מוסיקה ישראלית

אליפלט" נוצר כעשר שנים לאחר מלחמת תש"ח, ומתוך מודעות חריפה לציוויי הגבורה של שירת תש"ח. למעשה – השיר היחיד שכתב נתן אלתרמן ללהקה צבאית (להקת גייסות השריון  שבה שרתה בתו, תרצה אתר). השיר מוכר בביצועי להקת 'התרנגולים' משנת 1961, אריק איינשטיין שממשיך להתנגן.  משך השנים הפך לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית,

ריטה היא כמעט תמיד “מעמד” – אמנית בעלת  כריזמה, קול ענק, ויכולת לגעת. גם אם לא כל פרויקט שלה התקבל באותה מידה של התלהבות, ההערכה אליה כאחת הדמויות המרכזיות במוזיקה הישראלית נותרה יציבה. היא הצליחה לחרוג מהגדרות של זמרת בלבד

הפיוט “דרור יקרא”' שנכתב ככל הנראה על ידי דונש בן לברט במאה ה-1, נחשב לאחד הפיוטים האהובים והמבוססים במסורת השבת היהודית.  בגלל הפופולריות  והמקצב הברור שלו, הוא הולחן בעשרות לחנים – מסורתיים, עדכניים, אתניים, אשכנזיים, ספרדיים, פופ, רוק, ג’אז ועוד. 

"קחי אותי לטייל" הוא אחד השירים המופתיים של דודו טסה, שאני מתוודע אליו מחדש בזכות ביצועים חדשים (קאברים). שיר מצוקה מהול בכאב ממוקד במשאלה של המבוגר הילד הנואש הזקוק להצלה נפשית. חשבתי שדי בביצוע של דודו טסה כדי להצטמרר (הקשיבו

שמעתי שיחה של בני הדור השני באחד הערוצים. יש הרבה מאוד שרוטים. שלמה ארצי שוחח בזמנו עם עם יאיר לפיד על רעידת האדמה הנפשית, שהם ממשיכים לחוות כבנים לניצולי שואה. "בגרמניה לפני המלחמה", מתוך "חום יולי אוגוסט". הוא, לטעמי, מהשירים

מוסיקת הדאנס מנסה להתחבר לטקסט של "חפירה" עצמית. את הבריחה שלה ענבל ביבי ממחישה בקליפ מטורלל, שבו המיטה מחליפה את רחבת המועדון. הריקוד שלה הופך למסיבת המונים. המילים רצות על הקצב הזה מבלי שנוכל לרדת לעומקן. יצאתי רגע מהריקוד לעיין

אל תחזיקו את הדמעות. בועז שרעבי עושה לי את זה בגרסה מרטיטה לשירו הקלאסי. השיר נכתב על ידי אהוד מנור כחלק מקמפיין להשבתו של הנווט הישראלי רון ארד (*) מן השבי. היו ימים שעוד קיוו שיחזור. רון ארד  לא חזר. השיר הפך

בכאוס העכשווי, החזרה לשיר הזה נשמעת בין תמימות לאוטופיה. אבל כשאני מקשיב ללאה שבת, נכנסת עוד מילה – תקווה. אלה לא רק המילים . אלו הן הפשטות, האמת הטהורה והעוצמה הפנימית. אצל לאה זה בא נטו מהבטן. איך היא שרה

השיר מתוך "כמו צמח בר"  של חוה אלברשטיין יצא  בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין  היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של ששון ושמחה. הטון, המנגינות, העיבודים העבירו עומק מבוכה, עצב,

אפוקליפסה לפי אביב גפן היא סוף האהבה. כשמפסיקים לחלום, לקוות. כששוכחים מהי אהבה. בשפה פשוטה, ישירה, טעונה רגשית, כתב גפן על תחושת ניכור, אובדן, פחד מהעתיד – נושאים שמלווים את יצירתו לאורך השנים. זהו השיר מתאר אפוקליפסה אישית או קולקטיבית,

את השיר שמעתי בדואט של עמיר בניון ומיכה שטרית באוסף הכפול "קול הנשמה" שערך איתמר חובב לזכרו של אביו, משה חובב, קריין הרדיו הנודע. אם יש שיר שמסביר את הקשר שבין הפופ הישראלי לפיוט היהודי ולתפילה בעידן הזה – זהו

המפגש האחרון שלי עם אהוד מנור היה באפריל 2002. מנור אירח את אריאל זילבר במסגרת סדרת מפגשים עם מלחינים ומבצעים במרכז ענב לתרבות, על גג גן העיר ת"א. זילבר מולו ססגוני, לא צפוי, תמים, משובב. הוא לא הכי מבין איך

מהי אהבה? אהוד מנור ניסה לפענח את הקושיה במילים פשוטות. אהבה היא פחד וכאב, אבל גם נכונות לוותר: ו"אולי נלמד לוותר עד/ לתת יותר/ עד שתיוותר רק אהבתנו". מילים פשוטות: ננקה הרעשים מסביבה עד שתישאר רק היא, נטו.  המילים לא

יפתח שפירא שר תוגת המשורר בטון מדוכדך. הסיפור לובש מנגינה דקה, צליל המיתרים והקולות השמיימיים מצטרפים לאווירת המתח הקודרת. אורי צבי גרינברג (אצ”ג) מבטא את כאבו העמוק על אובדן אימו בשואה. השיר לקוח מתוך “ספר העיגול”, והוא נכתב לאחר שאצ”ג

פשטותו היפה של שיר אהבה בנלי. אפשר לחשוב על זה ככה: באהבה לא ממציאים מילים חדשות. כל אהבה היא אחרת, וכל אדם מביא איתו את הסיפור המיוחד שלו, את הפחדים שלו. במוסיקה זה קורה גם בשיר שאינו מתיימר טקסטואלית להמציא

הבלדה הזו עצובה, ואם נדייק – יוצאת מפיה של אישה דאוגה ששרה לבנה. יהודית תמיר הזכירה לי תמיד זמרות יווניות קלאסיות, ששרות את תוגת החיים. קולה של יהודית תמיר  זכור משיריה האלמותיים בשנות התשעים כמו "רומיאו" שהלחין פוליקר וכתבה צרויה

מבחינת המאזין – הכי קרוב אליו.  מבחינתו – הכי קרוב אל עצמו. האלבום החדש של דניאל סלומון נכתב על רקע אבדן אישי כפול מכופל (מותם של אחיינו לפני 7 שנים ואימו), מערכת יחסים שהסתיימה, ומה שעבר על החברה והמדינה. תשעה

מהי אהבה? אהוד מנור ניסה לפענח את הקושיה במילים פשוטות. אהבה היא פחד וכאב, אבל גם נכונות לוותר: ו"אולי נלמד לוותר עד/ לתת יותר/ עד שתיוותר רק אהבתנו". מילים פשוטות: ננקה הרעשים מסביבה עד שתישאר רק היא, נטו. המילים לא היו מקבלות את

מעיין ליניק רוצה להאמין "שזה מתנקה ממני".  למה מתכוונת ב"זה"? למה צמא "הלב המתגעגע". ליניק מאמינה כי ה"אתה" יבין משמעות "כל דמעה בקול דממה דקה" ויקשיב ל"צעדי איילה" של "הילדה בעולמו".  איך מטפורת הגלים משתלבת כאן? אני שואל הרבה שאלות

מה רוצה עדי גיגי מעצמו? מהו "הילד שבפנים" ? מה מהות הפחד? איך הלב מתקשר עם הכאב? השיר מתפקד ככלי לשאלות — לא כמנגנון של תשובות. הוא בנוי כטור של דילמות שאין להן פתרון חד-משמעי, ולעיתים אף אין להן צורך

קול רך מספר סיפור שגרתי על אהבה בבוקר אחד, משדר רגש עמוק במוסיקה שמחברת הרהורים לתחושה. חן כהן נאחז בתובנה פשוטה על זוגיות: באהבה יש הרבה מה להרוויח — קרבה, חום, משמעות — אבל יש גם פגיעוּת. כשאתה אוהב, אתה

משה פרץ חוגג כאילו הוא חי את החיים הטובים באיביזה בסאן טרופה אוו בקופה קאבנה. הביא אותה "לשתות אותו", אבל היא התחילה "לשרוט אותו" – יענו באקט מיני מזוכיסטי. התאהב בה על רקע שקיעות, נוף מושלם, מוסיקה של סנטנה. חיים

משה דץ שר את עצבונו בטקסט פואטי, המשדר רגשות של קונפליקט פנימי, תחושת בדידות וכאב אישי.  המילים מצביעות על מציאות שבה הדובר מרגיש תקוע בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא מרגיש שהוא יכול. העצב הופך לדימוי מרכזי, שמלווה אותו

אומרים שהזמן אכזר. במקרה של "עד הקצה" מועדון רידינג 3 נובמבר 2010, דווקא חייך אל דנה ברגר. הסקירה הזו על "עד הקצה" נכתבה בעשור לאלבום.  אנחנו כבר 2025, ודנה תחזור לבארבי ביוני שוני ביוני לחגוג 25 שנה לאלבום. דנה כנראה

השיר מעביר למחוזות מזרח אקזוטיים, מנגינה והרמוניה שנתמכים במקצב המקדם  לשפה הפרסית בפזמון. (*) ליטל גבאי ויוני אמבר מצרפים קולות כדי לשיר סיטואציה במטפורה של – לתת לגל לסחוף אותך – שמשקפת מצב שבו אדם מאפשר לדברים לקרות מבלי לנסות

"כשההנהגה הגברית המאופיינת בכוח, שתלטנות, אגו ותפיסת מלחמה תפנה את מקומה לצד הנשי המכיל, הניהולי, השכלי והאמיץ, המקום בו אנו חיים יראה אחרת וכולנו נרוויח מזה", זה הטקסט שצורף לשיר של שלום חנוך, פרשנות של הכותב לשירו, ואין הרבה מה

שלומי שבן והפסנתר פותחים ב"ארץ קטנה עם שפם".. עיבוד של חשיבה מחוץ לקופסה, והקהל עושה מאמץ להצטרף. למעשה, כמעט בכל 13 השירים הבאים הקהל שר עם קורין אלאל ואורחיה. שירים בכיף. רוב העיבודים וההפקה המוזיקלית ה של ערן צור. צמרת