אלבום מסיבת רוק שעבר ועובר מדור לדור. "אלימינטור" של זי זי טופ הוא אלבום שחצה את קו העשרה מיליון עותקי מכורים רק בארה"ב. האלבום שיצא ב-1983, הוא שיעור חובה בתולדות הרוק. הלהקה שנבחרה ל"היכל התהילה של הרוק נ' רול", מדגימה בלוז
מבוא ליסודות ההבי מטאל מתוצרת בריטניה. גם השם "שבת שחורה" הקשור לפולחן השטן, הוא חלק מהנרטיב שהוביל את הגל, ובלאק סבאת' היא אחד האבות-חלוצים המייסדים של הז'אנר, יודו כל החבורות המושפעות מאיירון מיידן דרך מטאליקה, סלייר, נירוונה, ג'ודס פריסט. מגזין
זו אחת הקופסאות היותר מרתקות-חשובות של המוסיקה מג'מייקה על כל התת-ז'אנרים שלה – סקה, רוק סטדי, דאנס הול, דאב וראגה. למעשה, ההסטוריה של המוסיקה הג'מייקנית, 95 שירים בארבעה דיסקים ומבחר נדיר מה- Folkes Brothers של 1958 עם השיר ‘Oh Carolina’,
שומעים את הטון של "לונדונרי אייר", ומבינים שזה סקסופון טנור מעולם אחר. איך לתאר את הצליל של בן וובסטר בטנור סקסופון? חם, אפוף אווירה רומנטית. מאוד Mellow. סקסופון ששר. מה שבטוח שבטון הבשרני של וובסטר קשה לטעות. הקלטה ממופע חי
יש אלבומים שאני אוהב להשאיר באיזו פינה. אני מדבר על אלבום יפהפה של הלהקה, שהוגדרה "להקת רוק בריטית פרוגרסיבית". Breakfast In America של סופרטרמפ היה אחד התקליטים הכי מנוגנים על הפטיפון שלי, כשיצא בסוף השבעים. יש שהגדירוהו "רוק מתקדם". לי הוא
רבים מחשיבים את ריי בראון (1926-2002) לגדול נגני הבס של כל הזמנים. החזרה לאלבומיו, נדמה לי, היא חובה לכל שוחרי הקונטרבס בפרט ולאוהבי הג'אז בכלל. בראון שנפטר ב-2002 השאיר סדרת אלבומים תחת Some of My Best Friends Are. כל אלבום
נדמה שזה האוסף האולטימטיבי של ג'ון לנון מקריירת הסולו שלו, אחרי כל האנתולוגיות שהוציאו. אתם לא תגלו מחדש את לנון, אבל התזכורת טובה מכל בחינה. יכולים לשקוע בשירי האווירה המדיטציונים כ – No. 9 Dream. אפשר לרקוד רוקנ'רול נפלא ב
מבקרי המוסיקה הצביעו פה אחד: Sunbather של ההרכב Deafheaven מסאן פרנציסקו הוא האלבום הטוב ביותר לשנת 2013. זו הפעם הראשונה שאלבום המוגדר "מטאל" מגיע למקום הראשון בבחירת המבקרים. לא סתם מטאל אלא black metal, תת-ז'אנר שהוא הפן הקיצוני של ההבי
ברוך השב לדפי ההיסטוריה של הרוק. חיכינו לדיוויד בואי הזה. היפה במוזרותו. דיוויד בואי שכמו עולה-מהדהד מן השבעים, תחילת השמונים, בצליל הרוק-אלקטרוני הזה, מעורר זיכרונות מברלין במשמעות של walking the dead המת המהלך ברחובות העיר הגרמנית בשיר Where Are We
הבוקס טופס – מי שהוגדרה להקת "סול של כחולי העיניים" (להקה לבנה שמבצעת סול שחור) בלהיטה הגדול ביותר. אלקס צ'ילטון סולנה של הלהקה נפטר לפני שלוש שנים מהתקף לב קרא עוד
בטח שאני מכניס את האלבום הזה למאה הגדולים ברוק. אולי אף – אחד מהעשרה שיסעו איתי לאי בודד. Wish You Were Here שיצא ב-1975 הוא התשיעי של פינק פלויד, הרכב הפרוגרסיב רוק הבריטי. האלבום התמקד בנושאים של ניכור, תעשיית המוסיקה והתמוטטותו הנפשית של
יש עוד משהו שלא אמרנו על אבבא? מה שכחנו? למי שאינו בטוח שאין לו משהו מאבבא שינסה את ה – Essential. האם האוסף הזה שונה מה – Definitive? מ-אבבא גולד? האם זהו המושלם בהחלט? בקומוניקט שהגיע מדברים גם על ה
הדיוות האמריקניות מדברות על עצמן כ..על דיוות. תקשיבו להן. הן אגב, מהיחידות שמותר להן. תקשיבו לאלו פסגות לוקחות ויטני יוסטון ומרי ג'יי בליג' עם Ain't No Way . דיווה טינה טרנר, אלטון ג'ון ושר לוקחים את Proud Mary של קרידנס קלירווטר
עכשיו כשאני שומע את Dazed And Confused , אני משוכנע שלד זפלין היא באמת אחת הלהקות המדהימות לתקופתה. קרא עוד
לד זפלינסטים מושבעים ישאלו מה קרה באוסף הזה ל – Ramble On , ל – Heartbreaker . מבחינתם – פשע. אבל בשביל Babe I'm Gonna Leave You כדאי להגיע גם לכאן. אלה המכונים die-hard Zeppelin, יחייכו לעצמם תוך תמיהה כמה כמה
התערובת הזו של סול מיוסיק עם בלוז וג’אז היא שמאפיינת את ואן מוריסון של תחילת השבעים, משהו שהוא ספג בילדותו האירית עמוק עמוק. מישהו כתב שלהאזין לאלבום הזה – זה כמו לחתום את דרכונך לפני שאתה נכנס למדינת המוסיקה של
אני אוהב לחזור לרולינג סטונס, כי האבנים המתגלגלות ממשיכות להתגלגל מאז המפגש הראשון והמפעים איתם אי שם בשישים, שעד היום נחשב בעיני הרוק האותנטי המהפכני בחיבור בין בין מוסיקה שחורה ללבנה (*). הפעם מחוגי השעון זזים אחורה ל-1978, עיצומה של מהפכת הפאנק. מהדורת
"הדלתה של המיסיסיפי נצנצה/כמו גיטרה לאומית/עוקב אחרי הנהר/במורדות הכביש הראשי/לאורך מסלול מלחמת האזרחים/נוסע לגרייסלנד/גרייסלנד/בממפיס טנסי" זה אוסף שמונח על שידה ליד מיטתי. אני לא יכול בלי פול סיימון פעמיים בשנה לפחות. לפעמים יותר. הוא מחזיר אותי למחוזות שאני מתגעגע שוב
חמש שנים אחרי מותו מהתקף לב של האח מוריס גיב, הצליל הייחודי של להקת האחים ממשיך לדלג על מחסומי הזמן. היום אפשר לסכם כבר דרך מזהירה של 7 אלבומי פלטינה, 8 גראמיז, מקום שמור היטב בהיכל התהילה של הרוקנ'רול האמריקני,
אז כבר מדברים על הדור החדש של סינגר סונגרייטריות – אמי וויינהאוז, קייט נאש וגם אדל. משהו משותף? משהו. הקול של אדל מזכיר מאוד את הקול של וויינהאוז במיוחד בשיר כ- Cold Shoulder אבל לא נראה שיש כאן יותר מאשר
כמה יפה הבלדה היפה הזו הציפור הכחולה שיאנג פותח איתה את החדש שלו."אם היה חלון שממנו זורחת השמש/ כמו ציפור כחולה הייתי חוזר אלייך" שר הקול הדק, המקונן הזה, בליווי המפוחית והסטיל גיטאר. ("ביוטיפול בלקברד") ואחר-כך צליל הבנג'ו ב-Boxcar, "קרון
שנתחיל ב"בלואינג אין דה ווינד?" מתחילת ה-60, פולק סונג נאיבי, המתעופף הנצחי ברוח, שכל מורה שלישית לאנגלית מלמדת אותו? ואולי ב"הדברים השתנו", שיר בקצב קאונטרי, שנשמע רלוונטי: "פעם היה לי איכפת, היום הכל השתנה. התנ"ך צודק, העולם יתפוצץ", שזה כבר
עוד אנתולוגיה של אלביס? אין שום שיר באוסף הזה שאינו נמצא באחד האוספים הקודמים. נו, מה אתם רוצים. אלביס מת לפני 30 שנה. מאז תעשיית המוסיקה סחטה כל דבר שקשור בו, ויצאו עשרות, אולי מאות מה שקוראים בלעז "קומפיליישנס". אלביס
הקול שלה לא יצא ממיתרי הגרון, אלא מהקרביים. חייה של ג'ניס גופלין היו קצרים יחסית כדי להשאיר ירושה מוסיקלית גדולה. מי שריכז את השלושים שירים כאן עשה סלקציה שאומרת ירושה מרשימה. כל מה שרציתם לשמוע מהזמרת שצרחה שירים מהנשמה, מהבטן וגמרה
אמרו כבר ש"הפריטנדרס" היא להקת של האחת והיחידה – כריסי היינד, יוצרת, גיטריסטית, זמרת. לא אפסול את ההנחה הזו על הסף, ובמיוחד באלבום הזה שציין את הארגון מחדש של הלהקה ע"י היינד אחרי האירועים הטראומטיים שעברה . "הפריטנדרס" היא להקה בריטית מצוינת שחצתה
"שנות דיו" הם תקופת הזמר רוני ג'יימס דיו בבלאק סאבאת', והתקופה הזו זוכה להכרה מחודשת – ובצדק רב. יש טוענים שלפני בואו, כלומר באלבומים האחרונים של אוזי אוסברן, בלאק סאבאת' הייתה בירידה משמעותית. ואמנם, על דבר אחד אין ויכוח: כשדיו
מכל אלבומי ליאונרד כהן, ההופעה הזו היא מהסוג שאתה חוזר ושומע, וחוזר ושומע וממשיך לחזור לשמוע. והיא ממשיכה להלך עליך. אמוציונאלי, מסתורי, היפנוטי. מבחר מהופעות חיות ושירים בלייב מ"הרקידי אותי", "ציפור על תיל" דרך "אחיות הרחמים", "הללויה", "כל אחד יודע",
אי אפשר להגיע לביטלס נוסח מרטין ובנו 2006 בלי לקבל קודם כל את הביטלס נוסח לנון-מקרטני ומרטין של השישים. בסופו של דבר – בזכות המקור קיבלנו את גרסת המיקס הזו, שהיא כמעט גאונית בפני עצמה. אחרי ששמעתי את הביטלס מהדורת
חמישיית רוק אינדי ממונטריאול (הוקמה על-ידי האחים ווין ווליאם בטלר) מפתיעה באלבום בכורה בנוסחה ייחודית של פופ תיאטרלי מסקרן-מאתגר-מענג. איזכורים? שמעתי אצל הקנדים האלה רוקסי מיוסיק מעורב בדיויד בואי, בטוקינג הדס, בריאן אינו. פיקסיז. פיטר גבריאל. האמת? הם מזכירים קמצוץ
לפני כמה שנים יצאה אנתולגיה כפולת דיסק של הראמונס, שהכילה את כל מה שקיים כאן. האוסף הזה נועד למי שמתעניין באחת הלהקות הגדולות שבעידן הפאנק פופ, אבל אין לו כוח לשני דיסקים. תזכורת: זו להקת הפאנק הניו-יורקית הראשונה (יש טוענים
