ליונל ריצ'י סיפר כי הוא חולם על דואט עם ברברה סטרייסנד 40 שנה. החלום התגשם. תקשיבו ל – The Way We Were.. האם גם אלביס פרסלי חלם על דואט עם ברברה? כיוון שאי אפשר לקבל תשובה, הגשימה ברברה סטרייסנד את
מי שחשב שזמרות סול רתם נ' בלוז בתקופתנו הן פס יצור, באה איימי ווינהאוס והראתה, שניתן להגיע לסגנון אישי בלעדי בטון, בהבעה. ג'אזית, בלוזית. אני לא מדבר רק על הלהיט Rehab. תקשיבו לשיר שנקרא "איזו מלחמה לא קדושה" Some Unholy War. אין בה
כש-U2 הופיעו באמפיתיאטרון Red Rocks מחוץ לדנוור ב-5 ביוני 1983, מזג האוויר היה כל כך נורא שפחות ממחצית מהקהל שרכש כרטיסים לא הגיע להופעה. שני מופעי הפתיחה בוטלו בגלל בעיות בטיחות. זה לא הרתיע את U2 ובמיוחד את בונו להעלות
כול אוסף של גרייטסט היטס מעורר הסתייגות די מוצדקת. הכול מוכר, חביב, מיצה את עצמו. הסינגלים של היוריתמיקס, צמד הסינטי פופ הסנסציוני של השמונים, אני לנוקס ודייב סטיוארט, היו תמיד משמעותיים יותר מאשר אלבומיהם השלמים. הם יצרו פופ-רוק-ריתם נ’ בלוז
שנדבר על להיטים? יש להקות שהתמזל מזלן וזכו ללהיט אחד גדול. יש להקות שהלהיטים שלהן התפוגגו במשך הזמן, ולא שמעת עליהן פרט לקאמבקים והופעות נוסטלגיה. הבי-ג'יז היא מאותן להקות שהלהיטים השאירו אותה להקה לנצח, ממש כמו הביטלס. Timeless: The All-Time
זו אינה התרפקות נוסטלגית: שלושים ואחת שנה אחרי יציאתו (1991), "אכטונג בייבי" עדיין רלוונטי, עוצמתי. מדביק. זה האלבום שציין שינוי אצל U2 (סגנון, צליל) כמעט "המצאתה מחדש". למעשה, מפסגותיה של U2. בלדה כמו One עדיין מרטיטה. Until the End of
כשמקסי ג'אז מתלונן על נדודי השינה שלו ב – "Insomnia", מתברר של שמוזיקת האוס יש להציע יותר מאשר ביט וטראנס לרחבות הריקודים. חוץ מזה, ל"פיית'לס" היה תמיד מה להגיד מעבר לדאנס מיוסיק. מאז ', "Reverence" אלבומה הראשון, ועד No Roots .
תצלום הקונכיה המופיע על עטיפת האלבום – מוביל לשיר הפותח Wonderful Wonderful. במיתוס העממי, תהודה של קונכייה המונחת על האוזן נשמעת כרחש גלי הים. הסולן ברנדון פלאוארס מתייחס בשיר לדיכאון של אשתו טאנה. כשטאנה תצמיד את אוזנה לקונכייה ותשמע צלילי ים
על אוסף כזה יש ביטוי בלתי נמנע בלעז – Hell of a Collection , או במילים פשוטות: חבל"ז. שירי הרוק המלודיים מחזירים לראשיתה של הלהקה. בעת כתיבת שורות אלה, אני מתענג על דואט פופ של רסמוס עם הזמרת Anette Olzon שנקרא
לא יודע אם הרבה זמרים היו רוצים להגיע להתערטלות הרגשית שלורן היל חוותה בהופעת האנפלאגד ב-מ.טי.ווי: זה הולך עד בכי בקטע המסיים הדיסק הראשון, "איי גוטה פיינד פיס אופ מינד". הקהל מכבד את הרגע במחיאות כפיים. היל, לשעבר סולנית הפוג’יז,
אמת אירונית בנאלית: כוכב פופ מת מחדש את ימיו באתרי/ חנויות נויות המוסיקה. האלבום הנ"ל כבר בסט סלר בעת כתיבת שורות אלו . מאז היפרדותו מהצמד Wham! ב-1986, ג'ורג' מייקל הצליח להמציא את עצמו מחדש כמוסיקאי וכזמר בקשת מרהיבה של
המים הסוערים שממשיכים להפעים את ליבי מאז שמעתי את שאונם לפני 50 שנה. פול סיימון כתב את השיר כדי לעודד אדם בצרה. השיר נפתח כהמנון גוספל חרישי, אבל הופך בהמשך דרמטי. פול סיימון עצמו סיפר בסרט דוקומנטרי שנקרא The Making
אני אוהב את האווירה המלנכולית-אפלולית-עצובה שמייצרת טינדרסטיקס, הלהקה שהגיעה מדרום לונדון. את השירים באלבום כתב והלחין דיקון הינצ'קליף. (Hinchcliff) לשמוע את קול הבריטון העשיר של סטיוארט סטפלס שר "ידי סביב לגרונך, אם אהרוג אותך עכשיו הם לא ידעו" (השיר הפותח –
גוון סטפני הובילה את קבוצת הגל החדש/סקא הזו לפסגת הפופ-רוק. האלבום כולל אוסף של 13 סינגלים שיצאו מאלבומי האולפן הקודמים שלהם, Tragic Kingdom, Return of Saturn ו-Rock Steady, כמו גם הסינגל שיצא באופן עצמאי "Trapped in a Box" מתוך הופעת
קלאסיקת סול-מיוסיק. יצירה של בחינה עצמית והצהרות חברתיות, שבהקלטתה ניגן סטיבי וונדר במרבית הכלים. האלבום הוליד שני להיטי מקום ראשון: Superstition ו"את השמש של חיי", שיר אהבה אפביט יפהפה, בעוד שיר כ"ביג בראדר", מציג את וונדר גם בפן הפוליטי שלו
אריתה פרנקלין ליידי סול. האלבום הראשון שלה בחברת ב"אטלנטיק" בישר על הסינתזה המעניינת: הגוספל פוגש בריתם נ’ בלוז שפוגש ברוק. התוצאה: Soul Music. בתו של מטיף דתי מדטרוייט הייתה חייבת 80,000 דולר לחברת התקליטים הקודמת שלה "קולומביה", כאשר ג’רי ווקסלר
Tunnel of Love שיצא שלוש שנים אחרי Born in the U.S.A הוא אלבום רוק שמציע מבט ברור על זמנים קשים באמריקה. ברוס ספרינגסטין שר על רכבת ההרים הרגשית מלהיות מאוהב ועד לגלות איך למצוא את האהבה. בשיר שנתן את הכותרת
להיטים של ניק קייב? קייב הוא אינו אמן של מצעדים. נקרא לאלבום – אוסף של מובחרים. דווקא בסדר לא כרונולוגי, מושג "המובחרים" של קייב הוא אפקטיבי. אספו שירים טובים של קייב. בעיקר מהבלדות המשובחות שלו. למעשה, אלה השירים של קייב שתמיד אהבנו
קרול קינג Tapestry בן 51. במשך למעלה מעשור שנים בתקופת הסיקסטיז, כתבה קרול קינג להיטי ענק עם מי שהיה אז בעלה גרי גופין ( לשרילז – "האם תאהב אותי מחר" לאריתה פרנקלין – A Natural Woman ). קרול קינג היא, ללא
This Is The Time and this Is The Record of the time כך פותחת לורי אנדרסון את אלבומה המסעיר ביג סיינס, שהקדים את זמנו בשנת 1982. כשאני מאזין היום לאלבום, הוא נשמע לי מה זה רלוונטי, ממש אלבום שמתאים גם
הקלאש נחשבת ללהקת הרוק-פאנק הגדולה של בריטניה. אם הסקס פיסטולס התחילו את המהפכה בצליל ובטקסט האנרכיסטים שלה, הקלאש כתבו שירים פוליטיים של ממש והמוסיקה שלהם הייתה הרבה יותר מעניינת מאשר זו של הפיסטולס. הקלאש תוארה כמכונת יריה של שירי זעם, חבורה שכל השאפתנות האנרכיסטית-מרדנית פרצה כבר באלבום
מה חבל שה-Verve התפרקה אחרי האלבום הזה. אם יש להקה בריטית, שאסור לפסוח עליה זה ה-Verve ז"ל. נשמעת כרוק הבריטי האולטימטיבי, מליגת העל של אואזיס, רדיוהד, U2, בלאר. אם יש אלבום של Verve שאסור לפסוח עליו – זה האלבום הזה.
במלאת 33 שנה לאלבום, אני מסיר ממנו אבק. השני של נירווונה, אחת הסנסציות של הרוק בתחילת התשעים, בשורת הגראנג’ רוק והרוק האלטרנטיבי ממחוזות סיאטל. מי חזה בדמיונו הפרוע ביותר שהגראנג' האנדרגראונדי של להקת הרוק מסיאטל יהפוך למיינסטרים של הרוק?
ג’ורג’ האריסון אמר על האלבום הזה, שהוא דומה לקודם של הביטלס "ראבר סול", אבל הוא ללא ספק יותר הרפתקני ונועז מקודמו גם בתכנים (הפילוספיים) בגוון הפסיכודלי, בניצול הפנטסטי של טכנולוגיות האולפן דאז. Revolver מיצה למעשה את כול מה שההסיקסטיז מייצגים.
בלאק סבאת' העניקה לרוק מטאל מתכת את אלמנט הכבדות, לד זפלין את המיסטיקה שלה, ו-דיפ פרפל את הטירוף. הלהקה שהוקמה בלונדון של שנות ה-60 כקבוצה פסיכדלית, עשתה הסבה ורתמה ריפי גיטרה עזים וסאונד אגרסיבי כדי לעלות על הכביש המהיר במהירות
זהו אחד מאלבומי הג'אז רוק/פיוז'ן האהובים עלי בכל הזמנים. אל דימיולה, אשף הגיטרה, מנתב את מסע הגיטרה שלו למקום שעוד לא ביקרנו בו. Elegant Gypsy , יצירת מופת בג'אז, היה אלבום המשך לאלבום Land of the Midnight Sun של אל
במה שונה הופעה של אסתר עופרים בהמבורג מהופעה שלה בתל-אביב? שבשיר "מה אומרות עינייך" – אין מחיאות כפיים קצובות בפזמון החוזר… כשאומרים אלבום חדש של אסתר עופרים, צריכים לסייג את הדברים: עופרים נמצאת רוב השנים לא רק בגלות גיאוגרפית (גרמניה)
אם מדברים על פסי-קול לסרטים שעסקו בשחורים בארה"ב, "שאפט" של אייזק הייס קדם ל"סופרפליי" של קרטיס מייפילד, אבל אני מעדיף את מייפילד על הייס במוסיקה, בתזמורים המצויינים לכלי מיתר ולצליל פאנקי – הגרוב של הבאס ושפע צלילי החשמליות (ה"ואהה-ואהה") וכמעט
Tommy הוא אלבום האולפן הרביעי של להקת הרוק The Who, אלבום כפול שיצא לראשונה ב-17 במאי 1969. האלבום הולחן ברובו על ידי הגיטריסט פיט טאונסנד, אופרת רוק המספרת את סיפורו של טומי ווקר, חרש, אילם ועיוור, חוויותיו בחיים ויחסיו עם
היא שרה את השירים בקול דרמטי עמוק. נותנת תחושה של מופע קברטי, משהו בסביבה של אדית פיאף. קול אלט שמספר סיפור על אהבה נואשת. ניסו להגדירה "קונטמפוררי אדאלט פופ", כלומר פופ מיינסטרימי לקהל רחב. היא יותתר מזה. דני קליין שמה,
