דפי היחצנות מגלים כי אלבומה הראשון של "יציאת חירום" שיצא בעבר זכה להצלחה בקרב המטיילים בדרום אמריקה, המזרח ואוסטרליה? אוקיי. מה ההיגיון כאן? יש למישהו הסבר – למה דווקא בקרב התרמילאים. הרשו לי לשפוט את המוסיקה כמי שתרמילאות ממש אינה
נחום (נחצ'ה) היימן עשה עבודת נמלים בליקוט ואיסוף השירים של אסתר עופרים מאז ראשית דרכה. כמעט שישה חודשים הקדיש היימן לאוסף הזה, הוא כתב ביוגרפיה מפורטת (אסתר נולדה ב-1941 בצפת, בת למשפחת זייד מצד אביה, ולמשפחת בן-עטר מצד אמה) ומודה
חלומות גדולים זה להרגיש מאסר עולם על רצח שלא קרה מעולם. צריכים להכניס את משטרת המחשבות לפעולה לעשות חיפוש בראש. והוא – הלוואי שיכול היה לשחק אותה אחרת, בינתיים, מרגיש כל השבוע כמו שבת, ממשיך במשחק. מתחיל פסנתר סינקופי, קול
סמוך לערב יום העצמאות תש"ל (1970) הלך לעולמו המשורר נתן אלתרמן. במוצאי החג נערך כבכל שנה פסטיבל הזמר והפזמון ובין המשתתפים בו השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" שכתבו תרצה אתר ויעקב הולנדר (ביצוע: שלמה ארצי). תרצה אתר לא הגיעה למופע עקב
לכל האבות (וגם האמהות) המאושרים בילדיהם. קחו את השיר הזה לדיסק במכונית, לנגן המוסיקה, לאייפון. מוקי כתב שיר אהבה יפהפה לילד שלו. למעשה, גם יאיא כהן אהרונוב הרגיש את מה שמוקי חש. מוקי מרוגש עד קצות אצבעותיו. הרוס מאהבה. העיניים
אני מקשיב ל-42 שירים של יהורם גאון. לא משימה קשה. המנגינות האלה מתנגנות מאליהן. רכות ומלודיות להפליא. עולות מנבכי העבר. מעוררות געגועים. כשיהורם גאון החל את הקריירה שלו, לא סווגו זמרים לפי ז'אנרים – פופ, רוק, מוסיקה מזרחית. כשהוא התחבר
"נוסטלגי" זה עניין יחסי. מהו מדד הנוסטלגיה? תלוי בן כמה אתה, האם שיר שהוא יותר מיושן עבש ותמים – מעורר יותר בלוטות הנוסטלגיה? אבל הנוסטלגי הזה של "שלישיית גשר הירקון" יכול להיחשב כבר כחומר נדיר באמת, עניין של כמעט חמישים
ריטה שרה את השיר לזכרו של יוסי בנאי, שנפטר במאי 2006. בדברים שהיא מוסיפה לסינגל, היא נזכרת ביוסי כשראתה אותו ב"מעגל הגיר הקווקזי". "לא אשכח את עוצמת המעמד", היא אומרת. ריטה יודעת מה המשמעות של "עוצמת מעמד". גם לה לא
בואו נקדם את כל הפחדים בשיר צפירת הרגעה . מה שנכתב "לאחי", (אח אישי או "אחי" במשמעות כל ישראל אחים זה לזה?) יכול לשמש כל מי שדאגה ממלאת את נפשו. אני קורא את הטקסט של עילי בוטנר, ולא ממש נרגע.
חיידקים נמצאים על העצים ובשמיים, אז אל תנשמו ואל תפהקו, תסגרו את עצמכם בחדר. לא צריכים לחפש שיר יותר מתאים לימי קורונה. דני סנדרסון שכתב את השיר, התודה בראיון טלויזיוני על סלידתו הרבה משירותים ציבוריים ועל פחדו מקרינה ממכשירים שונים,
שלום חנוך כתב ושר על חתונה עם אותות סכנה, שאין ממנה חזרה לאחור, חלום שאינו יכול ממנו להקיץ. אביתר בנאי שר את זה במסגרת אלבום מחווה ל"חתונה לבנה" שכולל קאברים של זמרים שונים, האלבום המיתולוגי של שלום חנוך מ-1981. חנוך
איך כתבו פעם שירי אהבה: "אור שקיעה מאיר פנייך/ צמתך בתוך ידי מוטלת". נשמע כמו צילום אומנותי. ומי משתמש כיום ב"שדות שלף"? לתיאר הליכה בשדה הפתוח? מצד אחד – התפייטות מופלאה. מצד אחר: מוסיקה יפת שמע, שאני אוהב להתרפק עליה,
כמה שזה חנוך לווין. זוכרים? גם בלונדון היאוש נעשה נוח יותר. חו"ל היא הפער העירוני בין פה לשם , שלווין אהב כדי לייצר את האירוניה הסרקסטית שלו. יוני רכטר מחייך חיוך משועשע ואוסף בדרך לקברט את שלומי שבן, בחור חייכן
כששומעים "איילת אהבים" – האסוסיאציה הראשונה היא – "ספרי איילת אהבים / על מה כיסית ראשך צעיף סגול / על מה ריסייך עצובים / וצווארך שחוח כגבעול". כך תרגמה נעמי שמר את שירו של מנוס חג'ידקיס. המקור הוא בספר משלי
אתם יכולים להיזכר בריטה. מותר לכם. השיר הזה מתחיל על ציר הזמן ממנה, יותר מאשר מעידן רייכל. עכשיו לכבוד האלבום המשולש החדש של הפרויקט ("הביתה הלוך חזור") – רייכל מגיש את גרסתו. השוואה- תקשיבו מטה. רייכל אינטימי. קצר יותר. (אורך
לפי הקליפ, הזוג הולך על שוד בנקים וחנויות. האם לכך התכוונה הכותבת צליל דנין ב"העיר הזו תיקח אותנו לקצה"? זה אינו מתבקש מהשיר, אלא אם כן הקליפ הוא סוג של המחשה מטפורית. מכל מקום: האלמנט האורבני משחק תפקיד ראשי בנרטיב
“ראיתי ציפור רבת יופי” שרו בזמנן סוזן ופראן. זהו יופי של מפגש דו כיווני בין אדם וציפור ( “הציפור ראתה אותי”), רגע נדיר וחד פעמי, כי “ציפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד עד יום מותי”, והתוצאה היא התעלות
דניאל סלומון שר אהבה נכזבת בטון נוגה. קולה של דנה עדיני נוגע בנגיעות עדינות. כל רומנטיקן ממתין לליריקה מולחנת כזו. סלומון הוא רומנטיקן הפסנתר שחוזר ל"אור דולק בחלונך". בשיר של עמוס אטינגר וסשה ארגוב, האוהב בטוח, שכל עוד דולק האור בחלונה,
חיפשתי את "פנס בודד" של חיים גורי וסשה ארגוב. האבידה נמצאה באוסף סדרת "בראשית" בפורמט דיסק כפול של תוכניות החבורה מ-1961 ומ-1963. אם יש משהו כמו "נוסטלגיה טהורה" – מבחינתי זהו השיר הזה "הייה היה פנס בודד בקצה שכונה/ והוא
נכון: ככה אוהבים לשמוע את חוה אלברשטיין. אין צורך בתזמורת. אפילו לא גיטרה. פסנתר. שלומי שבן. קווי מתאר אידיאלים לזמרת פולק קברטית מאוד ייחודית במהות. אחרי שמאזינים, אין שום בעיה לקבוע: אין צורך בכלים נוספים, בעיבודים תזמורתיים מורכבים – זוהי
"אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו, לא עיוורים אבל לא מביטים". שרה קורין אלאל. המילים של מאיר גולדברג מתאימות לכל זמן, ובזמן הנוכחי אפילו מקבלות עוצמה כפולה. הטקסט עוסק בקולקטיב פסיכופטי – חופר מקלטים, נמלט ממסיבות, מרמה את עצמו ואינו בודק
לאן נעלמה שרון ליפשיץ? אני נזכר בזמרת אחרי שהגיע קאבר מפרויקט חדש לשיר הנ"ל מהאלבום קולנוע שיצא ב-1985. הקול הזה הקודר-מסתורי מיוחד של שרון שהתאייד חסר לי. הקאבר הוא מפרויקט "רדיסקאבר 2" של איתמר ויינר, שלקח על עצמו לחדש שירים
משה וילנסקי, חתן פרס ישראל (1983) שנולד בורשה ב-1910, השאיר עשרות שירים שהקלישאה "נכס צאן ברזל" של הזמר העברי אינה גדולה עליהם. הוא הזין את הזמר המקומי בלהיטים שרובם ככולם שייכים לנוף התרבותי-חברתי המקומי ולזיכרון הקולקטויווי, ושירים שהם תערובת ואולי
התחלתי בטקסט, ככה – ללא מנגינה. בהתחלה זה נשמע הגיוני ופשוט: הבנאדם הגיע לפרק זמן שהוא אומר לעצמו: עזוב אותך מהכל, מהטראומות, מהפגיעות בך, לך על חיים של עכשיו, תצטרף ללהקה קטנה בדרך שמחפשת זמר לעשות שמח. חיה את ההווה.
צהרי שישי, 3 בינואר 2020. השיר האחרון במפגש סיכום דרך שמחבר שני מוסיקאים, מלחינים ומעבדים. דוד קרובושי ליד הפסנתר. קובי אשרת לוקח מקרופון כדי לשיר את השיר שמסכם חייו של מוסיקאי בן 75, שנאבק לאחרונה במחלת הסרטן וממתין להשתלת כליה.
לקראת סיום מופע ההצדעה ליגאל בשן בהיכל התרבות ת"א, עלה שלמה ארצי לספר על שלוש הפגישות שהיו לו עם יגאל. הוא בחר לצרף לסיפור הזה את "רוקר חיי", שיר מתוך האלבום "כרטיס ללונה פארק" שיצא ב-1990, שיצא אחרי "חום יולי
"לעיתים יצטברו ערימות המתים יחטט באפו המנהיג/ לא אנחנו ניסוג/ לא אנחנו נבליג" מחאה? – מחאה וזעם! המסר אומר: לא פשוט לעשות שלום כשיש לך עם כזה – "בור ועם הארץ פוגש את פוץ ועם הספר/ ולא ידעו לשוחח על
כמו שכתבתי על הערב בהיכל התרבות לזכרו: השירים החבוטים של יגאל בשן התעצמו לפתע. "בואי נעשה לנו חג", "קפה אצל ברטה", "סיון", "ציפור קטנה בלב", שירים שעשו כבר שנות אור במוסיקה המקומית, מפעימים מחדש. עידן עמדי בחר לשיר את "סיון"
מדוע בחר ליאור נרקיס לעשות קאבר דווקא לשיר הזה של כנסיית השכל? השיר מספר על אהבה מוטרפת לאישה מסוממת חסרת הכרה. המטפורה של "מילים שצבעו את השמש בדם" אומרת משהו אלים מאוד. לא בטוח שנרקיס התמודד אי פעם עם טקסט
"ספינותיה הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אשה" הופה, איזו מטאפורה יצאה למאיר גולדברג המתפייט. שירים כידוע זה מילים יפות, אם כי לא בהכרח מתייפייפות. כאן הייתה לי הרגשה של התפייטות יתר. באשר לביצוע ולמוסיקה: האמת היא שלא זיהיתי
