פיט טאונסנד,Pete Townshend, הגיטריסט,הזמר והתמלילן מלהקת "המי" The Who כתב את השיר במאי 1965 (אז בן 22) ברכבת שלקחה אותו מלונדון לסאות'המפטון להתארח בתוכנית טלוויזיה. הוא לא התכוון לכתוב שיר שיהפוך להמנון מרד הצעירים, וישמש את ה – Mobs, צעירים
עידן האקווריוס (מזל דלי) יביא איתו את ההרמוניה, ההבנה, האהדה, האמון. (מצב כזה יתרחש ב-2448) השיר שנכתב למחזמר הרוק "שיער" הפך המנון מחאת הצעירים נגד ממשלת ארה"ב של מלחמת וייטנאם – למעשה קריאת תיגר כנגד הממסד, השמרנות, ובעיקר – נגד
קחו את האוטובוס "Magical Mystery Tour" בליברפול תקבלו הסבר מפורט בסמטת פני ליין. פול מקרטני ישב שם בתחנת אוטובוס שליד ביתו, ממתין לפגישה עם ג'ון לנון. בשעה שהמתין, שירבט דברים שראה, כמו מספרה לגברים, שעל קירה נתלו תמונות של לקוחותיה, אחות
זה אחד משירי האי הבודד שלי. הלחן – של מישל לגראן הצרפתי. את המילים באנגלית כתבו אלן ומרילין ברגמן כשיר הנושא לסרט The Thomas Crown Affair – "השוד המושלם" משנת 1968 בכיכובו של סטיב מקווין בבמויו של נורמן ג'ואיסון. במרכז
האוהב הופתע קשות. אף אחד לא סיפר לו עליה, הגם שכולם ידעו על אופייה. זה סיפור להיטה הגדול ביותר של להקת הזומביז, שהוקמה ב-1963 ע"י הקלידן רוד ארג'נט, הסולן קולין בלנסטון, נגן הבס כריס וייט, הגיטריסט פול אטקינסון והמתופף יו
מהשירים הבולטים של המאה ה-20, שיר אהבה שנכנס לעומק הקלאסיקות של הפופ ומוסיקת הנשמה. פרסי סלדג', שנפטר באפריל 2015 בגיל 73, הקליט את השיר באולפני Muscle Shoals המפורסמים באלבמה. סלדג' סיפר על ערב אחד, כשהיה צריך להופיע עם ההרכב The
"קרונר" (Crooner) הוא כינוי לזמר שמתמקד בסטנדרט'ס, כלומר שירים מספר השירים האמריקני, בעיקר אלו שנוצרו בין השנים 1940-1960. זה לא חייב להיות זמר ג'אז מובהק, גם רוד סטיוארט חוטא בזה בשנים האחרונות והוא לא ממש "קרונר" ג'אז כמו, למשל, טוני
אני שומע הרבה את השיר הזה בגרסת Faith No More, משהו לא אופייני ללהקת רוק אמריקנית שתאמץ שיר פופ סיקסטיז ותעשה לו קאבר. הטקסט די מסתורי. אחת ההשערות היא שהשיר עוסק במישהו שבטעות אמר משהו נורא ("סיפרתי בדיחה שגרמה לכל העולם
Nights in white satin הוא אחד הסלואיים הגדולים של כל הזמנים. המודי בלוז הקליטו את השיר הזה עם גוף תזמורתי שנקרא The London Festival Orchestra – שמעולם לא היה קיים כהרכב רשמי. מדובר בנגנים ששרותיהם נשכרו כדי להקליט עם המודי
ב- 21 בינואר 1961, חבורת נערות בנות 15 מדטרויט בשם "הפרימטס" – הוחתמה בקבוצת המוסיקה Motown Records של ברי גורדי ג'וניור. זה היה האקורד הראשון למסע הצלחה חסר התקדים של להקת בנות שנקראה בהמשך – הסופרימס. כעבור 9 שנים, ב
נתרפק על אהבה שנות החמישים. אהבה היא הרבה דברים נפלאים – שרים ארבעת האסים (The Four Aces). אהבה היא ורד שגדל רק בתחילת האביב, אהבה היא הדרך של הטבע לתת סיבה לחיות, כתר הזהב שהופך אדם למלך. ארבעת האסים היו
שמו של השיר הוא גם שמו של הראשון מבין חמשת סרטי הביטלס, שהיה מועמד לשני פרסי אוסקר ונחשב הצלחת ענק בקרב מבקרי הקולנוע והקהל. זה היה אחד הסרטים הבודדים בנושא מוסיקה, שנחשב בעל איכות קולנועית גבוהה (במאי: ריצ'ארד לסטר. תסריט:
השירלס The Shirelles היו אחת מלהקות הבנות המצליחות בפופ של השישים. הן יצרו תערובת של פופ, רוק וריתם נ' בלוז. בהרמוניות הרכות שלהן, בסגנון doo wop וסול עירוני הן גילמו תמימות יפה. ההרכב הוקם ב-1958 ב – Passaic שבניו ג'רזי
"אם אתם הולכים לסאן פרנסיסקו / הקפידו לשזור פרחים בשערכם/ אם אתם הולכם לסאן פרנסיסקו/ אתם הולכים לפגוש שם כמה אנשים נחמדים" זהו שיר דור הפרחים והאהבה. תוסיפו גם שלום. השיר נכתב ע"י ג'ון פיליפס מ"האמהות והאבות" – לקראת פסטיבל
הירח – כמה רומנטי הוא היה פעם. כשהאהבה פרחה, גם הכוכבים השתתפו. מגע הידיים, הנשיקה. המוסיקה. בואי נעוף, מבקש האוהב. "מלאי את ליבי בשיר/ ותני לי לשיר לנצח/ כל מה שאני מייחל אליו/ כל מה שאני סוגד ומעריץ". כך שר
מסוג השירים שמעורר געגועים לפופ תחילת שנות השישים, אך מתברר שהוא נכתב והוקלט בסופם: טומי ג'יימס מספר: "במקור, עשינו את השיר בלי שיר, כשהרעיון היה ליצור תקליט של מסיבות. ב -1968 היתה נסיגה בשירי רוק כאלה בנוסח תחילת שנות ה
ג'ון לנון ראה ב – Strawberry Fields Forever ההישג הגדול ביותר שלו במסגרת הביטלס. לנון הוא שכתב את השיר, אבל גם מקרטני קיבל עליו קרדיט די תמוה. השיר- בעל צליל קליידוסקופי סוריאליסטי פסיכודלי – היה למעשה השיר הראשון שהוקלט עבור
ספנסר דייוויס, גיטריסט ומוביל הלהקה Spencer Davis Group המזוהה עם להיטי שנות ה -60, "Gimme Some Lovin" ו- "I'm a Man", מת. הוא היה בן 81. סוכנו של דייויס, בוב בירק, סיפר כי הוא נפטר מדלקת ריאות. יליד סוונסי, ויילס,
משירי הביטלס המופלאים ביותר. ג'ון לנון כינה אותו "יצירת מופת קטנה", ובצדק. זהו השיר האוטוביוגרפי על חייו של ג'ון לנון. את מרבית המילים הוא כתב לאחר שנשאל מדוע ספר שכתב, In His Own Write, חשף עליו יותר מששיריו עשו. מילות
באנציקלופדיות הוא מופיע לעיתים תחת המשבצת של Rock. ברור שמדובר באבחנה כללית. יש טענה שאומרת שאם טום ג'ונס היה מקליט שירים יותר אפטמפו רוקנרוליים – הוא היה הופך מתחרה רציני מאוד לאלביס. בפועל הוא התחרה על הקהל של אנגלברט הומפרדינק,
וילי נלסון, הטרובדור האגדי, התפרנס בראשית דרכו כיוצר-זמר מכתיבת שירים לזמרים שונים. נלסון כתב את בלדת הפופ קאונטרי הזו לפני כמעט חמישים שנה לזמר הקאונטרי בילי ווקר, אבל ווקר דחה ההצעה. הוא לבטח לא היה מאמין שהשיר הזה יהפוך ללהיט נצח בביצוע
סוף שנות השישים, על רקע התעלמות ממנו בתחנות הרדיו המתמחות במוסיקת קאונטרי, מוציא ג’וני קאש את האלבום המצליח ביותר שלו שנמכר במליון עותקים. בהמשך, אחרי "בסאן קוונטין", כבר יצא לו שם של זמר בתי הכלא. אבל "פולסום" הוא בכ"ז אלבום
ב-1967 כשהביטלס ביצעו את השיר הזה, 64 נשמע סוף העולם. היום, פול מקרטני כבר שכח מה זה 64. ג'ון וג'ורג' לא הגיעו לגיל הזה. השיר שנכנס לאלבום "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר" נכתב לראשונה ע"י מקרטני כשהוא היה בן 15 בלבד. מקרטני ניגן את הצלילים כאשר הביטלס נקרא עדיין The Quarrymen. את
ג'ין פיטני, זמר הפופ, שנת 1962, בלהיט ענק, שרבים קושרים אותו בצדק לפס קול הסרט בשם הזה בבימויו של ג'ון פורד ובכיכובם של ג'יימס סטיוארט וג'ון ויין. אז נכון שברט בכרך והאל דיוויד כתבו אותו לסרט, אלא שג'ון פורד שנא את השיר הזה, והחליט להוציאו
אם סיקסטיז לנצח – זה השיר הזה (California Dreamin) . קליפורניה של "האמהות והאהבות" ממשיכה לחלום כבר 47 שנה. בראיון שנתנה ב-2002, סיפרה מישל פיליפס, חברת להקת "האמהות והאבות", כי השיר נולד בחורף קר מאד בניו-יורק של 1963. היא הייתה אז נשואה טרייה לג'ון
הנעליים שנתן לה נועדו להליכה, וזה מה שהיא תעשה בהם, היא אומרת למחזר שלה, ויום אחד היא תדרוך עליו איתן. זהו השיר המצליח ביותר מתוך שורת להיטיה הגדולים של ננסי סינטרה, בתו של פרנק סינטרה, גם הדואט הבולט משני הדואטים שלה עם
מכל הגרסאות לשיר הזה, רק זו של בובי דארין מ-1959 הגיעה למקומות הראשונים בשני המצעדים הדומיננטיים – האמריקני והבריטי. "מקי סכינאי", Mack The Knife, או בגרמנית "Die Moritat von Mackie Messer", הוא שיר מתוך המחזמר "אופרה בגרוש" , שהועלה לראשונה
יש שתיארו אותו כאחד השירים היפים בכל הזמנים. ג'ורג 'הריסון כתב את השיר בגן ביתו של אריק קלפטון באמצעות אחת הגיטרות האקוסטיות של קלפטון. כשמנהל הביטלס, בריאן אפשטיין, מת ב -1967, הלהקה נאלצה להתמודד עם עניינים עסקיים שהאריסון שנא. הוא עזב
השיר מסוף 1967 תחילת 1968 לא היה להיט גדול מאוד בזמנו (מקום 35 בארה"ב מקום 7 בבריטניה) אבל במשך כל העשורים מאז יצא – המשיך להתנגן בתחנות הרדיו. מתבודדי הרמן היו בשנות השישים הרכב בריטי מהעיר מנצ'סטר. הלהקה נקראה במקור
אם היו אומרים לכם שהשיר הזה נכתב ב-1926, הייתם מאמינים? שהוא היה להיט ב-1927 של זמרת שנקראה Vaughan Deleath. השיר חודש ב-1950 ע"י להקתו של בלו בארון והזמר בובי בירס Bobby Beers. אל ג'ולסון, הבדרן הנודע, הקליט גרסה משלו ב-1953.
