סינגלים ישראלים

מוסיקה ישראלית

יוצא לאור

חזרנו לשביל הזה בפברואר 2015. ב"נפגשים בסיבוב", המשותף של משינה את אהוד. הפעם הראשונה הייתה 7 שנים לפני כן, מאי 2008. "השביל הזה מתחיל מכאן/ בין סניף בנק למעיין". פתח אהוד. יובל  ממשיך. ושניהם הצטרפו ל"מלאכי ציפורים מעליך/ מלווים את

האולטראס - ישראלה
מוסיקה ישראלית

ישראלה

שיר 70 שנה למדינה? זה הסיכום? זה המכלול? חברת "תאקט" של קובי שמעוני מיהרה להוציא את השיר כשהיא מנכסת לעצמה גם את "בת 60" כ"המנון המדינה" לרגל שישים למדינה. זה נשמע כמרוץ של כל הקודם זוכה. התוצאה מעלה סימני שאלה

נועם בנאי עץ אלון
מוסיקה ישראלית

עץ אלון

מי ראה יותר את היקום? מי הרוויח יותר מצורת/מצב  קיומו?  – העץ המקובע או המים הזורמים שממולו? נועם בנאי, הבן של מאיר בנאי, שחזר ממסעותיו בהודו ובנפאל, מנסה לעלות על נתיב מתפלסף.  המשל והנמשל. ממה אתה יוצא נשכר יותר –ממסעות

מני בגר חיה סמיר
מוסיקה ישראלית

לא מפחד

שירו שיר לשלום, שרה מירי אלוני באותה עצרת, שאחריה התרחש הנורא מכל. לא רק רבין נרצח באותו לילה בנובמבר 1995. גם בלב השלום ננעצה סכין, ונשאר השיר, שימשיך כנראה להיות אקטואלי, מתוך כמיהה עתיד שנראה אוטופי. האוטופיה מולידה שירי כמיהה נוספים. יואב

פוצ' שטיינבאום - שיר המעצר
מוסיקה ישראלית

שיר המעצר

פוצ', הלא הוא אמנואל שטיינבאום, שר סיפור מעצר אישי משעשע שבסיומו פואנטה מחויכת. המסקנות מובילות בעקיפין גם לדיון הציבורי שנערך בישראל על לגליזציה של הצמח המבוקש. קורות המעצר מתוארות בטון מפוכח, בהיר מאוד, מכוון מטרה. המוסיקה פונקציונאלית, פשוטה במגינה, מעלה

גבי שושן - מקום לשינוי
מוסיקה ישראלית

מקום לשינוי

אם גבי שושן עדיין מאמין בשינוי, נצטרף אליו. מה יש להפסיד. אשרי המאמין, ואשרי המאמינים לשירתו, כי תמה ואמיתית היא. שושן שר את השיר שכתב לו אוהב חממה, הבן של עובדיה חממה בטון שאומר: למרות הכל, אני מאמין. יש מקום

אלקנה מרציאנו דנה
מוסיקה ישראלית

דנה

והשאלה היא: איך הוא יודע שדנה צחקה בהולנד – אם הוא אינו יודע "בגלל  מה" או "בשביל מה"  צחקה, כלומר את סיבת הצחוק או תכלית הצחוק. יכול להיות שהיא כתבה לו בגלויה, שהיא צחקה נורא בהולנד, אבל תספר לו רק

בועז טאוב רקפת
מוסיקה ישראלית

רקפת

בואו נגלה את בועז טאוב. לפי השיר – רצוי וחשוב לגלות. שיר פסנתר ,שהוא התבוננות עדינה על אישה מנקודת מבטו של יוצר-זמר שמדמיין את מה שעובר עליה באמצעות מטפורה של ציפור. השיר מתחיל כשיר טבע – עננים, ציפור ורקפת. בבית

ברק ויס - בחוץ הכל ורוד
מוסיקה ישראלית

בחוץ הכל ורוד

המילים כשלעצמן אינן משדרות את התחושה. על הנייר – טקסט רזה. "כשזה ער בי", שר ברק ויס, ומעלה את השאלה מה זה ה"זה" שבוער בו? ומה בדיוק "כתוב בספרים". אני לא מצליח להפליג עם ברק ויס במסלול דמיונו. ה"ורוד" שלו

שמעון סמיט תגיד לה הכל
מוסיקה ישראלית

תגיד לה הכל

מה חדש בתובנה? ממש כלום. ביישנים/ נעולים אוכלים אותה. שפוך הכל. אל תחזיק בפנים. העצה טובה לא רק לענייני הבינו-בינה. אם יש לך משהו חשוב להגיד – תגיד. תרים טלפון. מה יש להפסיד. התובנה הפשוטה מגיע בתבנית רוק ישירה, במנגינה

סלע דנא - לא מבינה
מוסיקה ישראלית

לא מבינה

סלע דנא מעלה קווים לדמותה של צעירה מבולבלת, שנכנעת למצבי רוח, בורחת מעצמה, זקוקה לתמיכה ומשענת, נאחזת בשתייה ובעישון. מה שטורד את המתבונן הוא שהיא אינה מבינה "כמה היא יפה". מהזווית שלו – היופי הכמו-נסתר מעיניה עומד כמשקל חזק מול

דניאל ספיר - אפשרות של יופי
מוסיקה ישראלית

אפשרות של יופי

נזרום עם זרם התודעה של דניאל ספיר. נזרום, לא ניסחף. גם הוא אינו חש צורך להיסחף, מספר את רצף מחשבותיו בטון נונשלנט, בעצב שווה נפש., ללא דרמה. הרעיון: האמנות היא פוטנציאל. רוב הזמן, בנאדם בשגרת יומו, מחפש מחסה מהשמש היוקדת,

יציאת חירום משהו בך
מוסיקה ישראלית

משהו בך

אלכס טופל זיהה אהבה. יש סימנים בשטח. הם מתחילים מעיניה. יש עדיין ספק קטן – בעצם האמירה – "אם זאת אהבה, בואי נאהב". אבל גם  ישנם עדיין סימני שאלה,  צריך לדלג על הספק,  "לתפוס את הרגע",  כלומר – להגשים מיידית. "קודם

ריקי גל - דקה לפני כותרת בעיתון
Uncategorized

דקה לפני כותרת בעיתון

ריקי גל מספרת הסיפור מפיהן של אישה וילדה שהיו עדות להתרחשות הקשורה באירוע טראומטי, שבו נהרסו בית וחיים. העדות נמסרת לפני שהתפרסמה בתקשורת. בולט הניגוד בין מה שהיה לפני (שיחקו כדורסל, תלו כביסה) ומה שאחרי (בית הרוס, חלונות קרועים). בהמשך

ועדת חריגים אין לי מקום
סינגלים חדשים

אין לי מקום

קולו של הסולן מגיע מהאופל. נשמע כזעקת "הצילו" מהגיהנום.  טקסט של המבואס הקונבנציונאלי שאומר – אם לקצר את השורות – כמה רע לי. לא רוצה לקום בבוקר. לא בא לי לחיות. לא בא לי לעשות משהו. אין לי מקום ביקום.

כלה

הסינגלים החדשים מגיעים מפליטי ההישרדות של "היכל התהילה". אם לא עכשיו אז אימתי? האם לשלוח לרוחמה רז גלגל הצלה? האם התחייה מחדש עשתה עימה צדק? השיר תפור כשמלת כלה לערב כלולות. בניסיונה לתאר במילים יפות את הליל המרגש, כתבה רחל

לא יודע/ת כלום על אהבה

איך מחברים ג'ולייטה לאביהו שבת? קלי-קלות: בקצב ג'ל מרוח. לא בוירטואל. בספיריטואל. בלי הלה-לה-לנד זה לא היה קורה. איך שהריאליטי מפעיל את גלגלי התעשייה. אביהו שבת וג'ולייטה נעים על פס הייצור. "לא יודעת כלום על אהבה/ רק רוצה לרקוד איתך

לחזור

נתנאלה בחשבון נפש של חוזרת למקומותינו, אפוף כאב, תמיהה, סימני שאלה קשים – כשהצלילים הם אור בקצה של מנהרה – צליל אקורדאון, קול תפילה. אבל בסופו של דבר המסקנה עגומה – הרבה לא השתנה – מלחמות חוטפות ילדים, אפילו הגשם

לבנה לבדה

מאיה הרמן מסוכסכת עם האהבה על האדמה, ולכן היא מתבוננת (נאמר – מטפורית) בלבנה בשמיים ומתקנאת בבדידותה. לדברי השיר "האהבה שווה פרוטה" (סתמי מאוד) "הבעיות שלנו שם בין הרגליים". הכוונה כנראה – הבעיות שלנו בראש, ואנחנו מנסים לפתור אותן במין,

השנה הזאת

אנחנו כבר בתשע"ב? ואללה. ממש אקטואלי. אבל זה אינו סתם שיר ראש שנה חנפני. אחרי שאני שומע את נועה גולדנסקי, אני נרגע מעט מהשנה שכבר נכנסה. עם כל הפחד הענק, יש לי הרגשה שאני רוצה להאמין שההרגשה של נועה גולדנסקי

את אחי אנכי מבקש

יהודה כ"ץ (לפי דף היח"ץ המצורף לשיר הוא מגלם חיבור בין בוב דילן הרב שלמה קרליבך, ג'ורג' הריסון למוזיקת עולם, נטל הוכחה כבד משהו) חבר לשאנן סטריט לצורך "את אחי אנוכי מבקש", תשובתו של הנער יוסף לשאלת רועה שפגש בדרך. שאנן

גבולות הגיון

יש שתיקות, יש עצב, יש סתיו, יש שלכת, יש לב, יש גשם, ואיך לא – שמש. ניחשתם נכונה: כל החומרים השקופים שמרכיבים שיר אהבה. ולא רק: היא בגוף שלו, בין הקירות שלו, היא הגבול, היא לחיות או למות. נו, אז איך

אז למה לי פוליטיקה עכשיו

שלומי ברכה כתב על מצב של הישארות מהצד. אתה לא באמת רוצה או יכול להיות מעורב, כי במילא לא תוכל לשנות את המצב: אלפי שכירי הרכב שמתכנסים בתוך מסגד מדברים עליך ולא איתך. אתה לא ממש רוצה להצטרף למי שטוען

חצי חיוך

העולם-החיים אינם מושלמים? זה כל מה שמרב סימן טוב באה להגיד? וגם: אם לא מוצאים תשובות, יש עדיין שמץ תקווה. מסוג השירים הסתמיים שמנסים להגיד עוד משהו קלוש-נדוש  על מהות החיים. שרה שקט, עדין, מהורהר, צליל אקוסטי שמשאיר אותה בקווי המתאר פולקיים 

ואינך

בדף יחסי הציבור מוצג הזמר כ"הקצב מכוכב נולד 9". אילו אני ארז שמואלי, הייתי מבקש – די, הגימיק מוצה. חוץ מזה, סגנונו ממש אינו מרמז כי עיסוקו של המזמר הוא בחיתוך בשר. הבלדה הזו נוטפת נטו דמעות, ללא טיפת דם.

אתה לא יודע

עזבה-שנאה-כעסה-קללה-הכתה-ליטפה. אהבה. אהבה – מלאכה קשה. לי גאון ניסחה יחסים בפשטות. מה שמונע מהטקסט להישמע פשטני הם המנגינה הצנועה והטון שמשדר אמינות. גאון שרה מינימליסטי, בלי ללחוץ. מבלי להראות שהיא זמרת רגש. העצבות מגיעה ממתחת למיתרים. העיבוד וההפקה משאירים אותה

העם הנבחר

אז מה – להחליף את העם?  לא את מנהיגיו? נאמר את זה ככה בלשונו של אמנון אברמוביץ': עם שיש לו כאלה מנהיגים – ראוי להם. העם הזה עדיין מאמין שמאז שהוא נבחר ע"י אלהים, הוא עדיין עם סגולה. מעניין לדעת מה

אור

קאברים שמנסים להתמודד עם קונטקסט מוסיקלי מושרש ומוטבע במודעות (האישית, הכללית) תמיד מסקרנים אותי. נירה ספיר, בת כינרת ואחייניתה של נעמי שמר, החליטה לנפץ את הגרסה המוכרת של שושנה דמארי לשיר "אור" של שמר. היא מספרת כי שמעה מדודתה רותי'ק,

כל העולם

החסר מוליד רצון למלאו. הקבצן חולם על מיטה, לחם וחמאה. שבור הלב – יזכה באושר, אם היא תחזור אליו. השחקן בתיאטרון – בשבילו הקהל הוא כל העולם. הדוברת בשיר טוענת כמי שבאה מהמקומות האלה, הסירו דאגה. הכל נמצא כבר כאן

הכל שקוף

לי גאון שרה על "שקיפות מדויקת" ביחסים ביניהם. שגרת היום-יום. השיר נשמע קברט בטעם צרפתי עם נגיעות של ג'אז צועני. השירה אוורירית, אינה טעונה דאגה, מפוכחת, טיפה מחויכת. נשמעת יותר כמספרת על ופחות מי חשה את. תיאור מצב של יחסים