האלבומים הגדולים

אי אפשר להגיע לביטלס נוסח מרטין ובנו 2006 בלי לקבל קודם כל את הביטלס נוסח לנון-מקרטני ומרטין של השישים. בסופו של דבר – בזכות המקור קיבלנו את גרסת המיקס הזו, שהיא כמעט גאונית בפני עצמה. אחרי ששמעתי את הביטלס מהדורת

לפני כמה שנים יצאה אנתולגיה כפולת דיסק של הראמונס, שהכילה את כל מה שקיים כאן. האוסף הזה  נועד למי שמתעניין באחת הלהקות הגדולות שבעידן הפאנק פופ, אבל אין לו כוח לשני דיסקים. תזכורת: זו להקת הפאנק הניו-יורקית הראשונה (יש טוענים

"מי אוהב את השמש/ למי איכפת שהיא מנביטה זרעים באדמה/למי איכפת מה היא עושה/ אחרי ששברת את ליבי" האלבום המסחרי ביותר (מיינסטרימי) של מחתרת הקטיפה שהוקלט במהלך 1970, לא ממש חילץ אותה מכשלונותיה המסחריים. הימים – ימי לחצים שעברו על

אחרי שג'ניס ג'ופלין, זמרת הבלוז – אגדה בחייה, בטח אחרי מותה, הצליחה להגיע למקום הראשון במצעדי המכירות עם Cheap Thrills בליווי להקת "ביג בראדר אנד דה הולדינג קומפני", היא בחרה בסאונד יותר בלוז פאנקי וצירפה אליה את המפיק פול רות'צ'יילד כדי ליצור

הראמונס כתבו את האלבום הזה, השלישי שלהם, במהלך מסע הופעות.  התוצאה הייתה יותר מהוקעת ומושחזת מהקודמים שלהם. Sheena is a Punk Rocker  מתמצת פחות או יותר את האיכויות של להקת הפאנק הניו-יורקית הזו.  מצד זו השירה הדואבת של ג’ואי ראמון ב-I Don’t

מי שמתעניין בהסטוריה של אריק קלפטון, הרי Cream  היא אחד הגלגולים בין Yarbirds ג’ון מאייל. ג’ק ברוס (בס) וג’ינג’ר בייקר הגיעו שניהם מ-Graham Bond Organisation ולמעשה חזרו מהפופ לבלוז, מה שהיה צעד מאוד מפתיע.   Cream  היית אולי הסופגרופ הראשונה בהיסטוריה של הרוק, וזה

אלבומו השני של קוסטלו, הראשון עם להקת "האטרקציות". זה האלבום הכי פאנקי (מלשון Punk) שקוסטלו יצר, ל במובן של מחאה הרסנית, אלא בכתיבה הטעונה (Lipstick Vogue, Pump It Up) גם בנגינה המאוד מוחצנת- אגרסיווית של האטרקציות (נגינת האורגן המוטרפת של

כמו ב"נברסקה" אלבום אחר שלו, ספרינגסטין כתב  כאן סיפורים על ארה"ב וגיבוריה הפרולטריונים. צליל הרוקנ’רול הישיר נתמך חזק ע"י The E Street Band מה שהוליד לא פחות משבעה להיטי רדיו כמו ",דאנסינג אין דה דארק"., "קאבר מי", "איי אם און

פסקול הסרט האוטוביוגראפי של פרינס, גילה לא רק את כישרונותיו כמוסיקאי אלא לראשונה כגיטריסט בקטע  Let’s   Go Crazy.  נכון שהשיר הבולט כן הוא הלהיט המצוין When Doves Cry, אבל  העניין הוא בפרוייקט כולו. וזהו פקרוייקט. פרינס הפיק את האלבום הזה

הביג פינק היה בית ורוד וססגוני בוודסטוק, שאליו עברה  הבאנד, כדי להצטרף לבוב דילן אחרי תאונת האופנוע הקשה שעבר. (הבאנד הייתה להקת הליווי של דילן בין 65’ ל-66’) האלבום יצא בשיאה של מהפיכת הפסיכודליה.  הלופים של החשמליות מתחברים עם כינורות

 בילאוואנס דיבר בזמנו על סולו ג’אז בפסנתר כמיצוי האומנותי הגבוה ביותר. האלבום יצא ב-69’, ל"נוור לט מי גו" יש לו 2 ביצועים. אחד של 10 דקות. אחד של 14. ויש עוד כמה אלטרנטיבות לקטעים אחרים כמו שתי גרסאות ל –