נסו להשיג כרטיסים להופעות של הלהקה ממנצ'סטר. האחרונות היו סולד אאוט. אולי זאת הזדמנות להביא את ההרכב לכאן. למי שאינם מכירים – האם להתחיל בדה בסט אופ? בואו נשאל את זה אחרת: כמה עשו הכרה עם לאונרד כהן באמצעות המובחרים
זוכר את ניק קייב מפסטיבל הבלוז בנמל חיפה לפני 19 שנה לאחור. הוא חוזר עם הזרעים הרעים The Bad Seeds לשתי הופעות (19-20 בנובמבר) בהיכל מבטחים-מנורה, חודשיים אחרי שימלאו לו 60, עם שירים מאלבומו האחרון Skeleton Tree ועוד שירים מרפרטואר
יש עדיין מי שיטען שדיוויד גילמור הוא גיטריסט הרוק הגדול ביותר כיום עלי אדמות. אני שונא סופרלטיבים, אבל גילמור הוא באמת גיטריסט ענק. מישהו כינה אותו "האדמירל של ה"ספייס רוק", ז'אנר של תחילת השבעים שבו בלטה בעיקר "פינק פלויד". קחו
שיר אהבה מלנכולי, שאני יכול לשמוע עשר פעמים ולהתפעם כל פעם מחדש. הטון המאופק, המנגינה האולטימטיבית, השימוש הפונקציונאלי בגיטרות חשמליות ואקוסטיות. אקו והבנימן, להקת הרוק האלטרנטיבי הבריטית, הוציאה את Rust כדי לקדם את האלבום What Are You Going to Do with
"התעוררי הצילי את חייך איתי", שיר שני באלבום החדש של הפו פייטרס, הרכב הרוק האלטרנטיבי באלבום התשיעי שלו, מעיד כי משהו טוב קורה עם הלהקה הזו. האלבום יוצא אחרי Sonic Highways של 2014 וה-אי.פי Saint Cecilia של 2015. הלהקה, פרויקט
לא יהיה מדויק לומר שסטיבן וילסון עושה היום פרוג רוק באוריינטציה הקלאסית של השבעים. וילסון הוא יוצר שלא חושב על אוריינטציה סגנונית כמו מבקרי המוסיקה, שמאז אלבום הסולו הראשון שלו Insurgentes ממשיכים לבחון אותו בזכוכית מגדלת. האם הוא ממשיך את
המוסיקה הכי אישית ששמעתי מאיש ג’אפאן, איש הרוק האלטרנטיווי של תחילת השמונים: מבלדה איטית טעונה ג’אזיות "כאני נכנע", הבלוז "מידנייט סאן", קטעים שבין חיספוס לרכות בעיבודים מתוחכמים כ"קרישנה בלו", תיזמורים שלוקחים את שירתו הקודרת לתחום אווירה מיוחד של מיסתורין ואינטימיות,
אחרי ארקייד פייר, הנה עוד אלבום שבוע. אנדי האל (Andy Hull) הזמר ואיש הקלידים רוברט מקדואל (Robert Mcdowel), שני המובילים במנצ'סטר אורקסטרה, יצרו אלבום רוק שילך איתי לאורך הימים הקרובים. – "Black Mile to the Surface" הוא אלבום שלוקח בשבי
אחרי Reflektor של 2013, ארקייד פייר מותחים שוב את הגבולות המוסיקליים שלהם. Everything Now, שיצא כסינגל, נפתח במנגינה וקצב נוסח "אבבא" השוודית. זה פופ קליט, סוחף. גם Signs Of Life ממשיך את הקו הזה בדאנס קצבי: Looking for signs of
הרעיון נדוש : סבל בחיים מייפה את האמנות, מעניק לה ערך רב יותר. טרגדיות אישיות מספקות חומר יצירתי אותנטי. קחו את לנדון ג'ייקובס, ראש טריו האינדי פופ, "סר סליי" הוא תואם את התיאוריה: מה עושים שאתה מאבד את אמך (אמו
ראיתי קהל מתלהב בהופעה של הפיקסיז בקיסריה. מזה מתלהב. מטורף עליהם. בדקתי את עצמי יותר מפעמיים. אחרי שעה וארבעים דקות ושלושים ואחד שירים שאלתי – מה קרה, שהדופק שלי נשאר יציב. זה עדיין לא אומר שההופעה לא הייתה טובה, אבל
להקה של אצטדיונים? של פארקים? תתפלאו. אחרי ההצגה של גאנז אנד רוזס, ההופעה של רדיוהד הסתמנה כאנטיקלייקמס. תום יורק ושות' הרי לא באו לפוצץ את הפארק במפגן גיטרות דיסטורשנים ואגויים נפוחים. מדובר במוסיקת רוק אלטרנטיבית לירית, בזמר ששר מאוד תחושתי
מאדי ווטרס? זמר הבלוז הנודע? – ממש לא. זהו שמו של שיר של זמרת מיוחדת הנקראת LP , שמופיעה השבוע פעמיים במועדון הבארבי בתל אביב (שתי ההופעות – סולד אאוט) במסגרת סיבוב הופעות בינלאומי שמתקיים לכבוד אלבומה האחרון. שמה המלא Laura
הקלילות המחויכת, המתיקות הכובשת. המוסיקה הרעננה. לולה מארש המציאו משהו חדש. בפופ – לא פשוט להמציא משהו חדש. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו עושים את זה בדרכם הייחודית. אנחנו ב – Wishing Girl, שיר שלישי באלבום, רביעי בהופעה יעל שרה שיר אהבה כמו ממרחק,
בת' דיטו היא זמרת רוק, שעושה סולד אאוט בפריז, ברלין ולונדון שעה אחרי שיצאה הודעה על הופעותיה. .בשיר Fire הפותח את האלבום היא שרה: "הידיים שרופות מדי/ יושבת בצד הדרך/ לא מרגישה תחושה כנה בעצמותיי/ מרגישה כמו קדחת. תחושה שמקננת
מוסיקלית, אלבומו החדש של רוג'ר ווטרס, סולו ראשון מזה 25 שנה, בהפקת ניגל גורדיץ' (רדיוהד, בק) נשמע כמו תמצית המוטיבים הבולטים והמשובחים מהאלבומים הראשונים של ועד אלבומי אמצע השבעים של פינק פלויד, מצליל הפסנתר, הסינתיסייזרים, כלי מיתר סימפוניים. ווטרס מתוודה
המהדורה המורחבת המיוחדת של Singles היוצאת במלאת 25 שנה לקומדיה הרומנטית של קמרון קרואו מכילה לא פחות משבעה שירים של כריס קורנל, הרוקר, שהלך השבוע לעולמו בטרם עת. אמנם – צירוף מקרים מהסוג המפעים והמצמרר. מאזינים לקולו ב – Ferry Boat
תארו את האלבום הזה כניסיון של פייסט לחקור את המגבלות הרגשיות. זה מה שמקבלים מהזמרת-יוצרת לסלי פייסט באלבומה החמישי, המשך ל – Metals של 2011. היא עוסקת בבדידות, פולחן אישיות, סודות, בושה, לחצים, דחיה ועוד".. המוסיקה אף יותר אזוטרית מהקודמים שלה,
הייתי מקדיש את השיר הזה לכבוד מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר במלאת חמישים ליצירת המופת של הביטלס. איתמר חלוץ נתן לדמיונו לרוץ לפני כדי לרקוח את ההרמוניות הפסיכודליות האלו ולהשתחרר על כורסה מתניידת (ראו קליפ) לזמר על מי ש"צוחקת
האלבום החדש של רוג'ר ווטרס Is It Realy The Life We Realy Want הוא ניסיון לסכם דברים מפרספקטיבה עכשווית. התנאי הבטל – "אילו הייתי" מציב את החידלון הגדול של האדם מול חולשותיו. מחוסר היכולת להילחם בזקנה ועד חוסר האונים בתחושת
טריו טאטראן (Tatran) משגר קליפ סוריאליסטי מאחד הקטעים באלבומו החדש No Sides. האקספרימנט האוונגרדי בבימוי דניאלה מרוז ועדן קליף עשה שימוש בחללים בראשיתיים על רקע מוסיקה מקורית דרמטית לצורך תצוגה חזותית של תנועה ומראות. המחול השבטי מקבל עוצמה מהמוסיקה של
אחרי שמונה שירים מבאסים על מציאות הקיום, מציע רונן בן טל סוף טוב. תצטרפו לשירת המקהלה: "את החושך באנו לגרש". בואו נפנה ל"אלוהים הטוב", כי במלחמת האור בחושך, יש בכל זאת סיכוי לסוף טוב. אם רונן בן טל השאיר אותנו
השביעי של Elbow מגיע שלוש שנים אחרי The Take Off and Landing of Everything ואחרי נטישת המתופף ריצ'ארד ג'אפ ששירת את הלהקה 25 שנה. המבקרים בבריטניה מזכירים את נישואיו הטריים של סולן הלהקה גאי גארוויי Guy Garvey כסיבה לצליל החדש
החברים אנדרסון רבין ווייקמן ( (ARW) נמצאים כבר בשלב כזה בקריירה שלהם שהם הולכים על ג'סטות חנופה: סולו חשמלית של "התקווה", ירידה אל הקהל במהלך Owner Of The lonely .Heart, כמו כוכבי פופ מחפשים להתחכך עם מעריציהם, חלקם בגילים האלה
ג'ון, טרבור וריק מגיעים להיכל מנורה בת"א. הם ינסו להדליק מחדש את המוסיקה של להקת האם Yes, למען מי שעדיין שומרים אמונים להרכב הפרוג רוק העל זמני. ג'ון אנדרסון (שירה), טרבור רבין (גיטרה) וריק וייקמן (קלידים) נפגשו לאחרונה לפני 25
בשביל רבים מייק אולדפילד ייזכר לנצח על יצירתו Tubular Bells משנת 1973, מסטרפיס – תערובת ייחודית של רוק ומוסיקת פולק. אבל אולדפילד אינו עשוי רק מ"פעמונים טבעתיים". בין יצירותיו המשובחות – Ommadawn משנת 1975, יצירה תחושתית יוצאת מהכלל, שנכנסה לפנתיאון
אם יש המשכיות ללהקות הפרוגרסיב רוק – זוהי פנדרגון. זהו האלבום החמישי של להקת הרוק הבריטית, שיצא ב-1996. מעטפת האלבום בסגנון להקת מריליון האלבום מעידה על האוריינטציה. זוהי להקה המייצגת את דור להקות ה- neo-progressive rock .שאחרי ג'ניסיס, יס ופינק פלויד
האלבום הזה נמצא ברשימת אלבומי האלטרנטיב שלי. זהו השני בהפקה עצמאית של חבורת הרוק האקספרימנטלי. הוקלט בניו-יורק שנת 2009. במהלך ההקלטה עשו חברי הלהקה שימוש בערב רב של כלים אינסטרומנטליים וטכניקות הקלטה באמצעות טכנאי הסאונד Steve Revitte. השירים שכתבו חברי
בקליפ של שיר ההזיה Cold Cold Cold נכנסים Cage the Elephant לתוך שטחי הפאראנויה של "התפוז המכאני" של סטנלי קובריק. זמר הלהקה מט שולץ Matt Shultz ביים מסע אימים סוריאליסטי הזוי של צעיר העבר שבעת מדורי גיהנום במוסד לחולי נפש.
גראנדדי מגיעים לתל אביב במרץ עם שיר נוסף מהאלבום החדש, ,Last Place הראשון שלהם מזה 11 שנה, שיצא בתחילת החודש הבא. עוד לפני שצוללים לתוך המילים, אפשר לזמזם את המנגינה הזורמת באפיקים מלודיים יפים ומתיידדת בקלות. ג'ייסון לייטל Jason Lytle
