סינגלים חדשים

פילוסופיה נוסח יהלי סובול הפכה לשיר נעים הליכות של מוניקה סקס בתוספת קולה העדין והמרכך של עלמה גוב. זהו שיר של הנחות ועובדות. העיסוק במציאות הוא כפול: עיסוק במציאות עצמה ועיסוק ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם. ישנם

השבר הלאומי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" משתלט על פס הקול הישראלי. השירים זורמים כצונאמי אחרי רעידת אדמה. השירים סובבים סביב חרדות, כאב הכול, ציפייה לחטופים, חיפושי נחמה. העצבות בלתי נגמרת. טל רמון שאיבד אב ואח, חובר  לפס הקול הזה. הפניה

שם אלוקים שגור על פיהם של בני אדם מאמינים כהרגל מושרש. אבי אוחיון פונה אליו ישירות כאילו יש קשר רוחני מתבקש בינו ובין אלוקיו, והוא מקיים איתו שיח אישי שגרתי: "ריבונו של עולם / לא חייכתי כבר איזה שבוע". לא

אל תזילו דמעות. מי שחושבים עצמם כותבי טקסטים לשירים, רוכבים על המלחמה ומשרבטים שירי אהבה אוויליים. אנחנו בעוד סבב שירים על רקע פרידות. לא ברור אם אבי אברומי את מור שרים על פרידה בעבר או למפרע כולל הבטחה שיחזור "בגלגול

טיפקס לא מסתדרת לי עם בלדה עצובה, אבל מתברר שה"חוקים" של עולם המוסיקה הישראלית משתנים בהתאם למצב.  קובי אוז אומר: אנחנו זקוקים לאהבה יותר מתמיד. אין ציון זמן מוגדר בשיר, אבל ברור שהוא נכתב על רקע טראומה לאומית שבעקבות השבת

הוא שלא יחזור,  שר אותה, את הגעגוע העמוק שלה, ריח החולצה ששלח לה, התוכניות שלהם ("דירה וכמה ילדים"), הבדידות, הפחדים, החלומות. אף מילה על מלחמה, אבל כמו הרבה שירים, זהו עוד חלק מפסהקול המוסיקלי של מלחמת "חרבות ברזל" שאינו נגמר. 

מה בוער? הנשמה, החרדות, .מה כואב? מה נשבר?  הייתי מעביר לפסיכולוג שיזמן את שרון קידושין לפגישה מבהירת דברים. קידושין, מתמודדת "הכוכב הבא" (פעם שניה) שרה על מצבים שהלב לא יכול להכיל. אי ספיקת לב נפשית. בצר ובצער לה – היא

כל נשימה נשמה, כל נשמה דאגה, ואף מילה על מלחמה. זה מה שמייחד את השיר. טוב לכל עת. זהו שיר לנצח גם בזכות מנגינה שמחלחלת לנשמה בעצבותה היפה. משפחת נויפלד, שמוליק ורועי, תרגמו את תחושותיהם על רקע מה שעובר על

זו קודם כל יגאל בשן ז"ל ששר על בין שמיים לארץ. השמיים ידעו קצת לפניו אנה פניו מועדות.  המוסיקה המופלאה העניקה לו זיכרון נצח.  אריק סיני לקח את  ה"שמים" של בשן והעניק להם צבע ואווירה נפלאים מתוך השראה גדולה. "כאן

יהודה פוליקר שר על חיבוק אור אחרון אחרי פרידה. זה אור שאדם משאיר אחרי לכתו, שממשיך לדלוק על פני גלי החיים ומותיר שובל של אהבה, שביב של תקווה, ניצוץ של אור שיישאר בלב  גם לאחר מותם. אנחנו מנסים להתנחם במוסיקה.

אולארצ'יק פותח בקול צרוד כזה, שנדמה שמשהו קרה לו. בהמשך המלנכוליה הופכת מקול ניחר לזעקה עוצמתית בקצה המנעד כשהוא נואש מההווה, מבקש ממנה לחזור הביתה. השיר מורכב מהתרפקות על זיכרונות יפים ומהתפכחות כתוצאה מהשבר שעבר עליו. למעשה יקיצה מתמימות, חזרה

מה ההבדל בין כתיבה פרוזאית לשירית? קחו את השיר הזה. כתוב הכי פשוט בגוף שני כהספד לחבר. הזיכרונות, הגעגועים, התמונות. הטקסט כל כך לא מיוחד, שנאחזים כבר בשורה סתמית שתקועה כאן: "גם הים זוכר הכל/ הגלים אותו פסקול". זהו ניסיון

דור שמר שרה סערת רגשות מטריפה במוחו ובליבו של מי שזועק "הביתה" לאמא. זהו מן הסתם נרטיב שמתאים לימים אלה, שבמשפחות רבות לא נרדמים בלילה ומשוועים לשובם של הבנים והבנות. המנגינה הדרמטית והטון הנסער מביעים את המצוקה, הפחד הגעגועים וגם

כמה יפה  שירתה של מיתר רובין, שנשמעת כמו "השכנה שממול". עומק הכאב מגיע בסלסול עדין שכולו לב בוכה. זהו שיר של תקופה שבה חיי שגרה שמחים ומאושרים של אנשים צעירים התהפכו להם ביום אחד. השיר נכתב לזכרו של יוחאי בן

יש מצב שפעם האמנת באהבה, אבל התאכזבת. ואז זה נגמר רע. נשבר  הלב. נעלת אותו, ולא רצית יותר לפתוח, וזרקת את המפתח לים. ומאז אתה לא מוצא אותו, גם לא מחפש. איך ניתן לגרום למישהו שנואש מאהבה להאמין בה מחדש?

מה נשמע, מלך השמחות?  מבחינת ליאור נרקיס גם עכשיו הכל בסדר – "כל יום רוקד עם לוחמים".  השמחות? יחזרו ובגדול. חייבים שמחה גם אחרי האסון בו נטבחו, נרצחו ונפלו חללים. אל דאגה – נדאג  לעשות שמח. גם אם עכשיו כואב

אביב גפן הזמין את מיאה לימברג, החטופה שחזרה משבי החמאס כשהיא אוחזת בעוז בכלבה, לשיר איתו שיר על מוראות במלחמה. רעיון הדואט יכול להישמע פופוליסטי, אבל זו אינה הבעיה. הטקסט נשמע יותר טיוטה לשיר, מספר את כל מה שכבר טחנו

שנחזור לשיר אהבה פשוט, ישיר, עגול כזה שקולח בקלות? ענק המלודיה הלחין את שיר הנאמנות של האוהב לאהובתו כשיר ילדים תמים, שיכול לשמש את כל האוהבים לנצח. אחד הדברים החשובים ביותר שיש להבין בחיים הוא: אהבה היא הכול, או לא

מה רוצה אושר כהן? שנשתתף איתו בשרטוט קווים לדמותו בהווה ובעתיד? השיר הוא מונולוג מבולבל עמוס פרטים, שניכר כי נכתב בהתרגשות, אבל התוצאה היא השתפכות אקראית  אחורה וקדימה שנועדה כמו לפרוץ מחסומי כתיבה, שמתחברת לטקסט לא קוהרנטי שהוא  תפסת מרובה

כדור הרגעה, מלודי להפליא, ערב לאוזן ולנפש. החייל של עכשיו  מתדפק על דלת ביתו בגעגועים ובשקיקה לטוב שבחיים שלפני הבלגן. בורח מצעקות האתמול, מימים "חנוקים מדממה", וכבר המחר נמצא בהישג "וּמָחָר/ נִרְקֹד עַד הַשָּׁמַיִם/ נִמְצָא שׁוּב בָּעֵינַיִם/ אֶת הַטּוֹב שֶׁלְּךָ".

איך שהאירועים משפיעים על המוסיקה. איך שהמוסיקה מתאימה עצמה לאירועים. להקת רוק לוקחת שיר הנחשב "מזרחי" ומאמצת אותו על רקע "השבת השחורה".  "גברים בוכים בלילה" ששר במקור 1991) אבנר גדסי את נכתב ע"י אלון אבידר על חבריו החיילים משייטת 13

נעה סררו מתרפקת ברגש גואה על "כמה טוב בבית", על העזיבה לצבא, על דרך חדשה, על הפער בין החיים בחוץ לחום הבית. המנגינה היפה מתכתבת עם התחושה, עם השירה המתכוונת, אלא שהטקסט שהגיע עם השיר משתנה לפתע, ומשיר אישי עליה

מה כל כך בסדר? הפסיכולוג יגיד: עזוב אותך, שיוציאו הכל. שישחררו. זה בסדר לשחרר. השיר הזה מרוב ה"בסדר" לא מסייע למצוא ידיים ורגלים, אבל הוא כנראה משחרר בגדול. הוא נשמע יותר סאשן פסיכולוגי אקראי מאשר שיר קוהרנטי. זה בסדר לשיר

קרן פלס ומירי מסיקה, שתי חברות בנפש, מצטרפות לשירת בנות נוסטלגית על ילדותן. השיר נכתב לפני יותר מ- 12 שנה מקרן למירי בתחילת מסע החברות שלהן, שהוא גם תחילת  מסען המוזיקלי . זה שיר התרפקות על תקןפת התבגרותן. הסודות, היחסים

הרשתות מנהלות את הזמרים והזמרות. אחרי שעלה ביצוע של של הקאבר,  לטיק טוק ולאינסטגרם, התקבלו לפי דו"ח הקומוניקט בקשות שעומר אדם יקליט את שירו של אריאל זילבר (מהאלבום "בה-דה-די-דיאה" מ-1989). עומר נענה לבקשות,  ואף שיתף בסטורי את ההקלטה מהאולפן ושייך

לא ברור מאיזה מצב מצוקה נכתב השיר הזה. ה"לחזור הביתה" יכול להתפרש גם כשיר געגועים לאישה ("לאן את ברחת?") או כמצב נפשי קשה בשל פרידה. בדברי ההסבר שנשלחו עם השיר נכתב: השיר נוגע בכאב העמוק וההתמודדות שלנו כעם, שרוצה לשוב