סוזן
סוזן לוקחת אותך למקום שלה ליד הנהר / אתה יכול לשמוע את הסירות חולפות / אתה יכול לבלות את הלילה לצידה / ואתה יודע שהיא חצי משוגעת/ אבל בגלל זה אתה רוצה להיות שם / והיא מזינה אותך תה ותפוזים
סוזן לוקחת אותך למקום שלה ליד הנהר / אתה יכול לשמוע את הסירות חולפות / אתה יכול לבלות את הלילה לצידה / ואתה יודע שהיא חצי משוגעת/ אבל בגלל זה אתה רוצה להיות שם / והיא מזינה אותך תה ותפוזים
"רק אוהב אותך הלילה/ דמדומים ומנגינות/ והמתנה שלי הלילה/ בלי אותן האכזבות/ רק אותך רוצה הלילה/ אין לי כלום גם לא מילים/ ואני חולם חושב עלייך/ את כמו מיליון שירים" אחד משירי הגעגועים הנוגים והנוגעים בזמר הישראלי – למעשה שיר
קשה ולא רצוי להתווכח עם אגדות, במיוחד כאלו שעולות מן האוב עם דמויות אב של הרוק המקומי כמו סחרוף ופורטיס ומחזירות לבמה את סמי בירנבך. קשה להתווכח כי אני כמו שאומרים – קצת משוחד. הייתי שם בזמן שזה קרה, "קולנוע
היא הייתה זקוקה נואשות לסיגריה, הגברת סזריה אבורה, אבל הסבירו לה שאם תעשן – תפעיל את גלאי העשן של המלון. הייתה עצבנית. תנו לה לעשן, מה רוצים ממנה עם הראיונות האלה. סזריה אבורה, אמא אדמה, הזמרת היחפה מכייף ורדה Cape
"סטארס" ו"ג'סי" שפותחים את האוסף, אומרים כמעט הכל על רגישותה של יוצרת, סינגר סונגרייטרית, ילידת ניו-יורק, שנעלמה לי במהלך עשרים השנים האחרונות. שני שירים שהם רגישות יוצאת דופן. עלעול בביוגרפיה שלה, מראה שג'ניס איאן "חטאה" בעבר בכתיבת שירי מחאה חברתיים
הבהיר הזה ממשיך להפעים. סלואו מחץ שהצמיד וממשיך להצמיד. בעת כתיבת שורות אלה עברו כבר כמעט 42 שנה מאז שהוא צעד 6 שבועות מיוני 1967 קרא עוד
ג'ילברטו ג'יל, מגדולי המוסיקאים של המוסיקה הברזילאית המודרנית, חוזר להופעה באמפיפארק רעננה (24.7). זה הולך להיות סיפור שונה מאשר ההופעה האינטימית (יחסית) בהיכל התרבות. ג'ילברטו מגיע הפעם בהרכב מורחב של 6 גנים, מופע מושקע שמורכב ממיטב אלבומיו, בהפקה בעלת מפרט
קבלו את סאומר.נציגה נפלאה של המוסיקה הברזילאית. היא תגיע בתחילת יולי להופעות במסגרת "ג'אז חם", המופע ה-8 והאחרון בסדרה של השנה. אני שומע את סאומר במבחר שירים שנשלחו אלי. Dindinha מתוך אלבום הבכורה הוא בלדה ברזילאית לירית מעוגלת תחושתית שכובשת
בטח ששאלתי אם התקליט הזה יעורר בי צמרורים כמו פעם. התשובה: לא פחות. במצברוח מסוים – יותר. "כמו צמח בר" יצא בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של
מה קרה למוסיקת הרגאיי במהלך עשרים השנה האחרונות? קרו דברים, אבל לפי זיגי מארלי, כמעט כלום. אני לא מדבר על האלמנט הרפטטיבי של המוסיקה הזו, ועל העובדה שכמעט רוב השירים שלו נשמעים כמו שיר אחד. אני מדבר על "גרוב", על
סובבו גלובוס. הבוסה נובה בכל מקום. מאז הפיפטיז, הבוסה (*) היא שגרירת המוסיקה הברזילאית בכל העולם. דור הולך ודור בא. לא מזמן הייתה כאן בבל ג'ילברטו, הבת של ג'ואו, עוד ממשיכה נפלאה של דור החלוצים. הבוסה מגיעה ללאונג', למוסיקה האלקטרונית, למוסיקת
דני סנדרסון חילק את האוסף לשני דיסקים – דיסק הלהיטים המכונה "הגלויים", ודיסק הלא-להיטים הנקרא "הנסתרים". השאלה למה לא ללכת רק על דיסק השלאגרים, היא שאלה טובה, שהתשובה עליה נמצאת בדיסק הנסתרים, שמכיל שירים מאותם אלבומים, שלא ממש כבשו את
התקליט שעל עטיפתו נראים עדנה גורן וקובי רכט בפינת שלמה המלך ארלוזורוב ת"א ליד תחנת אוטובוס דן (לרסקו) יצא בנובמבר 1968. 38 שנים אחרי, לא להאמין, עלו השניים לבמת מרכז עינב לשחזר את המקור. כול שיר נושא מזכרת. אבל נדמה
הנה באה מלכת הפאדו החדשה. הפירוש של פאדו הוא שיר פורטוגזי עצוב. כשמריצ’ה שרה פאדו יוצא בלוז פורטוגלי שנובע ממעמקים ומחלחל. פעם הייתה זו עמליה ודריגז שגרמה לצמרורים, אחר-כך שמענו את דולצ’ה פונטס הנהדרת. למריצ’ה יש קול קריסטל יפהפה, היא דרמטית,
פעם שניה שאסף אמדורסקי מבצע את "הרחובות ממריאים" למילים של דוד אבידן בהפסנתר מארח קרא עוד
הארכיון של הערוץ הראשון כרגיל מנצח, וכשמדובר בלהקות הצבאיות לדורותיהן – טריו הדי.וו.די הזה הוא אולטימטיבי ולא מפני שנעשתה כאן עבודת עריכה מיוחדת. להיפך: העריכה מיושנת, סתמית וחסרת השראה. אבל מה לעשות: החומרים המצולמים, רובם בשחור-לבן – הם עצמם המנצחים,
הסגנון העכשווי שלה, הקודם שלה. "המטרה הייתה לחזור לקצב ולקלילות של אלבומיה הראשונים", אני קורא עוד ניסיון לתאר את מהות החדש Loud. אל תמהרו להגדיר. מלכת פופ וההיפ הופ (רק בת 22, ותראו מה היא כבר עשתה!) אינה עוסקת בהגדרות,
מייקל ג'קסון "ממשיך" לספק מוסיקה. עולם הריתם נ' בלוז אינו יכול בלעדיו? התעשייה תמשיך לחלוב אותו, כי כבר הוכח כי כוכבים מתים עושים יותר כסף מכוכבים חיים. מצד שני: תקשיבו ל – Ne–yo. אחד היורשים, אם לא הגדול מכולם. מתכתב
מעריצים ללא לאות יגידו: יש לי כבר הכל, אבל מה– מדליק. מי שלא (מעריץ, או אין לו הכל) יקבל אוסף של להקת רוק שאין ויכוח עם מי שיפריז וייסחף – אחת מהלהקות הגדולות בתולדות הרוק. לא חוכמה לתת את It's
אם מדברים על ענקיות ג'אז, אז סטייסי קנט היא "ענקית", אבל לא במובן של דיווה או "פאם פאטאל". סטייסי (ילידת ניו-יורק, כיום חיה בלונדון) נראית-לבושה הכי פשוט, איפור דליל, משקפי ראייה, מפזרת חום. שרה נפלא, דיקציה, פרייזינג. עונג. והעזר כנגדה –
אידיאליזציה של אהבה? יש משהו כזה. אבל אייל בן צור יוצא ממחסור בה (באהבה) ב"דקות מאושרות" נשמע כמו סם לרומנטיקנים חסרי תקנה. הדובר בשיר יבנה לה תוכנית לכמה דקות מאושרות. בטח שיש קיטש יפה. זה בדיוק זה. קול לא גדול (הזכיר
אחרי שלוש שנים של הרפתקאות מוסיקליות שונות, אריק טרופז, החצוצרן הצרפתי המהולל, חוזר לקוורטט שלו. בנואה קורבוז Benoît Corboz – על הקלידים (אורגן המונד, פסנתר רודס), סופי האנגר – שרה Let Me Go וגם שיר של דילן Dirge. את האלבום
קודם כל הסינגל החדש Shame, שכתב עם גרי בארלו, על רקע חזרתו לשורות טייק דאת'. הסינגל מציין את הדואט הראשון של השניים, גם השיר הראשון שיתוף הפעולה בכתיבה מאז שרובי פרש מהחבורה. 39 השירים בדיסק כפול מסכמים מספרים מדהימים: רובי
הלילה אנחנו נשחק אותה חם חם חם כסופרסטארים כי אנחנו מה שאנחנו שרה Ke$ha. היא שרה את השיר בטקס פרסי MTV, שהכתירוה ,"האמן החדש הטוב ביותר" והיא תשלב אותו באלבומה החדש .Cannibal Ke$ha מספרת כי כתבה השיר כתגובה להתאבדויות של
נלך על קלישאה? לינקין כבשו את הפארק? יש מי שלא קונה? – שיקום.
כל מה שהוא רצה היא אהבה. אחר-כך באה אכזבה. נו, מה. אל דאגה – הוא התגבר. חן אהרוני נזכר ומתגבר. לפי הטון – לא כל כך. מקונן את המילים. מעניק להם תוגת צערו עד כאב, למרות ש…התגבר. מבטים מתחלפים, זיכרונות.
פסטיבל הפסנתר מארח ה-12 (17-20.11) יפתח בערב מחווה למלחין שמוליק קראוס במלאת לו 75 במרכז סוזן דלל בת"א מנהל הפסטיבל, שבי מזרחי, מציין כי הפסטיבל הפך אחת המסגרות החשובות והמקוריות בתחום המוסיקה בישראל, שאמנים רבים מתדפקים על שעריו. רשימת
אז מה הם לינקין פארק? מטאל, ראפ, אלטרנטיב רוק, פופ-ראפ? מה הם? המתחרים הגדולים של U2? למרות שיצאתי מבולבל, קיבלתי מהלינקין את אחת מהופעות הרוק הטובות שראיתי בפארק מימי. עשרים וחמישה שירים, חלקם כבר לשירה בציבור, כולל שירים מאלף השמשות,
סטוארט מרדוק וחבורתו חוזרים אחרי 4 שנים. גוד ניוז לאוהבי הלהקה. אלבום שמיני. יוצא אחרי Life Pursuit. מסוג אלבומי הפופ אינדי שאינו מעורר רעמים וברקים. מבקרי רוק אחדים, אני מניח, יסתפקו ב"נחמד", "האזנה קלה" כי המוסיקה אכן נשמעת לכאורה צפויה.
עשרים וחמש שנים בדרכים כרוק סטאר. את כל הניסיון הוא מביא להופעת אנפלאגד. סיבוב של השנה האחרונה. קולו, הגיטרה והמפוחית. לעיתים מצטרף הקלידן Gary Breit. מי שיגיד שמופע אקוסטי הוא סוג של גימיק, חייב לשמוע את האלבום הזה. אדאמס יודע