שירים חדשים

אהבה זה טוב או רע? אורבת-עוקבת-דורסת-טורפת. רואה ואינה נראית. להתרחק ממנה? חוה אלברשטיין שרה על אהבה כמהלכת בזהירות על בהונותיה. מעניקה בטון את תחושת האמביוולנטיות. המקצב ואלסי משהו, הטון – והסגנון – אינה נסחפת עם רוחות המוסיקה. משהו בביצוע הנמוך

פתאום עזבה אותו ככה, לא חש כלום?  מה קרה? הוא משתומם. עזוב אותך בן אל תבורי. אחת שצועקת – "אני עוזבת אותך" מגיעה ממקומות קשים, אם לא מריב גדול, אז מה אתה מיתמם? כמו להרבה שירים מהז'אנר הים-תיכוני – גם

Oh My God – מה אשם השם? למה עשו לו את זה? מה חטאו ומה פשעו שהאב והבן לבית אלבז מביאים את רוח קודשו לא לבית הכנסת, אלא לרחבת הריקודים על ביט אלקטרוני מהסוג הנחות. אינני אדם דתי, אבל אני

אחרי שלושת הפרקים של "החיים כשמועה" – סדרה אוטוביוגרפית על חייו של אסי דיין, אני חוזר לשיר שסקרתי לפני כארבע שנים, שאת מילותיו כתב דיין והלחין ירון כהן. השיר מתקשר היום לדברים ששמענו מאסי במהלך הסדרה: "אומרים שאני מוכשר, אבל לא מאושר, ומר

למי אין פינת געגועים למחוזות ההם? חמי רודנר, כמובן, לא המציא את נושא הגעגועים לילדות, אבל גם לו מותר. התופעה כנראה חזקה כל כך, שהיא תמשיך לייצר הרבה שירים חדשים. אצל רודנר ילדות זה כפר (קיבוץ), טבע (ריח של עצי

לא הכל טוב בחזרה הביתה: "הלב השבור לא תוקן", אבל רואים אור קטן בקצה המנהרה, והעיקר שמאמינים בשינוי – ש"הכל מתחיל עכשיו". גם נמרוד לב חוזר מאיזשהו מקום, אחרי היעדרות ממושכת. יש לי תחושה, לפי הטון הנמוך שאף הוא מאמין,

מתאים לי השיר הזה יום לפני הבחירות, למרות שלפי הדף המצורף, הוא נכתב כבר לפני שנתיים. מה אומר? שנשבר להתנהל ככה, להתגלגל ככה. האיש ששר אינו מבין מה הולך. איך האדמה הקדושה הזו משבשת את החיים, ואיך זה שראש הממשלה

ומה אם אומר שזה מרגיש לי קיטש? מה קרה לי? גם אני כותב "זה מרגיש" כמו רבים מכותבי המילים של ימינו? מישהו אמר לי: עזוב אותך: אל תילחם ב"זה מרגיש". הוא ניצח. השפה קיבלה את הצירוף לשורותיה. אז כן, אם

מה היו עושים מוסיקאים בלי חורף, שמיים אפורים וגשם? ממש בעיה. קחו את אמיר אטיאס. נשמע כנוגה-מדוכדך בשיר הזה, אבל לא במצוקה דרמטית. "בגשם השוטף נסחפתי אל ביתך", הוא עושה שימוש במטפורת קיטש ומציע להתאהב. ואלמלא הגשם? הניסיון לייצר אינטראקציה

משה פרץ חוזר לשורשים? תביטו בפוטושופ הצהבהב-דהוי של משה והתזמורת. באינסטגרם יאהבו את הגחמה. גם אני רציתי להאמין, שארע לו משהו יותר משמעותי, שהוא גילה כמו דודו טסה אבות מוסיקליים, מתחבר לעברו, מגיש משה פרץ באוריינטציה יהודית מרוקאית החוברת לימים