השירים הישראלים הגדולים

השיר הזה נכתב לאהובה? אז נכון – נכתב לאהובה. אבל שימו לב למילים: כמעט פילוסופיה פוליטית. "של מי האדמה האוויר והים?" "למה יש מלחמות וכאב, למה אלוהים לא מתערב?" מיכה שטרית מעלה שאלות נצח, שלעולם לא יהיו עליהן תשובות מוחצות

אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים.

טל גורדון שכתבה את המילים של השיר, מספרת שמאז שהחלה לכתוב טקסטים, היא כתבה בלשון זכר=גבר. הסיבה? ההשפעות המוסיקליות שלה הגיעו מעולם של יוצרים גברים. מאחר שהשיר הזה נכתב מלכתחילה בשביל גבר, היא התענגה לכתוב את השיר שיוצא מפיו של

"וכמו הגלים אנחנו מתנפצים/ אל המזח אל החיים" מזהים את שיר הגעגועים המופלא הזה, משירי הנצח של המוסיקה הישראלית,  עם האבל שאחרי רצח יצחק רבין. אביב גפן שר את השיר לפני מותו , בעצרת שבסיומה נרצח רה"מ יצחק רבין ב-4

אסף אמדורסקי הבן ממשיך את בני אמדורסקי האב ב"שרים דודאים" עם החצי השני של הצמד – ישראל גוריון, למעשה הוא מוסיקאי של "ראש אחר", נמצא במחוזותיו הרוק-אלקטרוניות, אבל חוזר בלב שלם לשירים האלה, ואני מאמין – לא רק לצורכי פרנסה.

שירי מחאה מתחברים בשנים האחרונות לראפ. "פרצופה של המדינה" יכול היה להיכתב כראפ, אבל תיסלם לא הייתה מעולם ראפ. היא עשתה מהטקסט המצוין של ניצני פופ מעולה, שהצליח לשדר את המסר. מה רצה יאיר ניצני להגיד? בואו לא ניתמם. הפרצוף של המדינה הוא בבואה של

הלהיט הגדול ביותר של להקת חיל הים לתולדותיה, שנולד בתקופת הזוהר שלה – תחת בימויו של דני ליטאי, במאי הלהקות הצבאיות המיתולוגי והמנהל המוסיקלי, יאיר רוזנבלום, אף הוא מהדמויות הדומיננטיות בעיצוב הלהקה הצבאית  קרא עוד

הלהיט הגדול ביותר של להקת חיל הים לתולדותיה, שנולד בתקופת הזוהר שלה – תחת בימויו של דני ליטאי, במאי הלהקות הצבאיות המיתולוגי והמנהל המוסיקלי, יאיר רוזנבלום, אף הוא מהדמויות הדומיננטיות בעיצוב הלהקה הצבאית. השיר שייך לתוכנית הראשונה של הלהקה, תחת

השוטר אזולאי מהסרט של אפרים קישון כבר בן 42. שוכן בפינת הנוסטלגיה החמה. נורית הירש בחרה בזמנה לכתוב לחן עצוב מאוד לדמות, למרות שבסרט הסיפור אינו בדיוק כזה. קלרה סבג מ"כוכב נולד 9" לא בדיוק יכולה להתרפק בגעגועים על הדמות,

הקלאסיקה של שלום חנוך מגיעה מסולסלת בקולו של אדיר גץ בעיבוד יפה לקלרינט. חנוך כתב את השיר בתחושת געגועים מודעת לאהבת נעוריו הראשונה בקיבוץ משמרות. המראות מחזירים לשם: "זיכרון שעולה בי שוב/ פרדס רטוב יללת התנים/ ואת שהיית אהבת נעוריי".

"כשאני שפוף ורע לי על הלב/ אני הולך אצל ברטה/ ואצלה יושב/ אני שותה קפה שחור/ מראה לה את היד/ אומרת לי – אתה נחמד/ תשים עשיריה בצד"  גרסת יגאל בשן מהופעה 2013, התרפקות נינוחה של געגועים על להיט של

עשרה קבין של יופי ירדו לעולם – תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים. נעים עריידי, משורר דרוזי (בתמונה למטה), כתב שיר א-פוליטי על יופייה של ירושלים. מדמה אותה לילדה יפהפייה. כולם אהבו אותה

למרות שרבים מהמבוגרים (להבדיל מילדים) אינם מדברים באופן גלוי על מתנות, הם מייחסים להן חשיבות רבה, תופשים אותן כביטוי לאהבה. זו אינה המתנה אלא הכוונה. הכוונה שבלב. תרצה אתר כל כך זקוקה (לאהבה), שהיא פונה בצר לה לאלהים אישי, שהוא

קולו הדואב של יהודה פוליקר שר על ילדותה של אישה קטנה. "לאן את נוסעת, הנצח הוא רק אפר ועפר שנים עברו וכלום עוד לא נמחק". מנגינה מינורית, צליל אקורדיון, טון קודר. זהו פוליקר באחד השירים המצמררים שנכתבו על-ידי אחד מהבנים

ראיתי אותו יושב בשולחן בודד אחרי מסיבת העיתונאים של "כוורת". ניגשתי לשאול מה נשמע. מזמן לא ראיתי את יצחק קלפטר מחייך. כמה טוב לדעת שהוא חוזר עם "כוורת" למופעי הסולד אאוט. מישהי מהעיתונאים שאלה מדוע לא רואים את חברי הלהקה

מיקי גבריאלוב ויהלי סובל שרים שיר שמזוהה לחלוטין עם אריק איינשטיין, שנות השבעים. מבט מחורמן של מציצן מבוגר על המלכה של הכיתה בתלבושת אחידה בלכתה לגמנסיה ובשובה. לא רק שאת תשוקתו הנסתרת היא לא תדע,  יש גם הסכמה מבחינתו –

אש זרה הדליקה את לילותיה. מחר היא תהיה רחוקה, תהיה צל חולף בשדותיהם, של אלה שיוותרו, סוד נסתר. עד עכשיו היא הייתה ביניהם כמו צמח בר. ללא ספק אחד השירים היפים שנכתבו בשדותינו. מילים, לחן נוגה בלעדי, וגם הביצוע שמעניקים