מה בדיוק עובר על מוסיקאי כשהוא מקבל לידיו להעביר את "סיפור הפרברים" של ליאונרד ברנשטיין וסטפן זונדהיים לבימת הג'אז? השאלה לכאורה לא הכי מסובכת, אם נצא מהנחה, שבסיסי היציאה הנפוצים ביותר של סטנדרטי הג'אז הם מחזות הזמר של ברודוויי והוליווד.
אין כמו יפו בלילות, ואין כמו יפו לקבל את קזבלן 67 שנים אחרי, שדמותו נוצרה במסגרת מחזה מאת יגאל מוסינזון, והפכה מחזמר וסרט המתרחשים בשטח הגדול ביפו בכיכובו של יהורם גאון – בפסטיבל יפוג'אז בעיבודי ג'אז חדשים לאחדים משירי המחזמר
מי היה חושב להפוך שירי ארץ ישראל ישנים בסיס לאלתורי ג'אז. הסקסופוניסט יובל כהן חש מחוץ לקופסה, כשהוציא לפני 7 שנים את "הכל זהבי", אלבום פרשנות משלו למוסיקה עברית קלאסית של דוד זהבי (1910-1977) שירים כמו "יצאנו אט", "ניגונים", "החליל",
דור המייסדים של הג'אז הישראלי? הוא עדיין איתנו? אז ככה: מה שהוציא אותי מביתי לאחר שנת קורונה נטולת מופעים היתה הכרוניקה הזו: "מצדיעים למייסדי הג׳אז הישראלי בתוכנית של ג'אז קלאסי". באנגלית זה נשמע קצת אחרת: All Star Band With Edna
מודה: אני לא "הולך" להופעות שנערכות במחשב. כשבא לי לראות הופעה על המסך, אני מחבר די.וו.די דולבי 5.1 למערכת הסראונד ומקבל אפקט כמו הדבר האמיתי. מצד שני – המציאות. השביתו לאמני הבמה את עולמם. מוסיקאים מחפשים חצרות, זומים, הופעות סלון,
סוני רולינס, ענק הסקסופון, מוסיקאי יצירתי ומאלתר בחסד, הרבה להופיע בשנות השישים ללא הרכב קבוע. הוא השתמש בנגנים מקומיים בכל עיר אליה הוזמן. האלבום הזה של הקלטות מ-1967 במופעים שנערכו בהולנד, מציגים את מפגשיו הראשונים של רולינס, אז בן 36
פורמט הטריו הוא כבר חלק בלתי נפרד מאבישי כהן, הבסיסט והמוסיקאי. זוהי התבנית הטבעית שלו, ממש כמו שהיא חלק אינטגראלי מאמנות הג'אז של המוסיקאי והפסנתר קית' ג'ארט. כמו ג'ארט גם כהן יודע לבחור את הנגנים שלו ולנווט אותם אל תוך
מתי הקהל יגיע להופעות המוסיקה הראשונות בעידן הקורונה? מבחינת אילת – עוד חודשיים וחצי. אם ירוקה אז עד הסוף. ההצהרה שיוצאת: יהיה פסטיבל ג'אז. מהדורת ג'אז חורף 11 . יש מנהל חדש (יוסי פיין), יש רשימת אמנים תוצרת הארץ. אין
מי שלא הגיע להופעה הזו בפסטיבל ג'אז תל-אביב – לא הגיע לפסטיבל, ואני יכול רק לקוות שהטריו הזה או לפחות קהיל עוד יגיעו לנגן בארץ. קהיל, ענק ההקשה והמקצבים, מייצג את השורשים האפריקאים של הג'אז בדרכו המאוד אקזוטית. הוא מגיע
כמעט עברנו על זה בשתיקה. אוסקר פיטרסון מת בגיל 82 בביתו שבפרבר של טורנטו, קנדה. ראיתם כותרת בעיתון? גם אני לא. איך מסכמים קריירה של 6 עשורים של וירטואוז פסנתר ענק? אפשר להפנות מיד לדיסק הזה – אוסקר פיטרסון בבלו
הכותרת צריכה היתה להיות הפוכה: עומר קליין מנגן אלינגטון. שירה: קרולינה. אז למה הכותרת הזו? כי חשבתי עיתונאית ש"קרולינה שרה אלינגטון" היא יותר אטרקציה מעומר קליין מנגן אלינגטון. תשאלו אתה מחפש רייטינג? התשובה היא כן, אבל גם לצאת מהקופסה. קרולינה
סוף סוף אני שומע את ארי ערב בפסטיבל ג'אז רשמי בישראל. אנחנו באולם קאופמן, מוזיאון תל-אביב, פסטיבל ג'אז תל-אביב. לא בטוח שקוראי רשימה זו מזהים את פסנתרן הג'אז הותיק. כתבתי בעבר על שניים מאלבומיו של ערב A Handful Of Changes
כלים לא שגרתיים בפסטיבל ג'אז תל-אביב דצמבר 2019: הזדמנות של ממש לגלות מחדש את ההאמונד B-3 ככלי ג'אזי ואת מפעילו המחונן ג'ואי דה פרנצ'סקו, נגן שנותן גם את המבוא וגם את פרקי ההמשך, כשרוחו של ג'ימי סמית' נושבת בגבו. השילוב
פסטיבל הג'אז של דצמבר נפתח בנובמבר בפסטיבל הפסנתר. יוני רכטר אורח ותיק בפסטיבל, התייצב עם האורקסטרה, תזמורת הג'אז הישראלית לנסות עיבודים חדשים לשיריו. רכטר אוהב אתגרים. מוסיקאי סקרן. התרעננות עושה לו את זה, והציפיה היא שביצועי ביג בנד לשיריו בזוויות
אין כזו מסיבת סיום בפסטיבלי ג'אז, בה כל המשתתפים מתכנסים לערב אחד ומנגנים כל אחד בתורו. נדמה לי ש"יפוג'אז" הוא הפסטיבל היחיד בעולם שמצליח ליצור התכנסות שכזו, שהיא תוצר של קונספט לפיו משתתפי הפסטיבל מצווותים לערבים שונים כלידרים, גם כנגנים מן השורה
בלגן ביפו. רחובות חסומים. שדרות חפורים. פקקים נוראים. אבל יפו לא עוצרת. חובבי הג’אז מצאו דרך להגיע כמו מסתלבטי הפאבים, אוהבי האוכל והים. כתובת: סטודיו למשחק ניסן נתיב ברחוב נועם. יפו ג’אז, פסטיבל הג’אז הבינלאומי של יפו חוגג שם 5 שנים לקיומו
על פי דונלד מגגין, הביוגרף של סטן גטס, הנסיבות סביב ביצוע ההקלטות הללו משנת 1983 היו לא נעימות בלשון המעטה. מסיבות שונות סטן גטס לא היה מרוצה מהקונצרט עם צ'ט בייקר, ואילץ אותו לפרוש לפני סיום סיבוב ההופעות בן 35 הימים.
הגעתי עם הר של ציפיות. ביל פריזל (57) נחשב ההיילייט של כל פסטיבל ג'אז, מסוג הנגנים המסומנים כאסורים להחמצה, יוצר אקלקטי, אחד הגיטריסטים היותר מיוחדים בסצנת הג'אז מאז שנות השבעים, בעל יריעה סגנונית רחבה, נגינה נדירה במבניה, בטכניקה. ואם להתחיל
ג'אז וניו-אורלינס הם ככל הנראה מילות קסם למשיכת קהל. כבר על המופע של ד"ר מייקל וייט ורביעיית הג'אז מניו אורלינס נרשם Sold Out. מה מחפשים בג'אז אולד אולד סקול של תחילת המאה? את ה"שורשים" של מה שנקרא "עידן הזהב של
באחרי צהרי שישי באנו לשמוע את אבישי כהן (החצוצרן, לא לטעות) מנגן את יצירתו Flood בזאפה הרצליה. בני משפחה רבים הגיעו. גם את הילדים הקטנים של הנגנים אפשר היה לשמוע על רקע המוסיקה. באנו לשמוע איך נשמע הדיסק Flood בלייב אחרי שכבר התייחסנו אליו כאן. לצידו – יונתן אבישי בפסנתר. דניאל פרידמן בהקשה.
האם מועדון "טרמינל 4" במתחם התחנה בת"א עומד להפוך ל"בלו נוט" של ישראל? אמרו לי: נסחפת. המקום אפילו אינו מוגדר מועדון ג'אז, גם אם מישהו חשב שהוא יחליף את מועדון "שבלול" ז"ל, כנראה התבסס על wishful thinking. ג'אז נטו מעולם
דניאל זמיר וסקסופון הסופרן שלו פתחו את הערב עם "שלושה עשרה", מאלבומו "אחד". אין לי מושג אם זה היה מכוון – אבל ההתכנסות ב"זאפה" היתה כדי לחגוג את אלבומו ה-13, "אליי", שהוא בחלקו אלבום של שירים מושרים, ביניהם "מודה אני",
אסתר רדא הצטרפה לתזמורת המהפכה ושלישית "Geshem" רק בשיר השמיני – The Man I Love. פתאום התקרבנו לסטנדרט ג'אז באוריינטציה השכיחה שלו. עד אז התזמורת עשתה שימוש בסטנדרטים לצורך עיבודים אקוסטיים-אלקטרוניים מורכבים, חלקם – מעניינים, חלקם – פחות. הערב – בעונתה
למוסיקאי ג'אז מעולים, היוצאים מישראל אין כמעט מה לחפש כאן. העולם המערבי ממתין להם. רבים יגיעו לכאן רק כשיש סיבה. פסטיבל ג'אז באילת הוא סיבה. הפסטיבל מגלה לעיתים את מי שלא היו מתגלים בלעדיו – וראויים להתגלות, וגם פותח שער
בתוכניה של פסטיבל הג'אז הם הוגדרו "אולסטארז ישראלים", מינוח לא שכיח בג'אז – בטח כשמדובר בנגני ג'אז תוצרת הארץ. לכל הארבעה שעלו לנגן על במת "רקאנטי" יש תעודת יצוא של מוסיקה ישראלית משובחת, ולפי המוניטין שלהם בעולם, לפי תגובות הקהל באולם –
Mugician הוא צירוף בין המילים Musician + Magic, צמד המילים המכתיר אלבום שמכיל את המסע של זוכה הגראמי קיאון הרולד, ביטוי לכאב, זעם וטראומה, שחווה החצוצרן בעקבות גל מעשי האלימות ששטפו את עיר הולדתו פרגוסון אחרי הריגתו של הצעיר השחור מייקל בראון ע"י
הרמתי גבה: מה עושה חנן בן ארי בפסטיבל ג'אז תל-אביב? הייתם מאמינים שהזמר של "ויקיפדיה" ישיר They Can't Take That Away from Me, סטנדרט של גרשווין? המופע באולם רקנאטי הוגדר "הפקה מיוחדת לפסטיבל" עם תזמורת האורקסטרה בניהול מוסיקלי של רון אלמוג ויאיר
מה עוד אפשר לעשות עם השירים של ברי סחרוף? הייתי חוסך במילים הבאות, ופשוט שולח אתכם למפגש האטרקטיבי, שכמותו ניתן לקבל כנראה רק בפסטיבל כמו פסטיבל הפסנתר. בתוכניה דובר על טריו, אבל על הבמה התייצבה רביעייה – סחרוף – גיטרה וקלידים,
הזמינו את כל נגני הפסטיבל מחו"ל לחגיגת הסיום. מתי לאחרונה שמעתם על במה אחת מקבץ של כל באי הפסטיבל? עמיקם קימלמן, המנהל האומנותי של יפו ג'אז, הגה את הרעיון (הכלכלי/אומנותי) של כולם מנגנים בשביל כולם – בחילופי תפקידים (פעם מוביל,
אלטון ג'ון בג'אז? החומה של פינק פלויד? ריי צ'ארלס, אריתה פרנקלין? יש מצב? – למה לא? ג'אז הוא ז'אנר שמאפשר לך ללכת רחוק. האתגר תמיד קיים, והתשובה נעוצה מן הסתם בתוצאה הסופית. בג'אז אין משהו כמו "גרסאות כיסוי". מצד שני
