יום אחד זה ייגמר
יש אומרים: כל אדם שני רוצה להיות זמר. וגם – רוצה – אבל לא יוצא. רעד קולו של גבע אסקרוב אומר שני דברים, שלכאורה סותרים: זמר לא מהוקצע, אבל פיו וליבו שווים. הולך? כיוון שרחמנים בני רחמנים אנחנו, ליבנו נוטה
17/02/2011
יש אומרים: כל אדם שני רוצה להיות זמר. וגם – רוצה – אבל לא יוצא. רעד קולו של גבע אסקרוב אומר שני דברים, שלכאורה סותרים: זמר לא מהוקצע, אבל פיו וליבו שווים. הולך? כיוון שרחמנים בני רחמנים אנחנו, ליבנו נוטה
מבוגרים שרים שירים על ילדותם. כמו שהילדים שנמים לא רוצים לדעת, הם (הילדים) לא ירדו לסוף דעתו של המבוגר ששר "הייתי פעם ילד השדה אףפעם לא בוכה ורוצה הכל לשכוח", מתגעגע לימים של תום ילדות. גדעון כפן וזאב טנא כתבו
בכולנו קיים עבד שמשאיר אותנו כבולים בכבלים פוצעים. חוששים לראות מעבר להר. רוטבליט מביע רצון עז להשתחרר מהמצב: צריך לצאת מזה, לצאת למסע שכולו סיכונים, אולי יש איזה סיכוי "לסוף דמיוני מאושר והזוי". כבר יהודה הלוי ידע להגיד כמה אנחנו
אני בראש עם אהוד בנאי כבר על הפתיחה. גם לי הרופא אמר אותם הדברים, ואשכרה אני הולך, חוטים משתלשלים מהאוזניים, המוסיקה מגבירה לי צעדים, זה אכן מעניק לגוף ולנפש נקודות זכות. כמו בנאי הולך ישר, משתדל לשמור על קצב, מריח
ריח של כוכב נולד חדש באוויר. המנגינה הזו, הדואט הזה, איך אומר שיר האודישנים של כוכב נולד עונה 9 – המנגינה על עצמה שוב חוזרת. עידן עמדי ממשיך את המומנטום. יש לו את זה. את המנגינה-הזו-שוב-חוזרת, מלודית ללא עוררין, סנטימנטלית
מה מרגיש "המשורר" בדרך אל הדציבלים והטון המלנכולי? לפעמים היומרה להגיד "כמה רע" כל כך גדולה, שאינך יודע מה הייתה באמת כוונתו (של "המשורר") כיוון שהמשורר במקרה הזה הוא להקת "דילמה" כולה, אומר לחבורה כולה – יש כאן ניסיון די
הוא רצה להיות הנעלים שלה שיוצאות לטיול בשביל, המדרגות שעל גבן היא מטפסת. המצנח שנפתח לה בכל הנפילות. הצעדים שחסרים לה כדי להשלים ריקוד ישן. השלולית בה מביטות עיניה. איזו רומנטיקה! בחורה שתקבל כזה שיר, הופכת בו במקום חמאה נמסה
מסוג השירם שאומרים – אם היה אקדח לידי – לא בטוח שהוא לא היה חוזר בסצנה האחרונה למטרה מאוד ברורה. הנפש המסויטת מזיעה עצמה לתוך כר, כואבת את אכזריות הנסיבות (היא הולכת לו) וגם מקוננת על הישנותן – "איך עוד
הצירוף של פשטות מילים-חריזה, מנגינה ראשונית וסלסול טהור. זוהי ליאת יצחקי בשיר אהבה שמתאר התרחשות רגשית אז במילים "איזה ימים עוברים עלינו" (שגיאת עברית שהיא כבר סלנג) ומביעה בטון געגועים שמחלחל סערת רגשות,שהיא למעשה הסערה שמתחוללת בפנים ("אתה שותק בחוץ/
אין מילים וצלילים שיכולים להביע עומק צער הגעגוע למי שנקטף בדמי ימיו.. רועי וגיא זו-ארץ שהלחינו לזכרו של סרן ניר לקריף ז"ל עשו כמיטבם להעניק למילותיה של ענת לקריף טון וצליל תוגה שמובילים להשתתפות כנה וכואבת בצער האישי, מחבקים בהזדהותם,
אצטט מהדברים שהגיעו עם סינגל הזה – "אתה לא יודע עבור מה אתה חי עד שאתה יודע עבור מה אתה מוכן למות" מוסרים לנו מ"שטר" ועד שנעכל, נבקש פרטים על הרכב ישראלי-אמריקאי-בריטי המנסה "חוקים חדשים" להיפ הופ, לדבריהם – בניגוד
אר.אי.אם שנת 2011 היא אר.אי.אם 2001. היא אר.אי.אם 1981. היא אר.אם.אם הישנה ולרבים הטובה. פעם כינו את המוסיקה הזו אפילו "אלטרנטיבית" או "פוסט פאנקית". היום אין כאן שום יומרה פרט לפופ-רוק מבית אר.אי.אם, לקראת האלבום החדש. Collapse It Now. הישן
שנצטרף לנסיעה-חזרתה הנוגה של חן רותם לקיבוץ? ממליץ. שישי בצהרים אוטובוס אחרון, וגם כשיש לה כבר מכונית. נופיה המתחלפים, הרהוריה. סודותיה. (מה טומנות אותן מדרכות שהיא אינה מעזה לעבור בהן?) וגם נימת הסרקזם מה יגידו בחדר האוכל כשהיא תיכנס. הקצב
היא יודעת שהוא נמצא עם אחרת, אבל לא רוצה להפריע, מאשימה את העולם המטורף בו אנו חיים – שהפריד ביניהם, ועדין האהבה שהעניק לה פורחת בקרבה… ליבה חי … ליבה ציפור פראית וכו'. אונילי שרבטה משהו באנגלית. מתרפסת באהבתה. "הפרויקט
עמי אברהמי שר את תסכוליו –"ניסיתי לזכות בזה אבל לא יכול, החיים בחוץ מסוכנים. בכל מקום אני חייב לשלם, שוב רוצה לכתוב את שירי, קשה להסביר מדוע העולם הזה מלא בכאב, לא חשובה הסיבה, למה אני צריך לוותר על הכל
את מי הקול הזה מזכיר לכם? צדקתם. תשמיעו לשלמה ארצי. מעניין מה יגיד. שאלה של אינטונציה. הצבע, ההטעמה. צליל אקוסטי צנוע מבהיר היטב את קווי המתאר הרגשיים. כפיר אפשטיין מתגעגע בטון מלנכולי דואב ומחוספס לכל מה שהשאירה בלכתה-בריחתה. מה קרה?
מה עושה עידן יניב על פוסטר של סרט אימים (בתמונה)? עשה הסבה מקצועית? יניב המרטש מחסל בקצב ים-תיכוני? מהר מאוד הבנתי שלא אימים ולא מרטש. כולה קליפ לשיר "אהבת חיי". מה קרה? מודה ומתוודה: חלפתי על פני השיר הזה כשהוא
דווקא יש מה לעשות – לכתוב שירים טובים יותר מזה. גם אם מאור כהן חושק לחוות מחדש חוויות של פעם, עדיין זה אינו מחייב לרוץ לכתוב על זה שיר. גם סדרת רוק חדשה שהוא מריץ SATURDAY NIGHT ROCK אינה מצדיקה
מילים יפות על אהבה. מילים של תשוקה, של כמיהה. שאיפה אל השלם, המושלם. היא שרה אליו בגוף שני, לוקחת על עצמה לתאר למה הוא מתגעגע – "ליד רכה בתוך האינסוף הקר”. גם מגישה לו את עצמה – "בוא והתכסה בי".
אביחי פז גרינוולד כותב מכתב הבהרת יחסים למי שאיתו בלשון שמנסה להיות שיר ונשמעת לעיתים שפה של בורסה – "יש לנו עסק משותף", לעיתים שפת דיבור פשטנית "וגם יהיו עליות וירידות" ו"תראי שזה ילך ויסתדר" (כמו בשיחת רגילה) מצד שני
סרנדת נעורים שמתפתחת לא כשיר אהבה של מאוהב עוגב, אלא מספרת ברטרוספקטיבה על כמעט – התאהבות של נער מתבגר, שנותרה בהווה כעננת מסתורין לא ממומשת. אריק ברמן שר את האפיזודה כרקע למציאות החיים העכשווית. אהבות עלומים בלתי מוגשמות נחקקות (אצל רבים) בזיכרון
החיים שמחים, תלוי מאיזה צד מתבוננים בהם. כשאני מקשיב לבן-אל, החיים שלי נעשים פחות שמחים, אפילו עם האולה-אולה, בחיבור השוצף-קוצף ומרקיד בין ים תיכוני ללטיני. הצצה לטקסט? הוא עומד להתרסק עליה, כמה יוכל לסחוב בלעדיה, הלב מתחיל לכאוב. הממי שלו
נפשו של זאב נחמה יוצאת בגעגוע לאהבה, שמה שנותר ממנה הם מזכרות קטנות ומליחות מהעבר. בדברי ההסבר מייחס נחמה את הזיית הגעגועים לרומנטיקה תמה בימים שברדיו התנגן השיר Lalena, במקור של הזמר דונובן, ובהמשך בגרסת כיסוי של Deep Purple, שיר מעורר
הרושם בהאזנה ראשונה: לא קול גדול, לא שיר גדול, פרי לא בשל. מעין פיוט של תמימות רכרוכית שמסתלסלת בצליל ים תיכוני. הגבר החושש-חלש שמפחד בחושך כילד, מבקש שתצייר לו דרך ומבטיח להיות גיבור, רק שתראה לו הדרך, שתיתן לו כוח
רוטבליט הוא הכי רוטבליט כשהוא שר את שיריו. השירים שלו הם מפעל חיים במוסיקה המקומית, כתב למי לא, מאיינשטיין ועד קראוס, אבל יש רגעים שרוטבליט רוצה לשמוע את שיריו לא איינשטיין ולא קראוס אלא רוטבליט. ויש לו כאלה.הנה בלדה שמספרת על התאבדות
הפרויקט "2 צדדים למטבע" מנסה לגייס מיטב היוצרים לאקספרימנט מלאכותי ויומרני לעיתים – כדי שה"מזרחים" יישמעו שרים יפה שירים של "מערביים" ולהיפך. "מורה לחיים" של עמיר בניון הוא ניסיון מאולץ לאנוס שיר מקסים של יוצר שנדמה לי מתרחק כמו מאש
רגשנות יתר זוכה גם ל"מילים יפות" בהתנסחויות ארכאיות – "לקראת בואך אשב תחת עץ הזית" (למה דווקא זית, כי זה נשמע "ישראלי"?) וגם מטפורות דחוקות כמו "נוף תמימותך", "ריח שלמותך". לזכותו של בטש ייאמר שהוא עושה מאמץ פיוטי לתאר את
סינגל הבכורה של בידי איי, ההרכב החדש שבראשו עומד ליאם גלאגר יחד עם שני חבריו ללהקת אואזיס ארצ'ר ואנדי בל והמתופף כריס שארוק מסגיר כבר בהאזנה ראשונה את ההשפעה. האסוציאציה המוסיקלית נופלת חזק על המוסיקה של ג'ון לנון ("אינסטנט קארמה"). ליאם
אייל גולן, משה פרץ, קובי פרץ, דודו אהרון – תקשיבו לביצוע הזה. חבל"ז. איזה זמר. אני אומר את הדברים דווקא על רקע העובדה שדניאל בן חיים ויוצרי השיר אינם מתיימרים לעשות משהו אחר, אלא להיטמע חזק בז'אנר הפופ הים תיכוני העוסק
הכי מיוחד בשיר הוא העיטור של חצוצרת המריאצ'י (עדי המאירי) במעבר. גם לצ'לו (בלזיצמן כמובן) יש כניסה יפה. האם צליל החצוצרה משתלב בקונטקסט המוסיקלי של השיר? לא. אבל יפה. מוזר שאני פותח בתזמור? הסיבה פשוטה: אין בשורות מהזמרת בשיר. אי