ווינטון מרסליס וההרכב ניגנו במחצית הראשונה של הקונצרט יצירות שנכתבו בשנות ה-20, ואילו המחצית השנייה כללה שירים מהעשור של 1940-1950. בתולדות הג'אז, שני העשורים הללו היו בעלי משמעות רבה ועמדו בסימן של אירועים ודמויות בולטים רבים. שנות ה-20 היו עידן
האם נכון לשלב את השירים של מרסדס סוסה (Mercedes Sosa) בפסטיבל ג'אז? פסטיבלי ג’אז רבים היום מחפשים להרחיב את הגבולות לשילובי עולם (World Jazz), מוסיקה עם השפעות אתניות, שיתופי פעולה בין סגנונות. הכנסת שירים של סוסה יכולה להעשיר את התמה הכללית,
נינה סימון, "הכוהנת הגדולה של מוזיקת הנשמה" "הגיעה" לפסטיבל לקבל טיפול ג'אזי של הרכב בינלאומי מבריק, בהובלתו של נגן הסקסופון, ארנו האס Arno Hass מגרמניה. היא מוכרת דווקא ככוהנת הגדולה של הסול, אבל היא גם מלכת בלוז בלתי מוכתרת. למעשה,
הליידי שרה בלוז. קוראים לה די די ברידג'ווטר, ומי שלא הגיע לרעננה (או כמו שהליידי מבטאת Ranana) צריך להצטער, ולקוות שהליידי תשוב עם אותו ההרכב. אחרי הכל, די די אוהבת לפקוד ארצנו מדי פעם ולגלות פרובינציות חדשות (בחולון היא כבר
האם ניתן לעבד שירי פולק בסגנון ג'אז? עמיקם קימלמן, מנהלו האומנותי של "יפוג'אז" החוגג 10 בבית ציוני אמריקה (9-10-11 באוקטובר), הכין תוכנית שמאתגרת את החיבור הזה. ההנחה היא שבאמצעות יוצרים ונגנים מהעולם הוא גם עשוי להניב תוצאה עשירה ומוזיקלית במיוחד,
שלישית הסטנדרט'ס הנצחית מנצחת כרגיל. מכרים ותיקים תמיד מתקבלים בברכה. האלבום ה-18 של ג'ארט-פיקוק-דג'ונט ב-ECM , ויש טוענים, נאמר בסופרלטיב לא היסטרי, שזו השלישיה הגדולה בהסטוריה של הג'אז. ואכן: הטריו הזה גרם לי רוב השנים מנחת ועד עונג. אנחנו בפסטיבל
כוכב הערב השני של פסטיבל יפו ג'אז הוא אוליביה קר אוריו (Olivier Ker Ourio), נגן מפוחית צרפתי נפלא, שיודע "לתרגם" שיר פופ מסוגים שונים לג'אז מענג, וזוהי הרי מטרתו של הפסטיבל השנה: לנסות לייצר אינטרקציה בין סגנונות פופ שונים ובין
איזו הקלטה! טובה כמו כל דבר שהשלישייה הוציאה להנאת ההאזנה שלנו, כולל סטנדרטים 1 ו-2 והסט המלא של Blue Note. הדיסק הזה מאוזן בצורה מדהימה עם זרימה חלקה בין בלדות לשירים מהירים. שלושת האמנים לוהטים לחלוטין. זהו הקונצרט החי והאלבום
היא הגיעה לשיר שירים של שרה ווהן ושל דיוק אלינגטון. מי שחיפש את שרה ווהן העכשווית אצל דניס קינג – לשווא חיפש. הן שונות, או כמו שאמר מפיק הערב, ברק וייס, את ווהן אי אפשר לחקות, כמו ששום זמרת ג'אז
יש רגעים שהמצלמה נדרשת להנציח, ולא – הם יבלעו אל תהום השכחה. עבדכם צילם את נגן החצוצרה גרגורי ריבקין מנגן "קרן שמש מאוחרת" של שלום חנוך עם תזמורת הג'אז של תל-אביב בניצוחו של עמיקם קימלמן במסגרת פסטיבל יפו ג'אז. קרה
בראד מלדאו, כריסטיאן מקברייד ומרקוס גילמור, שלושה מהמוזיקאים המשפיעים ביותר בדורם, חולקים במה לערב של ג'אז באודיטוריום צ'נרי בקלמזו, מישיגן. האמנות המשולבת שלהם היא כמעט אגדית, כל אחד מהם מביא שליטה ייחודית בכלי שלו. מלדאו ((Brad Mehldau)) הוא מספר סיפורים
צריך להצדיע לסקסופוניסט לי קוניץ בן ה-87, שבגילו עדיין מתרוצץ בעולם ומוכן להגיע לכאן באמצע מלחמה כדי למלא חלל בעקבות הביטול של טרנס בלנשרד. קוניץ, שהשתתף בתשיעייה המפורסמת של מיילס דיוויס, שהקליטה את יצירת המופת "Birth of Cool", ניגן ב-2010
שילוב חזק: הזמרת דיאן שור עם הביג בנד של קאונט בייסי. במה שעתיד להיות הופעתו האחרונה של גיטריסט הקצב הוותיק פרדי גרין, שור ותזמורתו של בייסי (בניצוחו של פרנק פוסטר) מבצעים חומרים הכוללים את הסטנדרטים שלה (כגון "Deedles' Blues" ו-"Climbing
עבור אנשים רבים המוזיקה של הפסנתרן דייב ברובק הייתה מעין מבוא לג'אז. מוזיקה נגישה, רעננה ופופולרית מאוד. הוא זכה להערצה בזכות סגנונו הייחודי: הבלוק-קורדס (*), המשקל האסימטרי (5/4, 9/8) והתזמון הסינקופטי הזוויתי. המבקרים שיבחו מאוד את ההרכב האוונגרדי הראשון שלו,
הדואט בין נגן כלי הנשיפה ואיש ההקשה הוקלט בשנת 2000 בפסטיבל TAMPERE בברלין. לכאורה, דואו נגנים מצמצם את מרחב האפשרויות המלודיות והקצביות, אבל אצל סורמן את דג’ונט, התוצאה נשמעת כמו רביעייה. השניים הצליחו בריכוז רב להגיע ליצירה משותפת בהופעה חיה.
ג'אז ישן הוא מתכון לשילוב של נוסטלגיה ובידור. מסורת ניו-אורלינס מנצחת כשמדובר בסידני בשה. שומעים את צליל הסקסופון סופרן של אוליביה פרנק ונזכרים בלהיט ישן שנקרא Petite Fleur -"הפרח הקטן", שהסקסופוניסט סידני בשה הקליט עם תזמורת, קלוד לותר בפריז ב-1952. ההרכב שהגיע מצרפת
אתחיל בחלק השני של הערב: וואו! שמענו דואט של שני נגני סקסופון טנור אמנואלה צ'יזי האיטלקי ועמית פרידמן הישראלי – בחגיגה אמיתית, תחרות ידידותית, קרב סולואים, שיחה מוזיקלית כיפית. בתולדות הג׳אז יש המון דוגמאות מיתולוגיות ל"קרב" הזה, כי כששני טנוריסטים
לפני שהגעתי למרכז המוסיקה ביפו לשמוע את נגן הג'אז, טד רוזנטל, האזנתי לאחד האלבומים הבולטים שלו – Impromptu – עיבודים של יצירות קלאסיות לג'אז. נראה שפסנתרני ג'אז בעלי הכשרה קלאסית מחזיקים בארגז כלים גדול מנגנים שאין להם המיומנות הזו, והם
Back to the City הוא אלבום לייב של ה – של ארט פרמר ובני גולסון Jazztet בהשתתפות קרטיס פולר שהוקלט במועדון הג'אז Sweet Basil בניו יורק בשנת 1986 ההקלטה היא מפגש מחודש של הג'אזטט, סקסטט קלאסי שהתפרק במקור ב-1963 בגלל
אני מחפש מפגשים כאלה – מהסוג הנדיר, שמתרחשים מחוץ לאפיקי המיינסטרים. הפסנתרן, אמן האקורדיון והמלחין האלבני, גנט רושי (Gent Rushi), מוזיקאי מוביל בסצנת הג׳אז הבלקנית, הגיח לביקור קצר מטירנה לישראל להופעה מיוחדת במועדון "שבלול" בהרכב רביעייה, שכלל שלישיית מוזיקאים ישראלים מהשורה
שנתחיל בקלישאות? הרכב של פעם בחיים, ענקי מוסיקה שעפו לשמי קיסריה. יש לכם משהו יותר סוחף? אני חותם. "בחזרה לנצח", Return to Forever נקרא ההרכב האגדי. הנפשות: צ'יק קוריאה – פסנתר, קלידים, סטנלי קלארק – בס חשמלי, קונטרבס, לני וייט –
באתר אול מיוזיק הגדירו את בריאן בלייד כאחד הקולות הרעננים בג'אז של המאה ה-21, בגלל הגישה החובקת-כל והבלתי אליטיסטית שלו. הקול – קול התופים. המתופף – ורסטילי וגמיש, נע בחופשיות בין ג'אז, רוק אלטרנטיבי, בלוז, רוק, וג'אז פיוז'ן. בלייד הוא
זה יכול לקרות כנראה רק בג'אז. נגנים שמעולם לא ניגנו זה עם זה, נשמעים להקה מגובשת בסשן חי נהדר. ג'ו מגנרלי ("Mags") הוא אחד הנגנים הבולטים בסצנת הג'אז של ניו יורק כיום. הצליל שלו אורבני, שנון, פריך. הוא הגיע לישראל
כתבתי בביקורת על האלבום "תה בשניים" (עם אלי דג'יברי) שאלון אולארצ'יק צריך לצאת מהארון המוסיקלי שלו ולהצהיר קבל עם ומעריציו: אני זמר ג'אז, וזה סופי. מי שמבקש הוכחה, שיקח את הדיסק הכפול הזה. חבורת נגנים התכנסה סביב אולאר'ציק כדי ליצור
קווינסי ג'ונס, המוסיקאי, ענק הבידור האמריקאי , שעבד עם כוכבים מפרנק סינטרה, ריי צ'ארלס, ועד מייקל ג'קסון וויל סמית', מת בגיל 91. היחצן של ג'ונס, ארנולד רובינסון, אמר שהוא מת ביום ראשון בלילה בביתו באזור בל אייר בלוס אנג'לס, מוקף
האלבום יצא מחדש תחת הסופרלטיב "הקונצרט הגדול ביותר אי פעם" "The Greatest Concert Ever". מנגנת קבוצת האל סטארס של הג'אז – צ'רלי פרקר, דיזי גילספי, באד פאוול, צ'ארלס מינגוס ומקס רואץ' – כולם מוסיקאים ונגנים בולטים בהתפתחות הביבופ, כולם ותיקים מנוסים
הסט הזה, שהוקלט בהופעה חיה בווילג' ונגארד ב-25 ביוני 1961, נחשב לפסגת יצירתו של ביל אוואנס ושל הטריו שלו. הוא סיכם את מה שנודע כדיוקן "מלא" מוקדם של ביל אוואנס. מעט מאוד בדברי ימי הג'אז של פסנתר-טריו הגיעו אי פעם
ביקורת הג'אז דיברה על האלבום הזה כאחת מההקלטות הטובות ביותר, המרתקות ביותר של קליפורד ג'ורדן. "פשוט אחד מתקליטורי הג'אז האמיתיים ביותר ששמעתי" כתב המבקר של הג'אז טיימס. סקסופוניסט הטנור קליפורד ג'ורדן (1931-1993) המוערך והייחודי ורביעייתו הקליטו את האלבום חי במועדון את'ל
צפו באחת הדוגמאות הבולטות של הרכב ג'אז מודאלי (*) שמנגן את Cantaloupe Island, סטנדרט ג'אז שהלחין הרבי הנקוק. משתתפים. פרדי האברד, ג'ו הנדרסון, הרבי הנקוק, רון קרטר וטוני וויליאמס. הרכב של כמה מגדולי המוזיקאים בתולדות הג'אז באחד מביצועי הג'אז המלוטשים
האלבום הוקלט בספטמבר 1997 בווילג' ואנגארד בניו יורק. השלישיה מורכבת ממקוי טיינר בפסנתר, ג'ורג' מרז בבס ואל פוסטר בתופים. הרפרטואר כולל יצירות מאת ג'ון קולטריין, ושתיים שהרביעייה שלו ביצעה. ההופעה התוכנית ב-23 בספטמבר 1997 הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתו
