Daydream Nation האלבום השישי של סוניק יות' (Sonic Youth), שיצא ב-1988, הוא התקליט הכפול הראשון שלהם, והאחרון שיצרו עבור לייבל אינדי לפני שחתמו עם חברת גפן. האלבום נחשב לאבן דרך במוזיקת הרוק האלטרנטיבי ובפיתוח ז’אנר הנויז רוק והפוסט-פאנק. הוא הזניק
אלבומה השני הקלאסי של אואזיס הוא ההמשך ל Definltely Maybe, אלבום הבכורה של אואזיס מ-1994. האלבום שוחרר באוקטובר 1995,והגיע לשיא מכירות (באותה עת) 347,000 עותקים בשבוע הראשון שלו, מה שהופך אותו (באותה עת) לאלבום השני הנמכר ביותר בהיסטוריה הבריטית אחרי
האלבום האחרון של Tears for Fears יצא ב -2004. זו הסיבה שמצדיקה את האוסף של רולנד אורזבל (שירה, גיטרות, קלידים) וקורט סמית' (שירה, באס, קלידים), שסיפקו מאז השמונים שרשרת להיטים שקשה "להתווכח" איתה. "טירס פור פירס" היא אחת הלהקות הבולטות בסצינת
בטח שאני מכניס את האלבום הזה למאה הגדולים ברוק. אולי אף – אחד מהעשרה שיסעו איתי לאי בודד. להקת פינק פלויד מוציאה מחדש (*) את אלבומם הקלאסי משנת 1975, Wish You Were Here, לציון 50 שנה ליציאתו. Wish You Were
ל -Band on the Run מלאו 50 בסוף השנה שעברה, ומהדורה מורחבת חדשה – הרביעית במספר לאורך השנים – חוגגת את האירוע. ריבוי ההוצאות המחודשות לאורך השנים, מעיד כי זהו התקליט המשמעותי ביותר של פול מקרטני לאחר הביטלס, אם לא
אז מיהי סופרטרמפ? זו של "השיר ההגיוני" (דגימת סאונד למטה) , אולי הכי מלהיב- מוכר- ידידותי שלהם, או של "גודביי סטרנג'ר" או של "פשע המאה" משנת 1974? איך תגדירו את הלהקה הזו? פופ רוקרים מיינסטרימיים ידידותיים לאוזן, או חבורת רוק
ב – 2017, שנת ה-שלושים לאלבום הרוק האולטימטיבי, חברי U2, יצאו למסע הופעות לנגן אותו. זו היתה שנת נצחונו של דונלד טרמפ, ומבחינת חברי הלהקה זה היה עיתוי נכון, על רקע החשש שאמריקה, שהם מכירים הולכת להשתנות לרעה, לאבד את
לא מתווכחים עם נתוני הצלחה. Rumours של הלהקה האמריקאית-בריטית פליטווד מק, נרשם בדפי ההסטוריה של הפופ כמטיל ביצי זהב. נתונים חלקיים: "Rumours" נכח במצעד האלבומים הבריטי כ-700 שבועות, והוא האלבום ה-14 הכי נמכר בכל הזמנים בבריטניה. בארצות הברית, האלבום הוא האלבום
הפרוייקט הכי תיאטרלי של הפינק פלויד נוצר בעקבות מסע ההופעות של "הצד האפל של הירח". היה זה רוג’ר ווטרס, הזמר והבסיסט שהגה הרעיון להשתמש במטפורת החומה לביטוי ניכור ומרד. את הדמו ליצירה הוא סיים בסוף 1978. שנה מאוחר יותר הושלם
אני זוכר את ביקורה הראשון של להקת רדיוהד ישראל ב-1993 במועדון רוקסן בת"א, בעקבות הצלחת "Creep" מאלבום הבכורה שלה "Pablo Honey". רדיוהד הופיעו כאן ב -3 הופעות, בין הראשונות שלהם מחוץ לאנגליה. באחת מן ההופעות הכיר הגיטריסט ג'וני גרינווד את אשתו לעתיד –
סטינג כתב את האלבום The Soul Cages (1991) לאחר מות אביו. במשך שנים הוא חווה מחסום כתיבה – אלבום זה שבר את השתיקה הזו, כשהוא תרגם את צערו באמצעות מוזיקה. שיר הנושא, "The Soul Cages", הוא הליבה הרגשית והנושאית של
ג'רי וקסלר, מפיקו האגדי של ריי צ'ארלס, הוא האיש שהציע להעניק לו את השם "גאון" ואף להטביעו על אחד מתקליטיו. וקסלר אמר באחד הראיונות איתו, כי הוא משוכנע שצ'ארלס היה גאון. גאון או לא, האוסף מראה כי ריי צ'ארלס הוא
פליטווד מק (Fleetwood Mac) חוגגים חצי מאה של מוזיקה עם אוסף חדש בן 50 שירים, שמתפרש על כל הקריירה של הלהקה, מימיה הראשונים בסגנון בלוז, ועד להצלחתה העולמית כאחת מלהקות הגדולות בהיסטוריה של הרוק. פליטווד מק הם לא רק להקה
כל ההצגות, כל הדאווינים, כל העיבודים המיוחדים והבומבסטיים, כל הפומפוזיות התאטרלית, כל ההבעה האמוציונאלית. 34 שירים בשני דיסקים. ואיזה שירים. לאלה שאהבו את ההרמוניות האופראיות של "קילר קווין", את האינטימיות של "מי רוצה לחיות לנצח". הכיוונים הכבדים, הרכים, והמתוקים. קווין
"הדלתה של המיסיסיפי נצנצה/כמו גיטרה לאומית/עוקב אחרי הנהר/במורדות הכביש הראשי/לאורך מסלול מלחמת האזרחים/נוסע לגרייסלנד/גרייסלנד/בממפיס טנסי" האלבום Greatest Hits: Shining Like a National Guitar של פול סיימון יצא לאור ב-23 במאי 2000 (בחלק מהמדינות מוקדם יותר במאי) – אסופה של 19
לך תתווכח עם "ירושה" של 7 אלבומי פלטינה, 8 גראמיז, מקום שמור היטב יש לבי ג'יז בהיכל התהילה של הרוקנ'רול האמריקני אחרי 60 שירים (סינגלים) במצעדים. שלושים שנה אחרי Saturday Night Fever של 1977, עדיין ההרמוניות הקסומות האלה של טריו
אז כבר מדברים על הדור החדש של סינגר סונגרייטריות – אמי וויינהאוז, קייט נאש וגם אדל. משהו משותף? משהו. הקול של אדל מזכיר מאוד את הקול של וויינהאוז במיוחד בשיר כ- Cold Shoulder אבל לא נראה שיש כאן יותר מאשר
"מה זה החארה הזה?" שאל הזמר מייק לאב, זמר הביץ' בויז (נערי החוף) , את בריאן וילסון, היוצר, ומי שנחשב אז, ב-1966, גאון תורן בפופ, כשזה השמיע לו את השירים החדשים של האלבום Pet Sounds. לאב לא היה מאמין, כי
"היא נכנסה דרך חלון חדר האמבטיה" הוא שיר שאני יכול להמשיך לשמוע ולשמוע. איזו המצאה מוסיקלית. וגם "יו נוור גיב מי יור מאני", עוד הברקה גדולה מהצמד לנון את מקרטני, למרות שאורך הקטע פחות משתי דקות. דווקא בתכנים המוזרים (מי
מה חבל שה-Verve התפרקה אחרי האלבום הזה. אם יש להקה בריטית, שאסור לפסוח עליה זה ה-Verve ז"ל. נשמעת כרוק הבריטי האולטימטיבי, מליגת העל של אואזיס, רדיוהד, U2, בלאר. אלבום האולפן השלישי של להקת הרוק הלונדונית, שיצא במקור בספטמבר 1997, סימן
ג'ף באקלי מת צעיר מדי, יאמר כל מי שיקשיב לאלבום הזה. אומרים שג'ף באקלי ירש את קולו של אביו, טים באקלי האגדי, בעל המנעד הבלתי נגמר. אצל ג'ף באקלי זהו קודם כל המנעד הפנימי. סיסמוגרף של כאב שרושם תנודות של
. Ingénue שיצא ב-1992 הוא אלבומה המצליח ביותר של קיי.די לאנג הן בקנדה מולדתה והן בעולם. יש לו יותר טעם של קברט מאשר יצירתה המוקדמת יותר שהושפעה מקאנטרי מיוזיק. השיר מציג את יכולתה המיוחדת של לאנג לשלב בין רגש עמוק
כאשר דיפ פרפל הוציאו את אלבום האולפן השלישי הנושא את אותו שם ביוני 1969, הקריירה של הלהקה האגדית הייתה במצב רעוע למדי. האלבום יצא כשנה אחרי הופעת הבכורה שלהם, Shades of Deep Purple, שהולידה סינגל – גרסת כיסוי לשיר "Hush"
הביקורת נסחפה בצדק: "בילי אייליש היא העתיד", "הקול של דור". "הזמן של בילי אייליש הוא עכשיו … היא כבר לא תופעה שמתקרבת מאחור – היא כאן, מעוצבת לגמרי, מוכנה לשלוט". צריכים להאזין כדי להבין. אייליש משקפת כוכבת פופ של הדור
יש עוד משהו שלא אמרנו על אבבא? מה שכחנו? למי שאינו בטוח שאין לו משהו מאבבא שינסה את ה – Essential. האם האוסף הזה שונה מה – Definitive? מ-אבבא גולד? האם זהו המושלם בהחלט? בקומוניקט שהגיע מדברים גם על ה
אכן זהו האוסף האולטימטיבי של בילי ג'ואל – נפרש ב-36 שירים מתחילת ה-70 (האלבום – 'River of Dreams') ועד אמצע ה-90. האוסף מכיל כל שלאגר מ"ג'אסט דה וויי יו אר", "מיי לייף", "פיאנו מן" "אינוסנט מן" ועד "ניו יורק סטייט אופ
מלהקות הרוק האלטרנטיביות של תחילת ה-90, הסמשינג פאמפקינס, היחידות שינקו מסצינת האנדגראונד ועיצבו תמהיל שהורכב מפרוגרסיב רוק, הבי מטאל, רוק גותי ופסיכודליה. האלבום שמתפרש על כמעט שעתיים הוא מהיצירות היותר שאפתניות ומאתגרות שנולדו בעולם הרוק, 28 קטעים של ערב רב
הפסנתר והטון מזכירים בפתיחה את אלטון ג'ון. שיר חזק של תוגה עמוקה ותפילה. Take Me To Church מוביל למשורר הפופ אנדרו הוזייר ביירן. Andrew Hozier-Byrne או בקיצור – הוזייר. השיר נשמע יוצא מעצמותיו בקול מלא נשמה: My lover's got humor/
זמרת לנצח. לנצח – כי לעולם אינך נפרד ממי ששרה כמו שהיא שרה את Ne Me Quitte Pas של ז'אק ברל. זוהי תוגתה נצחית. או כמו שהיא שרה את My Way של פול אנקה. אימצה אותו והפכה אותו לבנה-שלה. ואת
"בסט אופ"? כן ולא. המבחר כולל את האהובים ביותר על מייקל סטיפ, פיטר באק ומייק מילס. קשה להתווכח עם הרשימה העדיפה עליהם. איפה "דרייב", "אקח את הגשם", "לוטוס"? מצד שני טוב שלא הכניסו "הפי שייני פיפל" שדי נמאס. לאר.אי.אם יש
