אנחנו לא ממש מכירים את חוקי המשחק. אבל השיר הזה אומר משהו עליהם. מלחמה היא זירה קטלנית, ותוצאותיה נראות לעיתים כהטלת גורל. רולטה מקומית. משחק של ילדים, שהוא משחק של החיים והמוות. שמיר קמינסקי לוחם בגדוד וולקן במרום הרי השוף ספטמבר 1982 כתב שיר מרטיט לזכרו של אייל פרחי ז"ל, חברו מבית ספר היסודי, לוחם בגדוד נח"ל שהוצב ליד העיירה בחמדון.
קמינסקי כתב על גורל, למעשה על בחירה שאינך שולט בה. בסופו של דבר אייל חברו מת. הוא עצמו חי. אחת מהגדרות של 'יד הגורל' היא כאשר המוות מופיע מתוך תנאים בהם לאדם אין אפשרות להתגונן, כאשר המוות נכפה באופן בלתי צפוי, והסיכון והסיבתיות אינם ניתנים לחיזוי מדוייק. אירוע 'גורלי' מתרחש במקריות ובשרירותיות נסיבתית, ויש והוא נכרך בפער בין אי הידיעה לבין ידיעה אפשרית של העתיד. האירוניה מקופלת בתוך מציאות אליה התרגלנו, שבכל שנה מתווספים עוד שמות למצבה הלאומית הגדולה. השיר הזה מצטרף לאתוס תרבותי טראגי של מוסיקה שחברים כתבו על חברים.
תוגת המוסיקה, המנגינה הצנועה והטון המתכוון מספרים את הסיפור לעומק ואת תחושת האין אונים במשחק החיים והמוות. מסוג השירים שאתה אומר אם הגורל אינו מרחם לפחות – נחבק את הצער.
**** שמיר קמינסקי: "ספטמבר 1982, יום קרב בהרי השוף. הייתי בטוח שאני הולך למות…לוחם ותיק בגדוד פשוט הציל לי את החיים, ברגע האחרון. בשעות שאחרי הקרב, היו לי מחשבות שאני מת. צריך להיות מת. לא חי. דימיינתי את נציגי קצין העיר מודיעים להורי שנהרגתי בלבנון. זו לא תהיה הפעם הראשונה עבור אבא שלי, שאיבד את אביו, משה קמינסקי שנפל במלחמת העצמאות 1948. אבל, בסוף אני ח, ואחרי שבועות ארוכים בלבנון, אני נשלח לחופשת ריענון קצרה וראשונה לבית בחולון, להורים, למשפחה לחברים…רק בשביל לקבל את הבשורה שאייל פרחי נהרג ונקבר. באותו יום, אולי באותה שעה ואולי אפילו באותו הרגע נעשתה הבחירה.
החיבור הזה לא עוזב אותי למעלה מ-40 שנה. ברור מי מת ומי חי, אבל אין צומת חשובה בחיי שאני לא שואל את עצמי, ומדמיין את המציאות החלופית: מה היה קורה אם אני היה זה שמת ואייל היה זה שחי? ולמה אייל לא זכה בחיים? בכל הטוב שאני זכיתי בו?"
NOVOX בסוף אני מת – לזכרו של טור' אייל פרחי ז"ל
בסוף אני מת, בסוף לא חי/ הכדור לא עבר ליד, ואייל עוד חי.
אין נשימה, אין אהבה, אין משפחה ואין לי ילד.
בסוף אני חי, בסוף לא מת/ הכדור רק עבר ליד…. ואייל מת.
יש נשמה, יש אהבה, יש משפחה ויש לי ילד.
כן, יש לי ילד.
רולטה מקומית קובעת את הצבע/ רולטה אזורית קובעת את הרגע.
זה רק משחק, זה רק משחק… "על החיים ועל המוות"
זה רק משחק, משחק ילדים,/ של החיים….ושל המוות.
ושוב אני מת ושוב לא חי/ הכדור רק עבר ליד…. ואייל חי.
לי יש נשמה, יש אהבה, לי…. יש משפחה/ ויש לי ילד, רק אייל כבר לא ילד.
רולטה מקומית בחרה לה את הצבע,/ רולטה אזורית בחרה לה את הרגע.
זה רק משחק, זה רק משחק, על החיים ועל המוות.
זה רק משחק, משחק ילדים, של החיים ושל המוות.
