רוב אנשי המוזיקה, לא מתפרנסים רק ממוזיקה, רובם עוסקים בעוד משהו אחד לפחות חוץ ממוזיקה, אולי למעט הגדולים ממש. גילי אסרף עושה ראפ על איך שהכסף מנהל את חייו, ועל הרצון שלו לעוף בגלל/ למרות הכסף. המוסיקה מעידה על סינגר
נו, המציאו לעדן חסון שיר חדש לשמחות. הן כרגיל מתפתחות מצרות (עם הגברת שתמיד מנצחת אותו). אבל פתאום "הבין ת'חייים" אחרי שנסתובב בעשרה מועדונים ומצא פתרון – ישיבות עם חברים באווירה של שמחות. "תמיד בישיבה יש לי תחושה שמשתנה/ כשכל
יוני רכטר הלחין מניפולציה של יהונתן גפן על הנסיך הקטן שהופיע לראשונה באלבומה היחיד של להקת "קצת אחרת" ב-1975 . סיפור הציפיה לחזרתו של נסיך קשיש שיורד משמים לשמוע על "דברים חשובים שאינם נראים". היא תגרום לדובר אושר. מדובר בנסיך
עמעמו אורות. נצטרף לעודד טמסוט ולכיתריה להתרפק על האהבה שהייתה, שמהדהדת מהעבר, שניתן לראות את צילה החיוור, זו שעדיין קוראת לחזור למקום שהייתה. דואט הגעגועים מגיע במנגינה שלוקחת לאולד סקול סלואו מהסוג הממיס. פעם קראנו לז'אנר הזה – "הבלדות השקטות"
היא מרגישה שיש ביניהם חיבור נדיר, שמתקיים מעבר לזמן ולמקום. השגחה עליונה תפגיש ביניהם, גם אם החמיצה באי-אלה שנים, ובסופו של דבר, לא יודעת מתי. האהבה הזו תנצח. בינתיים, בעיר בה על פניו כולם מתנשקים ומוצאים את אהבתם, היא והוא
איך הופכים תובנות חיים לדרמה אישית העולה על הכביש הראשי? תקשיבו לשיר הזה. עד כמה עולם הפנימי (התודעה) של האדם קובע את המציאות שהוא חווה ולא נסיבות של מציאות חיצונית? לדורין אור יש תשובה בשיר, שאומרת כי כל דבר רע
בר גרוברד מקוננת על עולמה שחרב. השימוש בשפה תנכית – "איכה אלך" מסמן את עומק הנואשות בניסיון לקבל תשובות מישות מטאפיזית. "אייכה" הוא שאלה רטורית להבעת תמיהה. אצל גרוברד היא מהולה בצער עמוק, הבוקע מקולה הדואב. היא חשה תחושת אבלות
למה חייבים להכניס ערבית לשירים עבריים? תשאלו את חגי אוזן. זה הגימיק שלו וגם הסמל המסחרי שהוא מוכר. גם ישי לוי קנה, כי הוא מאמין שמדובר בטרנד מקדם. בעבר הוא כבר קנה מאוזן גם את "אנה בחלאם ביק". אוזן מושפע ממוסיקה
על הנייר – שיר אהבה כתוב הכי פשטני, דימויים הכי שבלוניים (גשם, שקיעות), שרבוט אינסטנט בנאלי של מילים. מצד שני, כל אהובה הייתה מתפעמת לקבל את הקיטש הזה, בטח למשמע המנגינה והטון הרגשני של "היוצרים". היוצרים – חגי ויובל חן,
מוסיקה אתנית גלובלית יוצאת גם מישראל. חתום עליה איש ההקשה סנגיט סגל, שבשנים האחרונות מסובב גלובוס בשילוב מקצבים אפריקאיים, מגוון השפעות, תרבויות ושפות. הפעם יוצאים איתו לברזיל עם מריאני דה קסטרו – אחת הזמרות הפופולאריות בברזיל, כדי לקבל את אחד השירים
כבר 19 שנים שאריק לביא לא איתנו. זמר אחד ויחיד ופרפורמר ענק. זיו רובינשטיין בחר לחזור אליו ב"למה לא אמרת לי". בחירה מצוינת.. השיר הזה אולי יותר משירים רבים אחרים בביצועו מגלה כמה לביא היה זמר ייחודי שהטמיע את אישיותו
כולן רוצות להיות נועה קירל. מפעילות מנגנון של כותבים כדי לייצר להיטים. תרצו – שירי קיץ לאנשים צעירים. ענבל רז שרה שיר קנאה המגיע לאו דווקא מגעגועים לאקס, אלא מתוך רכושנות. קנאה היא סימן מובהק לרכושנות, לא לאהבה. האם ניתן
איש הצל הוא בבואה שקיימת בכל אחד מאיתנו, מעין הדמות השנייה השלטת בחייו. אהוד בנאי ממתבסס על אמרותיו של רבנו בחיי מלפני 800 שנה: "לכל הנבראים בעולם יש צל, בין שיהיה אדם בהמה עץ אבן או עשב השדה, שלא יהיה
זה בגללו או בגללה? דניאל גרנט שופך את כל תסכוליו אחרי פרידה מבת זוג. לטובת הסנגוריה, מביא גם את הגרסה שלה. האם יש להשתתף בצערו, בכאבו, בשבר ליבו, בחרטתו על הטעויות שעשה? האם יש לקבל את טענתה שהכול זה בגללו?
אחרי Password, מוציא אלון אבוטבול שיר אווירה מסתורי יפהפה. הים הוא מוטיב בולט בשיריו של נתן יונתן. החופים משמשים מטפוריקה של הים והאדם ("ראיתי פעם חוף שנחל עזבו עם לב שבור של חול ואבן." – השיר "חופים") שירתו רחוקה בדרך
ואלרי חמאתי כמו מקוננת על אהבה מושלמת. למרות טעויות ומשברים – זו אהבה למיליון שנים. אפשר לקחת שיר כזה להיכלי השמחות. יוצרי השיר כיוונו אותו ואת ואלרי לדרמה עממית רגשנית – המטפסת לפסגות אהבה במוסיקה קליטה המערבת סגנונות – התזמור
נטע ברזילי כועסת כל כך על הבן זוג, שהיא הופכת את הכעס להילולת EDM מתקתקה בנוסחים שקורצים לטרנדים שהם הצעקה האחרונה של האלקטרוניק דאנס מיוזיק. גם הקליפ הנלווה מאשר: נטע מכוונת לפסגת הפופ – פרפורמרית דינמית עם סאונד מלא נשמה,
הכל נשאר במשפחת בגר, ולפי השיר נושבת בה רוח טובה, אופטימית עד נאיבית. סתיו בגר, מהיוצרים-מפיקים המרשימים בפופ המקומי נכון להיום, הציע לדודו, מני בגר, מהזמרים הבולטים ברוק הישראלי בשנות השבעים לכתוב ולהקליט לו שיר. לסאשן הצטרף נגן הסקסופון הג'אזיסט
יש מצב שעל ביט מעיף של טכנו יוצאים שירים עצובים? תקשיבו לעדן חסון בשיר הזה. אתם מאמינים לו, שהשיר הזה משדר איזושהי דרמה אמיתית בינו ובינה? המאהב ה"סובל" שר את ליבה הלא בוכה (משחקת אותה מתגברת) של האוהבת. מתכונת הסיפורים
נתחיל מקלישאת הסיום: "בסוף לומדים מהחיים". מה לומדים מהחיים? שאין סיבה להאשים גם אם אנשים מאכזבים, ויש מי שיבין אותך – כשנשבר הלב. איך? – הכל נמצא בעננים? כפי שאומר השיר. אשרי המאמינה. אני מקווה שענבל ביבי יודעת מה היא
ניסיתי לעלות על מסלול המחשבות של שי המבר, ולא ממש הצלחתי. האם המחשבות כאן חדות וצלולות כמו תסריט כתוב? ומאיפה בכלל הן מגיעות? זרם התודעה הוא מהחידות העלומות ביותר בחיים ובאמנות. כדי לדבר על התודעה והמחשבות שלנו – שהן למעשה
לפי הקליפ, הייתי בטוח כי השיר נכתב ל"חתונה ממבט ראשון", אחרת מה מהות התסריט? הטקסט? חוסר היכולת להתקדם ביחסים. סימני השאלה. תחושת הזרות, המוזרויות, ההתלבטויות. לא לקחת ללב. אוהבים לא אוהבים. טוב להם – לא טוב להם. עובד, לא עובד.
"הזאבות" הן קוראות לעצמן – כאילו אומרות – שלא תטעו. אנחנו נשות רוק שלא עושות חשבון, באנו לא רק לבעוט אלא לטרוף. לפי השיר – הן אפילו לא בחצי הדרך. זאבות רוק? לא להיבהל. זהו דו"ח משעמם על ענייני עיר
שיר אהבה? בקומוניקט שנשלח מסביר גלעד כהנא כי " קשה לכתוב שיר אהבה פשוט, להעביר רגש עמוק בלי לרדד אותו".. שיר אהבה פשוט – השיר הזה אינו – לפחות לפי המוסיקה. אם מדובר על "לרדד רגש", אז אם אהבה היא
רוב שירי האהבה הם שירים על אהבה ספציפית לאדם מסוים. יש שירים שעוסקים באהבה ממקום פילוסופי, כמו "זכיתי לאהוב" של עברי לידר, שאומר בו משהו כללי על הזכות לאהבה, על לעבור את החיים עם הרגשה שאהבת מישהו ושהיית נאהב, שחווית
במוסיקה המקומית יש מתמחים בכתיבת שירים של שבורי לב. העיקרון: שפוך הלב מול המאכזבת, תוריד ממך את כל מה שיש לך להגיד לה. ברבים מהשירים האלה, מוצאים נרטיב התקרבנות והתבכיינות ("את כל הרגעים הכי יפים זרקתי"), ומצד שני ניסיון לשכנע
אחרי המונולוג הנוגה הזה הייתי ממליץ לדוברת של השיר בכל זאת – פסיכולוג. לא יודע אם המילים השיריות יצילו אותה מבעיותיה הנפשיות, אבל ברור כי היא מלאה מעצמה, מיכולת הכתיבה שלה ובוודאות שפואטיקה אישית עשויה להחליף עזרה נפשית. פסיכולוג הוא
פיטר רוט לוקח למנהרת הזמן שלו, שהיא מנהרת הזמן האהובה שלי מהשבעים. במהלך שנות החמישים הריתם אנד בלוז נשלט ע"י זמרים כמו להקות כמו הדריפטרס (The Drifters) הקוסטרס (The Coasters) בין צורותיו היותר פופולריות – הסול מיוסיק (Soul) שהיה יותר פאנקי וחופשי והתפצל לכמה סגנונות
נינט מצרפת את טונה לשיר שלה העוסק בהתמודדות עם ההצלחה, היחס של הציבור כלפי שניהם. נינט: "כסא מזהב, כואב לי בגב בייבי, בא לי לצחוק, בא לי לי בא לי לבכות", וטונה מצטרף ב"אנשים שלא התעניינו אם אכלתי, יהיו הראשונים
הגוזלים בסופו של דבר יעזבו את הבית. הקן יתרוקן. המציאות הזו עלולה ליצור תסכול אצל המאוהבים בילדות של ילדיהם. האב מתגעגע למפרע. מתבונן בגוזל ושואל שאלות – האם הוא יזכור את הימים התמימים ההם? האם אני אזכור? מערכת געגועים וציפיות
