סינגלים שעושים רעש

עומר שוקאר עושה חשבון נפש על מהות התכלית שלו כאדם וכאמן בשירה ובדיבור.  מוסיקה היא רק חלק ממהות העצמיות שלו. מרכיב הדיבור משלים אותה. אפשר לראות את השיר של שוקאר מזווית פילוסופית יותר:  בשביל מה אנחנו חיים? מה תכלית החיים?

לפי הקליפ אביו מתעלם ממנו,  לא מרגיש אותו. לפי השיר הפערים הם למראית עין. הלב חושב אחרת. הוא והוא עדיין צריכים זה את זה. יש כאן אהבה הדדית למרות משקעי העבר. לפעמים, כשהרגשות קשים ובלתי נסבלים,  אנו נוטים להיסגר  מבחינה

בסוף תיכנס ללב מנגינה חדשה, ריק טבעו להתמלא, רואה אור בתוך שבר, הים עושה לה שקט. איך זה קורה? הציניקן ישאל: אנחנו חיים באותה מדינה? המעריץ יתמלא התפעמות. אחרי הכל זו רוני דלומי  שמנגינתה וקולה  משדרים אופטימיות נעימה. הכל בסדר

דני רובס מקומות לפני כחמישים שנה חזר שלמה ארצי אל נוף הבתים הישנים אשר היו צילו בימי ילדות, היה חלק מהנוף, והנה קפצה זקנה והכל נעלם (השיר "נוף ילדות") . גם דני רובס מתגעגע לילדות ומעלה זיכרונות. רובס מצד אחד

החלום להיות אחר, לבלוט מחוץ להמון,  להיות אחד מהאנשים "הנכונים".   מי הם  "האנשים הנכונים"? המפורסמים? סלבס? למה התכוון המשורר? אם הדובר התכוון לפשוטו כמשמעו – אפשר לשאול – האם זה לא מעייף לנסות כל הזמן להיות מישהו אחר?  להיות אחד

הריבוי ב"אני" אינו מעיד על ניסיון למקוריות פואטית, אבל יותר מאשר יצירתיות ייחודית במילים, סתיו בגר מנסה לשדר מסר עצמי, שנשמע גם מוסיקלית אמין, למרות שהוא לא הזמר האידיאלי. בגר שר על הרצון לקיים מערכת יחסים מיטיבה  עם עצמו מתוך

מכינים את המופע הגדול של עדן בן זקן בהיכל מנורה. דואט לקראת – ישדרג. עופר לוי נבחר. קולה הגבוה המסתלסל, קולו הנמוך העבה. תפרו הכל למידותיהם. שיר אהבה משורבט, מנגינה ועיבוד שעולים על האוטוסטרדה הים תיכונית. אהובה לאהוב. אהוב לאהובה.

זה לגמרי טבעי ואנושי לפחד. מותר לפחד, אבל לא לתת לפחד לשתק אותך.  מצד שני, אומר השיר,  לא לוותר – לחלום, לחפש תקווה, לפנטז, לא להיכנע, לא ליפול.  מצוקה נפשית לעיתים צצה גם ללא גורם מסוים שניתן להצביע עליו –

אחד המחסומים הגדולים למי שרוצה להגיע למעלה ולהגשים את חלומותיו זהו מחסום ההתחלה מלמטה, אנשים רוצים להצליח מבלי שיראו אותם עוברים את המסלול המאתגר של המסע הסזיפי של ה'למטה'.  שירי מימון  מתגאה בשיר אוטוביוגרפי.  בכך שההצלחה לא הגיעה ממקומות של

הגבר מתוודה מול הגברת. זה לא הסוף למרות הפצעים והשסע. אחרי שהיה חשוך ביניהם, אחרי זמן שלא אמר לה מילה, מוכן להודות ש"כל אהבתו" יוצאת אליה. רק שתושיט יד. עמרי גליקמן שר-חושף את האמת הפנימית בטון דואב מתכוון. השיר נוגע

בשירים הרשות ניתנת למשאלת לב מכל סוג, גם זו שנשמעת הזויה במציאות הנוכחית. מה כבר מבקש ארז לב ארי? לחזור לעולם טוב של אמונה, אהבה, נחמה. מילה טובה. יש מצב? נסו את זה כתרגיל. האופטימיסט יאמר: הבנה של מעשינו, לא

אבישי כהן ומיכה שטרית מוסרים  רשימה של פעולות כמעט אוטומטיות, שלא מעורבים בהן רגשות. החיים כאילו מגוונים כי כל לילה מתרחש משהו אחר, אבל בעצם אין בהם ממש. שגרת החיים בעידן המודרני. הדובר בשיר מתגעגע אל מישהי שכנראה הייתה קרובה

מה באמת קורה כשנגמרים הפרפרים?  זה אכן קורה הרבה: למרות שיש אהבה, הפרפרים בבטן נעלמים כשנמצאים כבר בזוגיות יציבה. אורך ההתאהבות הראשונית לא מנבא את טיב הקשר בהמשך. יש קשרים מצוינים, יציבים ועמוקים שהתחילו בפרפורי לב קצרים ביותר, ולעומתם יש

סבאיה איומה SABAIA  AYUMA שלום שבזי ממשיך לזכות בעדנה בפופ המקומי. מתקדם עם מהפכת הסאונד. סלסול ומאהוול תימני נכנסים למיקס הכי עכשווי. שבזי כבר התהפך עשרים פעם בקברו.  סגיב כהן רוצה לשמור שורשים, אבל גם להטמיע אותם בסאונד שמציע האולפן

אמיר דדון מתפלסף. "מעגל החיים" הוא מסע לאורך כל מהלך חייו של האדם ללא יכולת לעצור. לאן הוא מוביל?  הילד הוא ששואל – "לאן תיקחנה דרכי/ לאן תוביל נשמתי". התשובה אינה עוסקת בשינוי, אלא בעובדות  תמוהות משהו – "אין צער

נועה קירל דז׳ה וו שומו שמיים: היא קנתה לו מיטה, והוא השתמש בה לתינוי אהבים עם אחרת! מרגישה כאילו התנסתה כבר בעבר בסיטואציה. יצרים? "תקנא תקנא תקנא", היא אינה נשארת חייבת. מה יצא לך מזה שהיא תגרום לו לקנא? מצד

גברים מתבכיינים בדואט על משבר  אהבתם. נשמע עצוב? המוכר והחביב. התלוש והמופרך? מה שחשוב: תן לרגש לרוץ לפניך. אמינות מהם והלאה. אחד מדבר, השני זועק. מצד אחד לא רק הוא בוכה. גם היא בוכה. אבל איפה היא? מה עם הלבד

אין אחד שלא צריך ישועה באיזה תחום… הייאוש תופס את האדם, כאילו אין לו יותר סיכוי לזכות – לרחמים ולישועה. יפעת לרנר שרה באמונה הנשאבת מעיניים טובות ומקול מסתלסל – שלכל דבר יש מרפא. הציניקנים יגידו – אשרי המאמינה. אנחנו

בובת הברבי הקימה לא מעט שערוריות בלמעלה מ-60 שנות קיומה, בכל הנוגע למודל היופי הבלתי-אפשרי שהיא מעמידה – רזון קיצוני, שיער בלונדיני ועקבים גבוהים ודימוי גוף שלילי. שירה זלוף עולה על הגל העכשווי  בקולנוע – קומדיה ראשונה על דמות הבובה

אז זהו? אין כבר סיבה שהיא תתקשר? היא כבר איתו? אפשר לנשום? הצמד לניטיונס  (לני בן בשט) ונובה קיוטה (נור תמיר) עולים על האוטוסטרדה עם טקסט מנג'ז, שלושת רבעי שיר נידנד לה שהוא פנוי בשבילה אפילו בדובאי (יעד בנלי), שהוא

יוני בלוך מחזיר את "כל כך הרבה שירים". מהעבר.  השיר התחיל את דרכו כשיר האודישנים של "כוכב נולד", עונה רביעית. קבלו את  הטקסט המקורי של השיר דאז בביצוע יהודה סעדו. השוו מטה. בזמנו יואב צפיר, עורך ומפיק התוכנית התאהב בשיר,

מה "חוזר אליה", אל מורן אהרוני? מהות מצוקתה הנפשית? מה הביא אותה לרצות "קצת יותר". מסוג השירים שהייתי רושם לה הפנייה לפסיכולוג, שינסה לבררבעייתה. מה היא בדיוק רוצה? עוד כסף בבנק, בית יותר גדול, תפקיד יותר בכיר, ילדים יותר מוצלחים,

המילים 'משהו' ו'מישהו' ממלאות תפקיד מרכזי בלשון הדיבור ובלשון הכתובה היום־יומית, וקשה לחשוב איך אפשר להסתדר בלעדיהן. מצד שני, השימוש בהן הוא לעיתים אקראי. בשיר הזה הסתמיות ביחס למי שאמר לו שאסור לו כבר לאהוב  – אינה תורמת לאמינותו. "מישהו

הייתי רושם לסלעית הפנייה לפסיכולוג ושולח אותה מצוידת בשיר הזה. המרדף אחרי עצמה, אחרי האושר. למצוא לעצמה מקום. לחבק את עצמה. ככה: רבים  טרודים במחשבות איך לפענח את הצופן שיעניק להם חיים מאושרים. הדוברת טוענת שהמרדף אחרי מה שנקרא "אושר" 

מצד אחד הרוס בגללה,  עומד להישבר .. מצד אחר – לא מעשן ולא שותה (מצב שאינו מעיד על מצוקה), מצד שלישי מזייף "חיוכים מאושרים" "גאון בלהסתיר בעיות". הוא מכיר את חולשותיו יותר מאלף פסיכולוגים שלא פיצחו את "האופי" שלו. .למשרבטי

השיר נשמע עידן אחר. הוא הגיע מנוקד כמו לחזק את האוריינטציה הזו (שככה לא כותבים היום). ההשראה הפואטית כמו גם המוסיקלית הן חיזיון נדיר בימינו. הסיפור של איתי דלומי עוסק בזיכרון של התאהבות נואשת  ברכז הנוער החדש, אבל הוא מוגש

האם יוני רועה חי באופוריה כזו, שבימים טרופים אלה הוא משווק "אמונה"? נתחיל בזה שהשיר הזה כל כך שבלוני ופשטני, שאני לא קונה. יש עוד בעיה אחת יותר קריטית: אני לא מאמין לו, ולא משום שאני איש חילוני, אלא משום