
מה כבר אפשר להוציא ממפגש של קונטרבס ופסנתר? נימת הפסימיות שקיימת בשאלה הזו, נמחקת טוטאלית אחרי ששומעים את הדואט עומר אביטל את יונתן אבישי – לראשונה בהופעת בכורה עולמית כצמד. קרו כאן דברים שהוציאו אותי מאולם 3 בסינמטק עם חיוך
טוני קופי מנגן מונק ת'לוניוס מונק נשאר דמות משפיעה באבולוציה של הג'אז העכשווי – גאון והפכפך, מרדני, שסגנון הנגינה שלו בפסנתר נכנס לפנתיאון של ענקי פסנתר הג'אז מאז מהפכת ה – bebop בשנות ה -40 שבה מונק עצמו מילא תפקיד
דניאל ז'ובים, לא יוצר מחדש את הבוסה נובה הברזילאית של סבו, אנטוניו קרלוס ז'ובים. כל המורשת מגיעה לפסנתר שלו כולל "הנערה מאיפנמה". הוא הולך על רפרטואר מוכר. אם מחפשים את התפוח והעץ, הרי קולו של דניאל מעיד כי לפחות הגן
הוא נפטר ממש סמוך להופעתו כאן ב-2006. היינו בהופעה הזו: ריי בארטו, נגן תופי הקונגס, ענק ההקשה של הלטין-ג’אז, התיישב בקדמת הבמה, מה שלא אופייני למתופף. כול חמשת הנגנים רואים את הגב שלו. בארטו קובע עובדות מיהו המנהיג על הבמה. המבחן היא כמובן מה יכול קשיש בן 76 לעשות
כתבו עליו, שגם אם הוא עולה להופיע בשעה שבע וחצי בערב, תמיד תתקבל תחושה של מועדון ג'אז מחבק ועוטף בשתיים בלילה. ועוד אמרו עליו, שיש מעט מאוד אנשים שנוגעים בפסנתר כמוהו ומפיקים כזה צליל עם תחושה כל כך טבעית לסווינג.
לא הכל ג'אז בפסטיבל באילת. באירוע ההשקה במועדון האזור, קיבלנו דוגמיות מ"חלום עקבותיך", המופע של קובי אוז, שנערך מול קהל בסלון ביתו, בו ביצעו אוז וחבורתו שירים של אריק איינשטיין. אוז הדגים את הפרשנויות שלו לקלאסיקה העברית בעיבודים, שפותחים מחדש את
הוא היה רק בן עשר כשהתאהב בחצוצרה ובג'אז לאחר שהקשיב לרוי אלדרידג ודיזי גילספי, באלבום "רוי ודיז" משנות החמישים. ג'וש אוונס, שגדל בהרטפורד, עיר הבירה של קונטיקט, החל ללמוד ג'אז ברצינות, ובגיל 14 כבר היה תלמיד של ג'קי מקלין, מאסטר
עד היכן מגעת הורסטיליות של החצוצרן אבישי כהן? כהן שהגיע לבארבי עמוס בערימת סופרלטיבים של מבקרי הג'אז בעולם,עתיר תארים כ"אמן הג'אז הטוב ביותר בצרפת ואלבום השנה" מטעם האקדמיה לג'אז בצרפת, הוא חצוצרן אסרטיבי, סקרן בלתי נלאה לאקספרימנטים ולהרחבת גבולותיו היצירתיים.
שאלה אותי קולגה אם הייתי בהופעה של האחיות לוז בפסטיבל ג'אז חורף באילת "הפסדתי?" שאלתי. "לא יודעת אם הפסדת, אני נהניתי". תוך כדי שיחה בלובי של המלון, עוברות העלמות לידינו. אשת שיחי מכירה אחת מהן. תודות להיכרות, הצלחתי להוציא ממנה
ליגת העל של נגני הבס הגיעה לאילת. ויקטור ווטן וסטיב ביילי – בס אקסטרימז הם צמד השחקנים המרכזיים בליגה הזו. ווטן, חמש פעמים זכייה בגראמי, הוא חבר מייסד של הסופר-גרופ בלה פלק והפלקטונס, סטיב ביילי הוא חלוץ של בס פרטלס שישה
היום לא מחפשים רק ג'אז בפסטיבלי ג'אז. מי ששואל מה ליסמין לוי וללולה מארש וג'אז – צודק בשאלתו. ג'אז כג'אז הוא ככל הנראה מלכודת מסחרית. בשביל סולד אאוט אתה צריך את יסמין לוי. מה לזמרת הלדינו, הטנגו והפלמנקו המופלאה ולג'אז?
מוסיקה של דיוק אלינגטון לזאטוטים? לקרב אותם אל מושגי יסוד בג'אז כמו "אלתור" ו"בלוז"? הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסא החינוכית הקונבנציונאלית. רעיון נפלא יש למפיקי הסדרה "ג'אז חם": להפנות את ההרכבים שמגיעים להופעות בישראל למופע אחד לילדים. המטרה – להעניק
יום אחרון למסע טעימות בפסטיבל הג'אז, והפעם בחרתי בשתי מנות ראשיות מלאות. יש הופעות שאינך יכול להסתפק בדגימות. אחת – איטלקית. השנייה ישראלית. אנריקו ראבה הוא לטעמי מגדולי החצוצרנים בג'אז לדורותיו ולא רק בסצנה האירופאית, לא רק משום שהוא מנגן
ממשיכים במסע הטעימות בפסטיבל ג'אז תל אביב חורף 2016, שכמו פסטיבלי ג'אז רבים בעולם נפתח כמניפת ז'אנרים צבעונית. באולם מס. 3 בסינמטק, ישב גיטריסט, אגדת ג'אז, שקוע בתוך עצמו, פנים לתוך הגיטרה ופרט במהלכים מסחררים, בטון cool ובמיומנות גבוהה. פאט
בפסטיבל שבו מתרחשים שלושה אירועים באותה שעה, אתה בבעיה, במיוחד אם חשקה נפשך להיות בכל אחד מהם. אפשרויות לפתרון הקונפליקט – טעימות. מודה ומתוודה: זוהי פריבילגיה השמורה למי שסוקר מוסיקה. פסטיבל ג'אז תל אביב חורף 2016. המסורת מנצחת. הוא (הפסטיבל)
קראו לפסטיבל הג'אז באילת "פסטיבל ג'אז ישראלי" – לרגל 30 שנה לקיומו. המשמעות של ישראלי? – מוצא, סגנון? מה שברור מעל לכל ספק: למוסיקאי ג'אז מעולים, היוצאים מישראל אין כמעט מה לחפש כאן. ניו-יורק קוראת להם. העולם המערבי ממתין להם.
פסטיבל ג'אז על טהרת הישראליות לרגל 30 שנות פסטיבל, אבל צ'יק קוריאה אחד. הוא באמת אחד. למה הוא הזר היחיד? כי על פניו – הניסיון להניף דגל כחול-לבן בלבד נראה לרבים התאבדות בקופות. גם שלום חנוך ושלומי שבן הגיעו לפסטיבל
איך מתחבר פסנתרן הג'אז עומרי מור לזמר–יוצר שלמה בר, האיש מאחורי "הברירה הטבעית"? מי ששמע את החיבור של מור למוסיקה האנדלוסית, יכול להבין עד היכן יכול המוסיקאי האקלקטי הזה להגיע בהבנה העמוקה שלו של המוסיקה המזרחית. הפגישה עם בר בן
הפרשי הגילים ביניהם עוברים את החמישים שנה, אבל בג'אז פערי הדורות כמעט מתבטלים. רוח המסורת מגשרת. המענין הוא שהחידוש והחדשנות אפיינו גם את חברי "סדנת הג'אז" בני השבעים וחמש-שבע-שמונה כמו גם את חבורת "פרויקט הצעירים" בני העשרים ומשהו. דני גוטפריד,
עם עזרה לא קטנה של קבוצת נגנים גדולה, אתה יכול להפוך את שיריך לחגיגה. לפי הבעות פניו, יכולתי לנחש, שזו הייתה ההרגשה של שלום חנוך בהופעה שלו ב"פורט ארנה" בנמל אילת. חנוך הגיע גם הגיע לג'אז בים האדום בהפקה לשיריו
ג'אז ישראלי? רק ג'אז ישראלי? אכן: ג'אז בים האדום 2016 מניף דגל כחול-לבן. אפשר לומר שהצדק נעשה: מגיע לג'אז הישראלי פסטיבל אחד לפחות על טהרת הישראליות. הוא ראוי לו. שמותיהם של נגנים והרכבים ישראלים מעטרים היום את פסטיבלי הג'אז המרכזיים
