בקלישאות אהבה הוא נופל "כמו כולם", אבל איך הוא רוצה לאהוב אותה "אחרת", אם הכיוון שלו – להגיע איתה לשקיעה, לקטוף לה פרח. לאהוב אותה הכי קיטש – זה "אחרת"? נו טוב, אני יכול להאמין לקלישאה שכמו כל הגברים, הוא פחות
הוא ישאיר לה את עצמו בינתיים, יביא לה כל מה שתרצה, אפילו ישיר לה, למרות התסבוכת והבלגן שהיא עושה לו. אייל גולן ישיר את השיר למי שלא תהיה. אישה מנקודת מבטו של השיר – יצור לא מובן. הגבר הוא הנדיב שמוכן
זה נשמע כמו שידוך בליינד שלא עובד. מאידך – קיים רצון לקדם אותו. שניהם פה עכשיו, החלום כל כך גדול שבא לצעוק, אבל כל מה שניתן בשלב זה הוא לבקש – ניכנס זה לזו ללב. איך ומאיזה צד נכנסים? מתחילים צד
רגע, צליל שקורי לא ניסתה ריאליטי? זה לא רק האינטואציה שאמרה כי היתה שם, אלא גם הסוג של הסלסול. בדקתי, ואכן – השתתפה בדה וויס ב-2017 בנבחרת של שלומי שבת. מסלסלות כמוה מתמחות בסערת רגשות. רק שיתפרו להן איזו מלודרמה
מה בא לה? לימונדה? משקה נחמד לקיץ. גם השיר הזה – חמדמד וחלול לימי החום שלפני פתיחת שנת הלימודים ופסטיבלי הילדים. אנחנו בבית החרושת ליצור ילדות כוכבות. פונים ליצרנים המיומנים כדי שיוציאו מהמגירה שלהם חרוז טימטום כמו "חם בא לי
מבחינת קובי פרץ, גם אם חטפת מכות, גם אם נפלת שוב פעם על הפנים – אין שום בעיה: תגיד ברוך השם, והכל יהיה בסדר. למה הוא מתכוון? לברכה העממית שנישאת בפי כל כששואלים: "מה שלומך?" ואתה משיב באופן הכי סטנדרטי: "ברוך
שרית חדד הזמינה אצל יצרני הז'אנר שיר על תסכול. מה הסיפור שלה? "אנשים משקרים מדברים במקומי/ אומרים שאני כבר מזמן לא אני". כיוון שכותב שורות אלו אינו קורא מדורי רכילות, אשמח לקבל עידכון. מה השקר? מה האמת? שרית מציבה מול המצב
צוחקים עלינו? שיר כזה כותבים במרתף מעופש? למה? מה קשור מרתף מסריח לכתיבת שיר? מצד שני, "מה קשור" הם מצחיקנים, אז אולי באמת התכוונו להצחיק בשיר הארס-פואטי הזה ( תיאורים הקשורים בתהליך היצירה של שיר). מצד שלישי: זה לא שיר הכי
לא התייחסתי לסינגל הזה, כשהוא יצא. שמעתי אותו כמה פעמים על הכביש. סידר לי את הנסיעה. מוסיקה ים תיכונית טובה מתגלגלת יפה בכל מסלול. זה לא עוד "שיר מזרחי". השירה, העיבוד וההפקה הפכו אותו למסתלסל אותנטי. נושבת בו רוח של
ערב החג – אלבום של 20 שירים. חג לאוהביו. הם לא יחפרו לו בטקסט כזה או אחר. את זה יעשה המבקר המיוזע שעובר שיר שיר. נתתי לאלבום לרוץ. מבחינת כמות שירים – נדיב. מבחינת איכות – יכול היה לצמצם. סוד הצמצום
יצרני הז'אנר עובדים ללא לאות. עכשיו זהו פס ייצור לדואטים. עלו על טרנד שדופק טוב לטובת הסולד אאוט. משרבטים עוד חרוזים שמתכתבים עם שמחות. עם כל הטירוף שקורה ביניהם (מחטיפים זה לזו?), סתם (למה סתם?) מרגיש כמו סרט ישן (למה התכוון
אסטרטגיה נוסח איל גולן: הגברים בוכים בשניים. אם כבר שניים – אז עם זמר המיינסטרים הכי חם. גולן לא ממציא שומדבר חדש. הוא אסטרטג. טוב לו עכשיו דואטים. יש לו את אבי אוחיון ואת מתן דרור. יתפרו שיר רגש. לאייל
אברהם טל חושף את עצמו, את היחסים בינו ובינה, מספר מה קורה לו, מתוודה ומתנצל – מופנם בתחילה, ומחצין בהמשך בשירת נשמה. סערת הרגשות מתערבלת בתוך השיר – תוקפת מכל צד את המאזין. קודר, מהרהר, כואב, זועק. מעולם לא שמעתי
אז מה עושים עם כל האהבה, שעברה דרך פתלתלה עם הרבה דמעות? זהבה בן מציעה "לזרוק הכל לים", לכתוב שיר ולצרוח אותו בעיר. לזהבה בן אין שום בעיה להפעיל את סלסול הרגש המאונפף שלה על טקסט אקראי ומופרך. נכון, יש
ותודה לשלמה ארצי על "תתארו לכם עולם יפה / פחות עצוב ממה שהוא ככה", שהיה ההשראה והסיבה לשיר. ליאור נרקיס גייס חברת יצרנים למניפולציית חאפלה עממית שתעיף את קיסריה. חיפשתם קשר? – בבקשה – זו קיסריה. ארצי כבר אינו השליט הבלעדי
בקומוניקט שנשלח עם השיר מדברים על "להיט שטח" עוד בטרם יצא. מה זה אומר? שהוא הודלף כדי ליצור באז? שהוא כבר "ויראלי"? אז כן, בסופו של דבר, מדובר בשוק תחרותי ובתעשיית פופ שמייצרת שירים לפי דרישה, כי הלהיטים האלה מביאים
מהות אהבתם? הם "למדו ביחד לשתוק". השתיקה שווה לעיתים זהב, וכשאתה קורא את הטקסט, אתה משתכנע שללא מילים – אהבתם היתה נראית/ נשמעת הרבה יותר משכנעת. סיפקו לעידן בקשי שיר אהבה. זוג אוהבים על ספסל מול הים מובילים לשיר שנראה
אל תשאלו את אייל גולן איך לא נקעה נפשו מהטקסטים האלה, שהפכו כבר תת ז'אנר במוסיקה הים תיכונית – זה של הגברים בוכים בלילה. גולן כנראה מזהה, שעדיין זה מה שהולך בדוכני המוסיקה הזו, ואם יש ביקוש, אז יהיה גם היצע. יספק
גיא זו-ארץ כתב מכתב אהבה/ הערצה לבת הזוג. שום דבר פואטי להתפאר בו. על גבול הנדוש. מהסוג שאתה כותב לימי הולדת כדי לחזק את התחושה שהכל יותר מבסדר אחרי כל השנים. השיר מתמקד בהנחה היא שבני זוג שחיים טוב –
מה קרה שהיא מצטערת על מה שגרמה לו? פתאם התפקחה, הוצפה ברחמים? הבינה את מהות אהבתה? מסוג הטקסטים שאינם מסבירים את עצמם. התשובה מן הסתם נמצאת בעצם חילוף התפקידים. בפופ הקומי, מסתבר, גברים בוכים גם מפרספקטיבה נשית. הוא שר אותה בגוף
מוטי טקה? Who Is Moti Taka? בוא תכה על חטא. טקה זרח מפרחונך? תעשה Search. הנה' כתבתי על שני סינגלים שלו. אבל לזה לא ציפיתי: אלבום של 17 שירים, ולפי הקרדיטים – מירב יצרני הז'אנר הקרוי "פופ ים תיכוני" נרתמו ביחידים
הם יכתבו ביחד "כמה רגשות" (כמה?), יוסיפו כמה דמעות כי לשניהם יש אותה מנגינה ושניהם נולדו לשיר, לחייך ולחיות. זה הטקסט. משהו עמוק יותר? היום לא מסתכנים בחפירות. היום כבר לא מסתכנים בסולו. צצו זמרים מאיימים בז'אנר. יש להיערך בהתאם.
אדל? זה השם שנבחר לה? זו אינה מניפולציה? לפי הגוגל זו אדל עגיב. נדמה לי שלקחו סיכון לא קטן, אבל לפי הבאז, כנראה שהוא מחושב. בעידן שלנו שם כמו "אדל" יכול לסייע לקידום מכירות? אין לי תשובה. מכל מקום, מי
כבר ב"תאמרו לו", הבעתי חשש כי נסרין קדרי עומדת לאבד את הייחוד והאמינות שלה כזמרת, קורצת לקהל בגדול בהצטרפות לזרם המרכזי השקוף. מאבדת הייחוד כזמרת מזרחית עממית אותנטית. והנה התחזית ממש מתממשת: עוד מתכון שתפרו לה בתפרים גסים לשמחות. עוד שיר שמעיד
"בייבי"? אני שומע נכון? אייל גולן פונה לאהובה "בייבי"? מה פתאום "בייבי?" באיזה גיל היא כבר "מאמי"? השימוש הזה הכי צרם לי בשיר. שייך לאולדיז. כל השאר – אין חדש תחת השמש הים-תיכונית של גולן. הישן והנדוש מנצח. הוא כותב את שמה
משה פרץ רוצה שמח, עושה שמח. יש לו שמח. מה מעבר? – נו, באמת. זה כמו עוד סוכר בקפה. גם השיר הזה. יותר סוכר. הרבה סוכר. מה הולך? לטיני מוקפץ? יאללה תביא לנו עוד מזה. התארגן צוות הפקה ענק. הביאו
הקול שלה חסר, שכח איך לחיות. כל יום מרגיש שבוע. הנה עוד שיר לאוהבים המאוכזבים. לועסים את הנושא הכי שכיח בז'אנר עד דוק: געגועי המיוסרים. איך? למה נפרדו? לא חשוב. העיניים יבשות מדמעות, מחייכת כשעצוב לה, כמהה לרקוד איתו, אבל
עדן בן זקן שרה מפיו של גבר – המציע לנערה הפרובינציאלית להירגע ממי שנשארה בדד ושבורת לב לאחר שאהובה עזב אותה – לצאת איתו לבלות בתל אביב ולשחרר מועקה. שתסמוך עליו. הוא יעשה לה גוד טיים. מה אומרים על טקסט
געגועים לאהבה של פעם שלא התפוגגה ואפילו התחזקה. הוא גילה לה סודות הלב. היא הזמינה לה עוד כוס קפה ולחשה לו להתקרב. אהבו "כמו בספרים ההם נסיכה ואביר בלי שריון", יענו כמו אביר אצולה סטייל ימה"ב רכוב על סוס אבל
כמה שאהבנו קצת אחרת, מקונן הראל סקעת בשיר המצרף אותו לליגת הזמרים שבורי הלב הבוכים על מי שכבר אינה איתם. ענוגה שירת שברון הלב והגעגועים של הראל סקעת. תפור עליו הנושא הזה החוזר עד לעייפה במוסיקה המקומית של השנים האחרונות.
