סי היימן (63) ממשיכה להילחם על מקומה כזמרת רוק מקומית. בשיר הזה הלוחמת משכנעת את עצמה להמשיך להילחם כמו פעם – בפעם הבא. לפי הטון, האנרגיה, הקצב – לוחמת שלא הרימה ידיים. היא חוזרת לא רק לתקופה ששירתה ביחידת "העוקץ"
החזרה הביתה של החטופים מהווה מקור השראה ליוצרים רבים במוסיקה המקומית. נולדו שירים העוסקים בפער שבין הכמיהה לשוב לרגיעה ולחיי היומיום, גם בין המתחים שנצברו אצל החטופים ומשפחותיהם. מתי שריקי תרגם את הדאגה, הכמיהה והסבל לצלילים נוגים. טון השירה משדר
אני בוחר להאזין לרדיו בשיטה רנדומלית. לוחץ על כפתור על עוד כפתור – אולי אגלה את שעת השידור שארצה לחזור אליה בשבוע הבא. הפעם לחצתי כאן 88. שבת בין 12 ל-14. אנחנו בתקופת החגים. הכבישים מתארכים. יש זמן להאזין. התוכנית נקראת 60-90-60 עפ"י יחס
"גוד איבנינג, זהו ויליס קונובר מוושינגטון די.סי, עם מוסיקה מיו.אס. איי, דה וויס אוף אמריקה מציג את הביג באנדס". הבריטון עמוק, פריך, עשיר. הצלילים נשמעים עמומים, קצת מרוחקים, לעיתים מתפוגגים. הג'אז הראשון בחיי בקע מרדיו מנורות "פילקו" בבית הורי. הוא
בשנים האחרונות אני בוחר להאזין למוסיקה ברדיו לא לפי המגיש או השדרן שלה. מוסיקה היא כבר מזמן מוצר רנדומלי, שאתה צורך לפי צרכים אישיים מידיים, ובעיקר כשאני בפקקים: לוחץ על כפתור ועל עוד כפתור – אולי אגלה את שעת השידור,
חוזרים 39 שנים אחורה במנהרת הזמן. של המוסיקה הישראלית. השנה 1988 (תשמ"ח) מספר השירים במצעד העברי השנתי גדל ל-50. אדם זוכה בפעם השנייה ברציפות בתואר "זמר השנה" וגם ב'שיר השנה". אדם של אותה שנה מועדף ע"י המאזינים (מעריצים) על פני שלמה
מהו היה השיר המשודר ביותר בתחנות הרדיו בישראל בשנת 2015? קיבלנו שני סקרים. אחד של גלגל"צ, התחנה בעלת שיעור ההאזנה הגדול ביותר בישראל (34.2% לפי סקר TGI) והשני של אקו"ם, האגודה הגובה תמלוגים עבור יוצרים בישראל. השיר הישראלי המושמע ביותר
שלא תהיה טעות: מאיה בוסקילה אינה מייצגת את זמרי "המוסיקה המזרחית". כשהיא מבקשת ממירי רגב, שרת התרבות, לעזור לה להיכנס לפלייליסט של גלגלצ, היא מדברת קודם כל על עצמה כזמרת שחשה מקופחת, בגלל ששיריה אינם נכנסים לרשימות השידור של התחנה. אין
בכתבה ששודרה בערוץ 10 תחת הכותרת "האם גלגל"צ מפלה זמרים", טען הזמר דודו אהרון, שהתחנה מפלה אותו לרעה. "תחנה הממומנת מכספי הציבור לא משמיעה את דודו אהרון עושה עוול לקהל שלי", אמר. בין הכועסים הנוספים, שאיימו להחרים את התחנה היו
אקו"ם מפרסמת את רשימת עשרת השירים הישראליים המושמעים ביותר לשנת 2014 ברדיו: – "ילד של אבא" של מוקי, "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "עוד היום" של ישי לוי ומוש בן ארי, "לב חופשי" של מוקי, "תרגיל בהתעוררות" של שלומי שבן
בין אזעקה לצבע אדום והבלה-בלה בטלוויזיה בסלון, ניסיתי רדיו, איזו תחנה להתרגעות. ואז, לגמרי במקרה נפלתי על קולו של השדרן, שהמילים "עושה רדיו נפלא" לא גדולות על מידותיו, ממשיכות להלך לפניו כבר עשרות שנים. תתפסו אותי במילה ובסופרלטיב: דורי בן-זאב,
עליתי על הגל של "תופסים גל" של השדרן גל אפלרויט (88FM בין 10 ל-11). אני מניח, שאין סיכוי שאת רוב השירים להם האזנתי, אשמע בגל אחר, בטח לא בגלגל"צ. ב- 88FM, עורכי תוכניות מוסיקה יורדים מהדרך הראשית לשבילי האלטרנטיב, עיקולים המסכנים
זה היה מהיר. עוד לא הספקנו למנות 30 למותו של שמוליק קראוס, וכבר ערב מחווה. מה המרוץ? כל העתיד מונח לפנינו כדי לזכור ולהזכיר את נכסיו המוסיקליים. אבל ב – 88 אפ. אם מיהרו להרים ערב ארוך של כשלושים ביצועים
לאפה (ערבית: لفة) היא סוג לחם שטוח ודק. מרכיביה הם קמח ומים בלבד (עם קורטוב מלח). יש המכנים אותה "פיתה עיראקית" או "פיתה דרוזית". אוהבים אצלנו לאכול שאוורמה בלאפה. ברדיו תל-אביב FM102 בחרו לאמץ את הפיתה לפרויקט מיוחד – זמרים ים
מה טוב ומה נעים במדינת הפרובינציה. גלגל"צ הורידו את התכנית "הקצה" של נדב רביד וקוואמי, שהוקדשה למוסיקה אחרת (נאמר אלטרנטיבית). התקשורת קפצה: ככה עושים לתוכנית איכותית "מיתולוגית"?! הגם בארזי הרדיו נפלה שלהבת? התברר שאין עוד ארזים בתקשורת המקומית. המדרוג הוא
אני מנסה להקשיב למוסיקה ברדיו בשיטה הרנדומלית: לוחץ על כפתור – אולי אגלה את שעת השידור שארצה לחזור אליה. עליתי באקראי על תוכנית ברדיו תל-אביב – "חצי דקה עם שמוליק טיאר". התוכנית עמדה בסימן 15 שנה לתחנה. שמעתי שיר בודד במהלך
"מכונת הלהיטים הגדולה מתה", קובע רז שכניק בכתבת שער ב"7 לילות" על גלגלצ ("שתיקת הכבישים") המשתרעת על שלושה עמודים. "המקום שברא את קרן פלס, הוליד קריירות, המציא את המיינסטרים המוזיקלי בארץ וטחן לנו שירים בינוניים – כבר לא איתנו" וגם "גלגלצ
צהרי יום ראשון, מזגן בפול גז. אני שומע רדיו במכונית. דיסק בדרך כלל עדיף, כי כמעט שום תחנה אינה מספקת לי רצף מדליק שיצית אהבותי שאני העורך שלהן בלי לבלבל לעצמי את המוח בקטעי קישור בין שיר לשיר. דיסק פוטר אותך מטעמיו
אחרי 3 שעות גלגל"צ בשבת מבוקר עד צהריים, לא חושבים על שמות העורכים. כי השלוש שעות הראו מגמה שאני מכנה – תמהיל הזרימה. כלומר: לא העורך עומד במרכז, אלא קונספט בחירת השירים: תן למוסיקה תנועתיות קצבית מלודית שאינה מכבידה על האוזן מכל בחינה
רשת ג' אינה נמצאת בשנים האחרונות ברשימת המועדפים שלי ברדיו, ולא בגלל שהיא סקטוריאלית – מייחדת את עצמה למוסיקה ישראלית בלבד. להיפך: אני בעד רדיו ממוקד, ובמיוחד על רקע העובדה שבשנים האחרונות רוב נהתחנות רוכבות על גל פופוליסטי ללא זהות,
רדיו הוא חלק מפעימות החיים שלנו. במכונית הוא כמעט כמו עיתון בשירותים. היד מחליפה תחנות בתקווה שבתחנה השנייה יש מוסיקה טובה יותר. אני מדבר על מוסיקה, כי מלל יש די והותר בחיינו. הפקק הישראלי הוא הקטליזטור של ערוצי הרדיו קורה
