שם השיר נגזר מלהקת רגאיי – ג'ימי סקוט ו – Obla Di Obla Da Band, לפי עדותו של פול מקרטני. בחור שהסתובב ליד המועדונים בליברפול הרבה לחזור על המשפט הזה באקצנט ג'מייקני. הוא ממש כעס כשאר שמע את מקרטני שר
אריק ברדון סולן "החיות" היה בן 10 כששמע לראשונה את "בית השמש העולה", שיר פולק ישן שהוקלט לראשונה ע"י הזמר ג'וש ווייט. זה היה הלהיט הבריטי הראשון שלא נכתב ע"י לנון ומקרטני שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים בארה"ב. מדובר בשנת 1964,
רויאל אלברט הול יוני 2012. אגדות מזמינות אגדה לבצע שיר מספר האגדות של הריתם נ' בלוז והרוקנ'רול הבריטי. טום פטי וההרטברייקרס חזרו ללונדון אחרי 13 שנה כדי לקרוא לבמה את סטיבי ווינווד לבצע את להיט השישים של להקת ספנסר דיוויס
החסרתי פעימה. דייבי ג'ונס Davy Jones, אליל נעורים, משוברי הלבבות של הסיקטיז, איש להקת הקופים, חלק מפס הקול של נעורינו – מת מהתקף לב בביתו שבפלורידה. הוא היה בן 66שלושת עמיתיו ללהקה מיקי דולנז, פיטר טורק, מייק נסמית' הוציאו כל
דו וופ היה אחד הז'אנרים הפופולריים ביותר של הרוק & רול וה – R & B בשנות ה -50 המאוחרות. הרכבי דו וופ היו להקות קוליות שהתבססו על הרמוניות קוליות. כל זמר בקבוצה היה חלק שונה קולית בשזירת ההרמוניה עם הזמרים האחרים.
מלודיק סופט רוק. זו ההגדרה של הצליל. אני משייך את "לחם" לשישים, אם כי פעלה בעיקר בשבעים (נוסדה ב- 1968. התפרקה ב-1973, ושוב התאחדה ב-1977 לאלבום אחרון השנה בה הפאנק לא השאיר סיכוי ללהקות מהסוג הזה) עוד סיבה: השירים שלהם
לא רק מעריציו המתמוגגים לקראת הגעתו לישראל יודו כי המוסיקה שלו ממלאת את חייהם אושר של תום נעורים ורומנטיקה נשפכת זה למעלה מחמישים שנים. ננסח אחרת: הם (החיים) היו נראים קצת אחרת ללא להיטיו הגדולים של האחד והיחיד – ניל
כשפול אנקה הגיע לכאן, כולם שאלו על ניל סדקה יריבו הנצחי מהשישים, סיקסטיז זה ניל סדקה. כלומר – אם סוחבים מהתקופה ההיא נוסטלגיית נעורים למסיבות הריקודיםהסלוניים של אז המובחרים של ניל סדקה – דיסק כפול
ביליתי אחר צהריים שלם של כורסה על הדי.ווי.די הזה, עוד גרסה לסרט שתיעד את ההופעות ההן של אלביס בלאס וגאס 1970. למעשה, גרסה משופרת על חזרתו של המלך לאור הזרקורים שהחלה עוד ב-1968 בהופעה הטלוויזיונית ההיסטורית. 6 ההופעות בוגאס היוו
מתי נוצר פה לראשונה רוק ישראלי? יש טוענים, ואני לא אתווכח עם הטענה הזו למרות הסתייגותי ממנה – שלצ'רצ'ילים (שנקראו גם ג'ריקו ג'ונס לצורך הופעות בחו"ל) מגיעה זכות ראשונים. הצ'רצ'ילים הייתה להקת כלבו, שנסחפה לכיוונים שונים, מערבולת זרמים שלקחה אותם ל"הדלתות", סגנון המחתרת,
מנה רומנטית בלתי נמנעת של מוסיקה צרפתית בשנות נעורינו הורכבה בדרך כלל מ"אלין" של כריסטוף, הסלואו הענק – "לעולם לא אעזוב אותך" של ניקול קרואזי, "קילימנג'ארו" של פסקל דאנל ו"אמא אחת" (Une Maman) של לואיג'י. אתם יכולים להוסיף כהנה וכהנה
מנה שלישית בערב הנוסטלגיה של "פסטיבל הקצב": על הבמה מתייצב הזמר הותיק דני שושן. מאחוריו ולצידו המתופף יזהר טננבוים, יואל שין ועדי הלל בגיטרות, נציגי הדור שנולדו אחרי. שושן יזמין מאוחר יותר את הגיטריסט חיים רומנו לאזכר במשהו את מי
צוותא ת"א 5.4.2007. כארבעים שנה אחרי שהכל קרה, סוף שנות השישים. כשהביטלס, הרולינג סטונס והפינק פלויד היו בשיא תהילתם, והעולם נשא עיניו לוודסטוק. הכוכבים בארץ היו אילנית, הגבעתרון ויהורם גאון, אבל באיחור ענק התחילו לקלוט גם כאן שמשהו קרה בעולם.
ניל סדקה היה בן 65 כשהדיסק הזה יצא. בשבילי הוא נשאר נער שריגש נערים ונערות עם "הפיברסדיי סוויט סיקסטין" בסיקסטיז. עברו ארבעים ויותר שנים, ואין לי שום ספק שכמה להיטים כאן עברו את מחסום הזמן – "נערת לוח השנה", "את
רוצים שירה בציבור באנגלית? האסלהוף, זמר ממוצא גרמני (54) אסף את האהובים עליו מהשירון האמריקני ועשה להם קאברים. מתרפקי הסוונטיז ימצאו כאן את "ריינסטון קאובוי" (גלן קמפבל), "בלו באיו" (רוי אורביסון), קליפוניה גירלס (ביץ' בוייס"), "ריינדרופס קיפ פולינג און מיי
הסיקסטיז" מוטי דיכנה – גיטרה בס ושירה, יואל לרנר – גיטרה ושירה, איציק בדר – גיטרה, אלי חדד – _ תופים ושירה במועדון "מיוסיק פקטורי" בת"א. אחרי "דיזי" של טומי רו, להיט בן 33 שנה, מגיע "סוויט פו מיי סוויט"
לאספן שממשיך במסעו בעקבות אלביס: זה אוסף מסיבובי ההופעות, שנפתח במוטיב המפורסם מ"2001 אודסיאה בחלל". אלביס אנרגתי, רוגש ומרגש, עמוק, מלודרמטי. כמעט הכל: מ"ברנינג לאב" דרך "ג'וני בי גוד", "פראוד מרי", "אין דה גטו", "לאב מי טנדר", "קנ'ט הלף פולינג
אני מגלה מחדש את הקינקס, בהקלטות הבי.בי.סי, הטופ אופ דה פופס בין 1964 עד 1977, חלקם לא ראו תקליט או דיסק. לאוהבי ה_60, זה אוצר, קולקציה בה תערובת של שירים תמימים מ"יו רילי גוט מי" ועד "וואטרלו סאנסט", "גיבורי הצלולויד",
שם הדיסק עלול להטעות: זה לא אוסף של צלילי מנדולינות. "מנדולינות" זה רק מילה בשיר הפותח "מנדולינות לאור הירח" ששר פרי קומו. כול השאר זה פריטה על מיתרים אחרים – מיתרי הרגש שבוכים וכואבים מרוב געגועים. הצירוף של רומנטיקה ונוסטלגיה
נדמה שההיסטוריה מתייחסת אליו כאל זמר של להיט אחד. להיילי, סמל הרוק הישן, יש כאן אוסף מלהיב של רוקונרולים עם "הקומטס". כל שלושת הראשונים, "רוק מסביב לשעון", "להתראות בהמשך, תנין" ו"שייק רטל אנד רול" הם בית ספר לרוקנרול. ובהמשך BLUE
טכנולוגיית הרי-מסטרינג מאפשרת לקבל את נט קינג קול מ"תור הזהב" שלו בין השנים 1943 ל-1951. בלתי נשכח? אכן. הקול הקטיפתי, הסווינג המיוחד. הקלות הנסבלת לשיר כל שורה, תהיה הכי פשטנית בכוונה גדולה. וקול שר בקלות כזו, שזה נשמע כל כך
הדריפטרס האורגינאליים היו להקת ריתם נ’ בלוז בסגנון שירת הדו-וופ בראשות קלייד מקפאטר. לא להאמין, אבל לדריפטרס היו 4 זמרים ראשיים שונים בין השנים 1959-64. כשההרכב המקורי התפרק, קם תחתיו הרכב אחר עם בן. אי. קינג. מאוחר יותר גם קינג
קול צרוד אמוציונאלי זועק את כאבי האהבה. זה הזמר שמשכנע אותך שזה בעצמותיו. אוטיס, אחד הכוחות הגדולים של ה-Soul, אמן ענק ומשפיע (בטוח שהוא השפיע על זמר כמו ג’ו קוקר), מת בגיל 26 בתאונת מטוס בעיצומה של קריירה, שנשענה על
המושג "רוק" הוא שם ג’נרי כמעט לכול סגנון קצבי, כבד, מתקדם, פסיכודלי, הבי מטאל, אבל רוקנ’רול זה קודם כול סוף החמישים והשישים, כאשר התהווה ההיתוך בין ריתם נ’ בלוז וקאונטרי והתחבר עם האנרגיות של מרד הנעורים של דור הצעירים שלאחר
לא לזלזל בנוסטלגיה. כששומעים שירים ישנים – זה עובד. תלוי בן כמה המתגעגע: מי שהיה בן 17 כשפרי קומו הגיע למקום הראשון בבריטניה עם "מג’יק מומנטס" הוא הים כבן 64. מי שהיה בן 16 כשפטיולה קלארק הגיעה למקום ה-2 עם
הדור של מי? חיידק הנוסטלגיה תוקף גם את מי שלא חוו סיקסטיז בזמן אמת. בדף הפרומו כתוב שלהיטים כ"דונט לט מי בי מיסאנדרסטוד" של האנימלס, "יו רילי גוט מי " של הקינקס מעוררים געגועים למסיבות שישי כשהיו מכוונים את המחט
שנות השבעים? נדמה לי שהשישים נמצאות כאן חזק. "באפאלו ספרינגפילד" שפותחים את האוסף עם For What It’s Worth שיר מ-1966 מסמנים את הטון הכללי שהיה אז במוסיקה האמריקינית , שנשלטה ע"י סגנון פולק-רוק. לא רק דילן עמד בראש המחנה. גם
