הופעות חיות

פופ טוב הוא פונקציה של מנגינות קליטות. יש מי שיתווכח עם האקסיומה הזו? זה כמעט כמו שאינך צריך לחשוב פעמיים כשאתה בא להעריך את המוסיקה של הוט ציפ באלבום הרביעי שלה. כל מי שמחובר לנאיביות הנעורים של האייטיז עשוי למצוא

אנחנו בפיפטיז. איך לתאר את הקול של נט קינג קול? אפוף עשן? קטיפתי? מילים לא יתארו. הקולות הרכים האלה שייכים יותר לאי-שם בפיפטיז. במקור הוא ג'אזיסט. המיומנות שלו – בפסנתר. כזמר – זה הפיסוק הרהוט. הפרייזינג הבלעדי, אבל גם בפופ

אנחנו בפיפטיז. איך לתאר את הקול של נט קינג קול? אפוף עשן? קטיפתי? מילים לא יתארו. הקולות הרכים האלה שייכים יותר לאי-שם בפיפטיז. במקור הוא ג'אזיסט. המיומנות שלו – בפסנתר. כזמר – זה הפיסוק הרהוט. הפרייזינג הבלעדי, אבל גם בפופ

"ערב טוב קיסריה!" ערב טוב שרית. מה-זה-שיחקת-אותה. ממש בזה הרגע סיימתי לראות אותך מהכורסה. מברוק על ההשקעה, על הפעלולים. אווירה יפהפייה. תזמורת – פגז. קהל תותח. זמרת – פצצה. ברקים ורעמים. ויש חגיגה. יש כאן חגיגה ים-תיכונית מתובלת בכל טוב

הקהל התעורר פעמיים: ב"סיטואציה", דואט של ברי סחרוף ורונה קינן וב"שלום לך דודי" בביצוע של ברי סחרוף, שיר ששמענו ב"אדומי השפתות" של שירי הרשב"ג. בכל שאר הערב התקיימו יחסים של ניסוי וטעייה, תרצו – תהייה, תרצו – תעייה בין המלחין

קן תומסון משיר מעליו ללא ספק כמה קילוגרמים כל ערב. סקסופוניסט-תזזית, שמאמין כנראה שנגינה היא שפת גוף מהסוג ההיפראקטיבי. ערב ראשון בפסטיבל ג'אז תל-אביב 2010.   קרא עוד

מישהו כתב שלפני צ'יק קוריאה, הרבי הנקוק וקית' ג'ארט היה דון פרדמן. הוא צודק, כי יען כי פרידמן היה הפסנתרן הראשון שהצליח למזג בין הסגנונות של באד פאוול וביל אוואנס, כשהוא יותר סגנון ייחודי משלו. מי שיחזור A Day In

יש כנראה שלב שמתחילים לסכם: אצל שלמה גרוניך זה קורה באוסף משולש  (המיטב) ובסדרת הופעות בהמשכים. לפי ההופעה מוקדם לעשות סיכומים. האיש במצב טורבו. יש לו אנרגיות להתחלה חדשה, לא לסיכומים. גרוניך לקח שלושה נגנים מיומנים, והפך אותם גם לקבוצת

זוהר רביץ הלחין את הביאוס של יהונתן גפן לקראת נחיתה בארץ. הרהורים  נוגים לקראת נגיעת הגלגלים על אדמת ארצנו. שיר קצר מאוד שאומר משהו לא שלם על תחושה של בן אדם שמרגיש כמו חוזר לבית המשוגעים אחרי שתפסו אותו. הלחן

הדג נחש מביאים אותה בשיר הטפה חינוכי, סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שנקרא "6" קרא עוד

קן תומסון משיר מעליו ללא ספק כמה קילוגרמים כל ערב. סקסופוניסט-תזזית, שמאמין כנראה שנגינה היא שפת גוף מהסוג ההיפראקטיבי. ערב ראשון בפסטיבל ג'אז תל-אביב 2010. שעה לפני חצות בסינימטק תל-אביב. לא מפוצץ. אני מבין שסוג כזה של ג'אז חופשי מחובר

אז תגידו שאורית, תום והיהודים מתקרבים צעד-צעד ובטוח למיינסטרים. אני שומע שאורית תהיה אורחת אצל שלמה גרוניך בסדרת המיטב שלו. למעשה – מה חשובות ההגדרות. אבל מבחינתי האישית – מברך על ההתרככות. מה איכפת אם מקבלים מוסיקה טובה. האם מעריציה

יש כנראה שלב שמתחילים לסכם: אצל שלמה גרוניך זה קורה באוסף משולש  (המיטב) ובסדרת הופעות בהמשכים. לפי ההופעה מוקדם לעשות סיכומים. האיש במצב טורבו. יש לו אנרגיות להתחלה חדשה, לא לסיכומים. גרוניך לקח שלושה נגנים מיומנים, והפך אותם גם לקבוצת

מה למאהוולים תימניים עם מטאל רוק? לאורפנד לנד יש כנראה תשובה יותר משכנעת מאשר יש לי. המטליסטים בחרו בפיוט "ספרי תמה" – "ספרי תמה תמימה /ספרי נגיל בתימה /ספרי נגיל בתימה / בת מלכים החכמה / אן מקומך ספרי לי",

עננת הדכדוך הרומנטית מקדירה את שמינו הים-תיכוניים. זו ארץ מסתמן כמדוכדך התורן בתסריט מוכר של הסובל-הדואב מול האהובה, שבהיסחפותו  כורך שפה יומיומית ("מה את רוצה ממני?") עם התפייטות כ"מקווה לרגע שידי את גופך תערסל", "רוצה להגיע אלייך לנער את אבק

הוא חוזר ממנה "מוצף במחשבות" – כיצד היא נבחרה "מכל האהבות", אותה יצליח לאהוב "ללא גבולות" גם "בלי לבכות" (למה? דווקא דמעות הולכות טוב בשירים כאלה) . ועכשיו בלב שלם "בוחר איתה לחיות". "אותך בחרתי" – שיר סיום באלבום הבכורה

היא "גדלה" לו בתוך הלב, "חדרה" לו לנשמה, "כל הדרכים" מובילות אליה, היא לו "כל החיים" שהוא לא יכול בלעדיה. רק שלא תשתנה לו. ורק שתישאר… 

הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש של "Lucidity", פרוייקט של המפיק יוגב סמינה בן ה – 29. שיר אהבה שאומר – לא חייבים תרועות ואזעקות כדי שכל דבר פשוט יהפוך למחשבות עליך. וגם בקשה – מצא אותי בכל מקום שראשך נמצא.

 אני מאזין לצלילים של להקת הרוק האמריקנית Yo La Tengo (איירה קפלן, ג'יימס מקנו) לקראת הגעתה להופעות. הגדירו את המוסיקה שלה – "רוק אלטרנטיבי", מה שמחזיר לשאלה – אלטרנטיבי למה? Popular Songs הוא אלבומה ה- 12 של הלהקה מאז  Ride

ארקדי דוכין של "ספטמבר" מספק דו"חעל מצבו של האני בתוך הכאוס, מצב של הארה שמובילה לנתינה. חובר לאור של הקבלה, אבל לא נסגר בד' אמותיה, אלא פותח את כל שעריו המוסיקליים. כשהוא שר "מי אוהב אותך יותר ממני" בהדרנים, השיר

אריאל הורוביץ מבטא תחושה של כל מי שאין לו אומץ לעשות צעד נועז בחייו במצבים קיצוניים, שבהם אתה נדרש להחלטות נועזות שאינן עולות בקנה אחד עם חייך הנוחים-הצפויים. רוב בני האדם חושבים על מעשה בשעה שמשהו טורד/מאתגר אותם, אבל נוטים

הבנאדם כורך שאלות "על החיים" עם שאלות אישיות בתחום היחסים בינו ובינה. רשימת השאלות שמגיש ארז לב ארי בשיר מגוונת, מורכבת מהומור קל ("האם השדים רעים/ או שזה רק עניין של יחסי ציבור") שאלות תם תמוהות ("האם רק בחורף יש עננים")

המחזאית רני אפצ'רץ' הייתה בת 16 כשהיא פגשה את בילי הולידיי לפני הופעה. הזמרת הייתה במצב קשה. צחקה ובכתה לסירוגין. אותה פגישה הולידה כעבור שנים את "ערב עם בילי הולידיי" (Yesterdays/An Evening with Billie Holiday). המקום מועדון קטן בניו-יורק של

פרודיה קופצנית וצעקנית על אחת שחיה את הדימוי של עצמה בעולם של פרסום ותהילה ומקניטה את זה שאיתה, שהוא  אינו  שווה "חצי תמונה בתוך פינה של רייטינג" (לא בטוח שאחת כזו יודעת ממש לנסח דברים ככה) הטון, הקצב הקופצני הם

היא שרה בקול חם, קטיפתי, סווינג יפהפה את Sex is a misdemeanor (סקס הוא מעשה מגונה) של בישופ וולטר. וגם Love For Sale, הסטנדרט הנצחי של קול פורטר וגם Caravan של דיוק אלינגטון בהרכב טריו בסיסי של פסנתר-בס-תופים. וגם סקאטינג

סנופ דוג פותח בטקסט מייצג, שכמו בסיפורים רבים של ראפרים מצליחים, האלטרנטיבה שלו הייתה עולם הפשע או מוסיקה. שיר שמנסה  לפטרל בין  בין אמנות הראפ למציאות החברתית האמיתית.  סנופ דוג עדיין רוצה להבהיר שגם היום הוא מחובר לכל המקומות שמהם

יש סוגים שונים של יחסים.  סיוון  שביט שרה על יחסים שמתקיימים למראית עין. הם יכולים לדסקס שעות בטלפון, אבל פעם בחצי שנה, כשנפגשים ממש –  המבטים לא ממש נפגשים. מחפשים את המילים. גם מנטאלית – כשהוא חושב חופש, היא נשארת

"4 תחנות " הינה סדרת מופעים חד פעמיים, אשר עוברת בין תחנות הזמן של שלום חנוך . המופעים יפגישו את הקהל עם האלבומים ועם השירים, כולל אלה שלא ביצע חנוך עד כה. תחנה ראשונה – שבלול, פלסטלינה, Shalom משה לוי