הופעות חיות

ברטרוספקטיבה יש שירים שהזמן לא היטיב עימם למרות איכויותיהם הגבוהות. זה האלבום הזה, שהוא כמעט כולו יצירתו של דוד ד'אור בהפקה עדכנית  מלוטשת ורבת המצאות של עופר מאירי. "כשאת שואלת ושוב כמובן" (יהונתן גפן/ דוד ד'אור ועופר מאירי) הוא מהשירים

דניאל בן-חיים כבר מיומן בלשיר כל מה שמספקים לו. העיקר שיזניק למרומי היכלי הכלולות, לערוצי ההורדות, לאפליקציות של הסלולר. שיר שמחות ים-תיכוני מהסוג שאני מתקשה להאמין שעוד כותבים. אולי רוקדים. דוד זיגמן – אתה כותב או מפעיל מכונת מילים רנדומאלית? לא נסיכה,

דני גריסט (Danny Grissett) מניו-יורק מתבלבל ב"בוקר טוב" בסביבות אחת עשרה בלילה. אבל הג'ט לג לא השפיע על המוסיקה. גריסט הגיע לסדרת ג'אז חם להצדיע להרבי הנקוק, אחד מענקי הג'אז בכל הזמנים. המסורת והתרבות מנצחות. כמו ברוב סדרת ג'אז חם

ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה / מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה / קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה / פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה. בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה / יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה / אל

הדיסק נפתח בכוראל כמו כנסייתי,  צלילי צ'לו ושירה מלודית להפליא מלאת כאב שאינה מרמזת על מכת הדציבלים בהמשך. השיר Scissor מגיע בפתחו אלבום חמישי של הרוקרים האמריקנים, ולאוהבי ההגדרות יש שפע אפשרויות, שאינן מובילות למסלול אחד. למשל: אוונגרד פוסט פאנק אקספרימנטאלי

דוד ד'אור נע בין עגמומיות מתקתקה, רגשנות מלודית, קצב וקישוטים אוריינטליים. פרט לשיר לסלואו אחד יפהפה כשלעצמו של ארקדי דוכין – רגשני לאללה, כל המילים והלחנים הם של הזמר. זה אלבום מפתיע בשפע מנגינות קליטות, ובהפקה מוסיקלית עדכנית שמשדרגת את

אם בלב מעניקי הדוז-פואה פועם לב רומנטי חסר תקנה – אז הראל סקעת לוקח את האירוויזיון בהליכה.

אני שומע את Unexpected הפאנקיי בפתיחה, ואומר: דווקא הריתם נ' בלוז הצפוי של אנג'י סטון הוא מה שיתפוס את שוחרי הסגנון הותיקים, שאינם מתעקשים על אלישיה קיז ומוכנים לקבל את ה – neo-soul. של אנג'י. באלבומיה הקודמים היא ניסתה היפ

הסך הכל שנשאר מהערב הזה היה פחות "מותק" ויותר מצעד פזמוניה. ערב ערוך טוב, קולח ונהנה מאורחות מצוינות – ורד פיקר, אלונה דניאל, עלמה זוהר שעלו לגוון לה.  קרא עוד

עצב. פחד בחלון. האוהבים המיוסרים נצמדים לחלון, זגוגית סדוקה, שתיקה, דמעות של דם בגרון. הבחור ננטש ע"י אהובתו. הסבל שלו מתואר באמצעות מה שהשאירה מאחוריה: "השארת לי רק מילים, מקלט בין הצללים, ספרים מסודרים ובין החדרים השארת לי רק מילים

לפעמים דווקא פשטות עדיפה על חוסר בהירות – משפטים קטועים, או מחוברים בצורה מלאכותית. ושוב סיטואציה של אוהב, שנמצא רחוק מאהובתו, ומנסה לשחזר רגשות שזכורים לו מהקשר ביניהם, ועד כמה ריק בלעדי האהובה. הריקות נבנית על רקע השעון שממחיש את

סקעת מבכה-זועק את אהבתו. רומנטי עד נואשות. הזמן לקח אותה רחוק. "צל לדמותך אני נשאר בך לא נוגע ונשבר" – ללא ספק הטקסט היותר שירי מבין המתחרים על הקדם אירוויזיון. הכאב מגיע מתוך הזכרות בקשר שהיה ואבד, כי אהובתו רחוקה

שיר אהבה פשוט. האוהב מוצא מפלט ונחמה בחיק אהובתו, וגם נותן לה מעצמו, בשעה שהעולם מסביב מנוכר. הטון הנוגה של סקעת מתרפק על אהבתו לשעבר. בתחילת השיר – סולם מינורי ושירה מלטפת במילים יפות "ניגנת בשבילי עד אחרון מיתרייך" וגם

איזה קיץ בפתח: גם להקת פלסיבו PLACEBO מגיעה לישראל ותופיע ביוני בגני התערוכה ב-5.6 (מחיר הכרטיס – 225 שקלים) הלהקה הבריטית שהוקמה ב- 1994 על ידי בריאן מולקו (גיטרה ושירה) וסטפן אולסדל הוציאה עד היום 6 אלבומים שנמכרו בכ-10 מיליון

הרכב הכוכבים האמריקאי "One For All" מגיע לישראל להופעה במחווה למתופף האגדי ארט בלייקי ו"שליחי הג'אז" במסגרת "בצעדי ענק" סדרת הג'אז במשכן (ו', 19.3) "כולם למען אחד" (אחד הקטעים המפורסמים מהרפרטואר של בלייקי) מגיעים לשחזר את השישייה הקלאסית מהשישים בראשותו

לשיר בלדה רומנטית באוריינטציה של הסווינג הישן. להתרפק בדואט. למזי כהן זה מתאים. היא זמרת לסווינג מלודי. יש לה את זה. ג'אז ווקאלי הוא יותר מטכניקה. ה"פרייזיג", הפיסוק, הסווינג, זה משהו שאין לכול זמרת פופ, ומזי כהן היא סווינגרית. גם

שירו של בוב דילן נקרא במקור Mama, you been on my mind. שיר על אהבה גדולה שאינה זוכה לגמול, וניסיון להראות השתחררות ממושא התשוקה. מצד אחד – היא אצלו בראש. מצד שני: לא איכפת לו עם מי היא ישנה הלילה.

מה שערן צור אמר לנו כמה דקות  לפני שוא עלה לבמת מוזיאון ת"א להופעת השקת הדיסק "כל מה שאנושי" קרא עוד

רותם כהן מתבכיין על יחסים עם מישהי ש"כמעט" פצעו אותו. מתחמק מלחשוב עליה, לא לחלום עליה, לא מבין מה חטא ומנסה למצוא "מושג לאהבה" (פשר? הגדרה?) וגם מגיע לתובנה עצמית – אל תיתן "לכלום לרסק אותך" "גם לא לאהבה נכזבת"

הפנים החדשות של 2010. גם אנחנו מצטרפים לבחירת המבקרים הבריטים וה – BBC. צלילי אלקטרו פופ דאנס. קול גבוה תשוקתי נלהב. 23, היא מגיעה מהירדפושיר. מה שעושה הפקת האלקטרו פופ של Starsmith לקול היפה של  הזמרת הזו.  תתחילו עם Starry Eyed ("עיניים

שיר געגועים לאימא. אורית אזרחי מגייסת מילות צער נרגשות להתקרב ליקרה לה מכל שהלכה מעולמה לעולמה. מנסה לתהות אחרי עקבותיה אי-שם בעולמות עליונים. שרה על אישה מופלאה, שחילקה אהבה גם על ערש דווי. מבקשת ממלאכי השרת שיחבקו אותה. תתנחם במפגש איתה

אנג'י סטון אולי כבר אינה חביבת הפלייליסטים אבל את Maybe הייתי מכניס בלי בעיה. מלכת סול בלי כתר. קרא עוד

ונפתח בשאלה: האם גבע אלון ממשיך לרוץ איתו? סביר להניח שלא. מדוע דחוף לי לשאול? מהסיבה הפשוטה שנוכחותו של גבע שדרגה לצור את הערב. גבע היה על הבמה של ערן צור עשרה שירים, ואף הצטרף להדרן ("בעין הסערה"). בלעדיו הערב הזה היה נשמע אחרת.

דוד ד'אור מצייר את עולמו בצבעי פסטל רכים ומלודיים, בסולם נמוך או גבוה, עולם לא מושלם אבל שיש בו ערגה לטוב, למצב של לא פחד ("את תגדלי לעולם קצת אחר העולם שאני מצייר"), לאהבה תמה, וגם כשהוא מתאר סיטואציה של

יש העולם שהוא מצייר בדיסק, ויש העולם שהוא רושם בצבעיו הקוליים בלייב. הגעתי היישר  מהאזנה לדיסק להופעה ברידינג, כמה דקות לפני שהוא עלה לבמה כדי לשמוע משהו על שניהם קרא עוד

נער רוק בן 63 מזמין את "היהודים",לביצוע חיים של "ילדים של החיים" כדי להבהיר שהוא ילד רוק לנצח. קרא עוד

עזבו אלטון ורוד. תביאו את בי.בי לארץ. 88 ימלאו לנער בספטמבר. זו הזדמנות. שמעתי שהוא עוד מופיע. בינתיים – אוסף תזכורת מתבקש, למרות שהקטלוג שלו מוצף באוספים. לפי ספריית הדיסקים הלא צנועה שלי יצאו יותר משלושה אוספים. קינג מגיע בשניים:

הוא מרגיע אותה. שתסיר דאגה מליבה. מבטיח לה אושר. אהבה. במקרה הגרוע אפשר לברוח, להפליג בדמיון. גם היא הרי מצטיינת בזה בבריחה שכולה חלום. המוסיקה פולק רוק לירי, מזכיר להקות פרוגרסיב מהשבעים – קאמל, אלן פרסונס פרוג'קט, ימי "קצת אחרת",

פיטר רוט הולך על אלבום שלם של שמוליק צ'יזיק המנוח, שבעבר תפס ראש טוב עם אריאל זילבר. רוט משחזר את הקומבינה בשיר על המסכן הדפוק שאוכל אותה מכל הכיוונים והחורים. זורקים אותו מכל מקום, זורקים עליו – "אז מה הפלא