"קוריאה" נקרא השיר? למה לא "איקאה"? כי "עקשנית כמו רודן מקוריאה" מתכתב יותר סנסציוני עם החדשות האפוקליפטיות מאשר דימוי פרווה כמו "עקשנית כמו סניף של איקאה"?.יוני ליבנה מאוהב-משתעשע בדימויים שמנסים לתאר את עצמו בתוך עולם כאוטי הרה סכנות שמיוחס לגברת
מי אינו רוצה להישאר צעיר לנצח. גם אבריל לאבין מרגישה, שהגיע זמנה לשיר למען never growing up. להמשיך את הנעורים לנצח. אין בעיה לשים כסף על שיר הפופ-רוק הזה. הוא מורכב מכל החומרים שעושים שיר ללהיט. יותר משאר מנגינה-קצב-ביצוע, סוחף
אומרים שהשירים העצובים על הנופלים – יפים מאליהם. מותם האציל. נאמר שזה נכון בחלק מהמקרים. ביום הזיכרון לחללי צה"ל נפתחים ברזי הדמעות. גם המגירות נפתחות. יש שירים שמרווים את הצימאון להזדהות מתוך תחושה של אבל, שאינו רק פרטי. ישראל היא
כמה שהיא נשמעת רעננה, מיוחדת, מלהיבה. לאורה מבולה זוכה ל סופרלטיבים כיד המלך. דיברו על שילוב של נינה סימון ואיימי ויינהאוס. לא הייתי נכנס לזה. תנו לה להיות לאורה מבולה. הבי.ב.יסי הכתיר את ילידת ברמינגהם בת 25 (לשעבר מורה ממלאת מקום
יש עוצמה לזיכרון. מילים שלא היו נחשפות בחיים, מקבלות משמעות יתר, נעטפות בהילה אחרי המוות, במיוחד אחרי מותו של חייל בקרב. ערב יום הזיכרון צפים השירים שנכתבו ע"י הנופלים. השחקן דביר בנדק בחר בשיר של יהונתן "יונתי" צוובנר, מפקד פלוגת טנקיסטים, שנהרג
שהבחורה תדע: זאת השמש שזורחת, לא ירח מלא. תגידו אולטראס: היא עיוורת או מטומטמת, שהוא צריך לגלות לה שזה יום ולא לילה? אבל עזבו שטויות: העיקר שהיא יפה חבל"ז, על תקן מלאך אצלו במיטה. מצד שני: מול הבוקר המופלא, החתיכה
"רוקפור" חוזרת למגרש הטבעי. אנגלית שפה ראשונה. עברית – תחכה. להקת איכות שממשיכה לצעוד בתלם שלה, נתיב אינדי שמתכתב עם מחוזות העבר, סיקסטיז, פסיכודלי. איך שר שלום חנוך? הולך נגד הרוח. גם הטקסט הזה הולך נגד הרוח. למה להסתובב, למרות
מיקי קם על תקן זמרת פולק-קאונטרי? הלחן, העיבוד, הטון מובילים לשם. לא בטוח שהייתי מוציא את השיר הזה כסינגל ראשון מהאלבום החדש שלה. זהו סוג של קאבר (רק המנגינה) מעט אולד סקול שאינו בא לפאר אלבום חדש. פשטות של בי-סייד.
הרגע שאתה גבוה (בחלל החיצון) ניצב מול עצמך לחשבון נפש, כמו כל החיים עוברים לפניך. אתה עושה חשבון נפש, כמה פעמים שיחקת נגד הגורל. מעמיד מנגד גם אהבת חייך לשעבר. Thirty , seconds to mars שהייתה בישראל רוצה לשלוח את
במציאות של ימינו המושג "קאבר" כבר אינו מילה גסה. תוכניות הריאליטי והרייטינג לגילוי זמרים חדשים הכשירוהו והפכוהו למרכז העניין במיינסטרים. הגיבורים של המוסיקה המקומית עם זמרי קאברים. מעניין שיוחנן קרסל בחר דווקא במושג "להקת קאברים" מתחום הפופ לתאר תחושות של מישהי
בשיר אחד מנסה מירב פלדמן להכיל עולם ומלואו, ונופלת למלכודת התובנות השחוקות ביותר, מהזמן היקר שאוזל, דרך החברה שלוחצת, האינדיבידואל שנלחץ והפסיכולוג שאומר שצריך להרפות. גם הכתיבה אינה מלוטשת: "תמיד להיות מהטובים שלא חושבים" מה זה? מי שלא חושב לא
אנגלית הופכת לשפה ראשונה של הרוק המקומי. היא מגיעה בכל ז'אנר. הנה – הרכב אינדי רוק חדש. כתבו Chuva, אבל תאייתו בעברית: "תשובה". למעשה – שמו של המוביל שלום תשובה, שגם מאתגר בפענוח הטקסט הזה. "על כל טיל על הקרקע,
מי כותב היום "אביר החלומות"? אין באוצר המילים של רענן פוגל ביטויים מעט יותר מקוריים? לפי הטון העורג, הוא מתכוון ל"אביר החלומות", אלוף נעורים, הנסיך על הסוס הלבן. אל תמחקו את המיותר. יש לרענן פוגל (מ"ביט 69") מנגינה שמכשירה גם
מה זה? פרודיה על מוסיקה מזרחית ישראלית? אני לא חושד ב – TYP שהם מתמזרחים. אני חושד בעברי לידר וג'וני גולדשטיין, שהם מתמסחרים. השניים מספרים כי בנסיעות הארוכות שלהם בדרכים באירופה, הם שמעו עומר אדם בטירוף – "כדי לצאת מהאווירה
מהי אהבה? אחרי השיר הזה תדעו עוד פחות. הקול הנשי הרך הנוגה – מבקש "אל תאמר את זה יקירי, מפני שאתה שקרן". הקול הגברי לא נשאר חייב: "כל מה שאת אומרת זה שקר". אהבה, שקרים, דמעות, כאב. אבל כל האהבה
הסקרנות הרגה את המחטט בארגז המכתבים של אהובתו. אם במעשהו ראה סוג של בגידה, הרי בחשיפתו – נתגלתה לו בגידה של ממש. נועם אקוטונס כתב תסריט לשיר. הנרטיב מגיע בהיר וישיר. אולי זוהי הדרך הנכונה לשיר סיפור. העיבוד הוא פס
קול נמוך מנוכר שר "חוזר אליך לסלון – שאת דיברת אלי מילים" – אתם מבינים את התחביר הזה? מה המילים? מה הבריח אותו משם? גם כך וגם כך – טון השירה המנוכר-מרוחק של ירון אשכנזי לא הצליח לשכנעני מה קריטי
יש עוד סיכוי. אל תוותרי, מבקש הדובר, אבל תני לזמן לעשות את שלו. היזהרי מלהביט על אור חזק, כי הוא עלול לשרוף, תתחיל מהעלטה, כי בחושך יש נקודות ההופכות קווים ממש כמו שמטיפות גשם נאספים אט אט מים בסיר. הטון
קולות מן הלב הם כמה להיטים של יוצר המנסה להגדיר עצמו בפופ המקומי, יותר כוונות לב חזקות מאשר צלילים המסמנים פריצת דרך אומנותית. גלעד שגב היה יכול להגיד לעצמו בל שום תסכול: אני אמן פופ שצריך לייצר את מנת הלהיטים
עזוב, אלהים, אל תפריע לעצמך, לא מתכוונת לבקש משהו, לא רוצה סתם להעיק, רק להודות לך, אבל אולי בכל זאת משהו קטן-קטן-קטן. היי קלרה, האם את מאמינה חדשה? התחרדת? לפי הקומוניקט שנשלח עם השיר – את "רגע לפני גיוס לצה"ל".
מילים פשוטות: נמאס לי מהעולם. נשבר מכל מה שמתרחש סביבי. הילד שבי קורא לאמא ואבא – בואו תצילו. במילא שום דבר לא ישתנה. בוצר מביע ייאוש מעצמו, מסביבתו. מהכל. ואולי מצב של "להיות" בלבד הוא הפיתרון… את מסמך אובדן התקווה
"יש רק דרך אחת להרגיע את נשמתי, כאשר השמש שוקעת. אני מגיע אליך, כשאין אף אחד אחר בסביבה"… "דפש מוד" מגיעים אליה בסחף חושים ענק. הם מגיעים גם לכאן, כדי להוכיח שמכונת האלקטרו פופ אינה רק רטרו אייטיז, אלא מתכון
ביביי את חמודה, אבל את צריכה להזדייין עם סנופ, שר ברידג'. זה עבר צנזורה? הכל נשאר במשפחה. מסתבר שסנופ אינו הטאלנט היחידי במשפחה. אבל הבחור העונה לשם Bridge , האחיין הצעיר, ממש מעניק לו … קרדיט בשיר. ואחרי פרגון כזה, אך
"כוורת" מתאחדת מתי שמתחשק לה, הרולינג סטונז חוזרים לנצח, ורק להקת "אבבא" השבדית מסרבת להגשים קאמבאק שכל העולם מצפה לו. שננסה להתנחם באנייטה? היא היחידה שמשמיעה קול מדי כמה שנים. כן, הבלונדית הנחשקת Agnetha Fältskog, ובעברית אנייטה פלטסקוג, לשעבר אחת
בין ה"חבל" ל"מזל" ממשיכים להתקיים יחסים – כי למרות צערו על התעללותה בו, הוא מוכן להשלים עם המצב בגלל נטייתו להכאיב לעצמו. מצב לא בריא, שהוא מודע לו, ובכל זאת אינו עושה דבר כדי לשים לו קץ. ה"החבל" הוא למעשה
אנחנו עדיין ב – Libertad, אלבומה החמישי של יסמין לוי. מוסיקת הואלס של יובל לוי (פרויקט "חמארה") מובילה את קינת האהבה הזו. צלילי הגיטרה הצלולים של יחיאל חסון, קצב ההקשה המדוד של איתמר דוארי מעניקים לשיר פריכות יפה, האלמנטים האתניים
תקראו לה "אאור ליסה", Our Lisa, כך יש להגיד, בת עשרים, הורים ממוצא גרמני ואמריקני, שיתפה פעולה עם הראפר Nas, סינגר-סונגרייטר, וכבר נחשבת "הצעקה האחרונה" .על מסלול הכישרונות האינסופי של הפופ. עדיין לא בטוח שהיא האיימי ווינהאוס החדשה, שהיא הולכת
מה בראש שלו? הכל קיים בו, לא בטוח שהוא מסוגל להכיל/ לדעת. "בראשי אני מה שהייתי אמור להיות", שר יותם בן חורין בקול מאונפף. "אנחנו חיים את היום שטרם החל/ הלילה הכול היה בטוח עד שהיא באה". גם אם היא
שיעור בשילוב רומנטיקה ואלימות: רמי לב משתמש לא רק במילים עדכניות ("סטטוס") אלא מגייס אוצר המילים המלחמתי לתאר את תחושת הננטש. מתחילים בזירת האגרוף ("נלחמים ללא כפפות") עוברים לאיום האיראני ("אומרים תהיה מלחמה עם האיראנים") ומגיעים עד "אקדח רומנטי". לקסיקון
יועץ נישואין היה מאמץ השיר הזה: הבחור אינו מוכן לוותר על היחסים ביניהם, גישתו בסך הכל אופטימית. כותב המילים התאהב במטפורה הימית: אונייה בים סוער = הזוגיות. האונייה עדיין כאן, אנחנו בסדר עדיין לא טובעים. יותר מדויק: אם רוצים באמת – אפשר
