חנן בן ארי שבורי לב
המשבר, האמונה, חגי תשרי. תנו לחנן בן ארי פסנתר. תנו לשיר את ליבו. הוא יחבר בין כולם. אמר מי שאמר: אמונה – אינה לא רגש ולא שכל, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה. השיר הזה הוא שיר נשמה,
המשבר, האמונה, חגי תשרי. תנו לחנן בן ארי פסנתר. תנו לשיר את ליבו. הוא יחבר בין כולם. אמר מי שאמר: אמונה – אינה לא רגש ולא שכל, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה. השיר הזה הוא שיר נשמה,
ענבל ביבי שרה שיר געגועים לאהוב, במקצב ובהרמוניה טעוני רגש המתכתבים עם שירת רבים. זהו מונולוג פנימי, על אדם חסר בזרם תודעה שמציג חדירה לנפש סעורה. היוצרת המתמקד בשמירת מקום ל"זיכרון אחד קטן" בנשמה, אבל השיר עוסק לא רק בזה..
כל כך ניסינו/ ובכל זאת דברים מתקמטים כל כך טעינו/ בין הקדושה והחטא (ובין) החיים/ למתים המילים מתוך שיר שאריק איינשטיין הקליט בשנת 1997, במהלך העבודה על האלבום "לאן פרחו הפרפרים", שיצא תשע שנים אחרי מותו – רלוונטיות מתמיד. ב"לבדנו
רובי וויליאמס כתב שיר חדש על ההערות המגעילות שהוא קורא על עצמו. וויליאמס שיופיע בחודש הבא בישראל, עובד כעת על אלבומו ה-15. הוא מספר, שרצועה אחת – 'Comments Section' – מתמקדת במיוחד בהשפעה הערות אכזריות באינטרנט על בריאות הנפש שלו
לא מסתדר לי הריקוד של הנחשקת על הבר, והחיים האידיליים בצפון שהמאהב מתענג עליהם. האם היא מתגעגעת לריקוד הברים בעיר הגדולה? איזה "רעש" הוא מוצא בתוך ה"שקט" שלה, האם השקט הזה מעיד כי גם היא מדופרסת בגעגועיה ל"עיר החטאים", כשהיא
יוצרים צעירים מלחינים איזושהי מצוקה בפסקול מלנכולי נוגה, עטוף בהרמוניות אפלוליות. לא ברור מה בדיוק מציק לרועי נויפלד. גם הוא לא ממש מפוקס – "אולי זה עוד סתם פצע ישן". חולם שכל העולם עוצר, מייחל לעצמו לא להישבר. מרגיש את
לא נחשוב במונחים של להיט חדש של אביב גפן, הגם שהשיר כנראה הולך להיות כזה. הנושא מאפיל על כל שיקול מסחרי. בשיר הוא בחרדה ובדאגה למעריצות, שמגיעות להופעות שלו. משהו רע מאוד קורה עם רבות מהן. זה שיר שבא
לבן חן יש קול שמבקש השתתפות בסבל אהבתו המאכזבת. הוא שרבט אותה בהתפייטות פשטנית מלאכותית משהו, לעיתים מתייפייפת בלשון מליצית "חיפשתי את האושר דיי עייפה נפשי" או "אנ'לא חשבתי שדמעות יפלו עליי", משתמש בכל אמצעי שחוק בשירי הלב השבור (גשם..
אתם מזהים את נועם ענבר, היוצר-זמר-נגן מ"הבילויים" ו"אוי דוויז'ן" בשיר הזה? תקשיבו מטה ותחזרו. אנוכי לא זיהיתי. נדמה לי שענבר לא חיפש שיזהו אותו. הוא נמצא בספירה חדשה. השירה, המנגינה הם סוג של מוסיקת פולק נדירה. היוצר במקור הוא הברזילאי
מה הם הכוחות המנוגדים שפועלים על עמיר בניון? האם זו בעיה ממלכדת? הפכתי והפכתי בטקסט. הנפשות הפועלות בשיר – אני, אתה, חבר דמיוני – דמות בדיונית אותה יוצרים בדרך כלל ילדים קטנים. בניון מגייס את ה"אתה" לשחק משחק. מיהו ה"אתה"?.
אז מה דריה ורד רוצה מעצמה? בלשון הפרוזאית שלה – אין לה הסבר ל"מחלתה". אם לה אין, אז בטח לא לאהובה, זה שבתודעתה קורא לה לבוא הביתה לנשק אותה "צפוף". השיר הוא מהסוג התרפויטי – שפוך מצוקת נפשך בעוצמה, זעק
שלומי שבן מספר על פגישה עם המאהב של אשתו במסיבת קוקטייל. הסיפור שחלף בתודעתו (או בסרט במוחו) הופך מעין תיעוד מוזיקלי סינמטי הכולל דיאלוגים בעברית ובאנגלית. שיחתו עם מאהב שאינו נראה מוטרד, אפילו שמח לקראתו, השיחות שמסיטות מהנושא הכאוב. יש
תנו לרגש לרוץ לפניכם. זו ההפתעה שהכינו מנור ואביהו שבת לאבא שלומי לכבוד 40 שנות קריירה. כמו ב"בוא הביתה", שבו שבט שבת התגייס לפרויקט "שלומי שבת וחברים", גם כאן המילים מצטרפות לשיר רגש. שמכיל אהבה, זיכרונות, חיים, שלומי שבת אבא. יש היתר
עדן מאירי דוחס לשיר מבט על "החיים" בעידן הזה ("לאן כולם רצים?") על אנשים חלשים ש"מראים קצת יותר מרגישים קצת פחות" (משפט סתמי), וגם נוגע ב.. פסיכולוגים ש"עובדים שעות נוספות" , ומכאן הוא גולש לאהובת ליבו , מציע לה לשכה
במילים פשוטות: זוהי זעקתה של מי שלא מוצאת את האיש של חייה. בראייה יותר מורכבת: יש לה בעיה עם עצמה "להבין שאולי זו אני שמטעה/ להמשיך להתאים את עצמי". נחל רוה אומרת משהו כמו: התנאי שלי לחיים מלאים יותר הוא
שנשתתף בצער תיסכולו? עומר אדם ,הזמר המצליח ביותר בשנים האחרונות, מקונן על היחס של כל העולם ואמא שלו אליו, על כך שבכל צעד שעשה חיפשו אותו. זהו שיר של מצוקה לא שקרית. הבחור נולד להיות כוכב, אבל לא חזה את
מרגלית צנעני סגורה וחתומה עם עצמה לעשות קאמבק ולחזור לאקס. שנחפור לה על פשר רוח ההתלהבות שהציפה אותה? ככה: בין אם הפרידה היתה בטוב ובין אם הפרידה היתה בכסאח, קאמבק אינו עניין של ה בכך. אם זה לא עבד עד
זיכרון מוזיקלי נגוע במגע נוסטלגי מתנגן במנגינה ובהרמוניה שמגלים מוזיקאי מהזן המובחר. יושי (יוחאי בלום) אקוסטי למהדרין מחפש את המעבר לשגרתי גם בטקסט, גם במוסיקה. הזיכרון ש"שינה לו את החיים" מטעין אותו לחזור למקום שבו ניתן לגעת ב"צלילים של בית",
איך אתם רוצים את האלוהים שלכם? ליונתן קונדה יש יותר מתשובה אחת. הוא נמצא על קו התפר בין ספוקן וורד לראפ וחוצה את הכביש (באמצעות יונתן נחשוני) לסמטה אחרת, כדי לשאת תפילה לקראת סיום. בסופו של שיר עולה שאלה אחת:
רביב כנר שר תגובה רגשית לפרידה כואבת. הסיטואציה מעורפלת. האם המכותב נוכח או נפקד? גם סיבת הפרידה לא ידועה. לעיתים הפניה היא אליו, לעיתים מנהל שיח עם עצמו. השיר מאופיין בניגודים קלישאתיים כמו "דיברנו שעות ולא אמרנו כלום", "צעקתי בשקט"
הצער, השמחה, הגעגוע, המחר? הלב שנסגר או השמש שתזרח? עידן עמדי שר את התחושות שחולפות בין לבין בדינמיקה של החיים. הזמן שרץ, הגעגוע שעוצר את הלב, חשבון הנפש, ההתפקחות וההבטחה. ניסיתי לשחות בזרמי תחושותיו של עמדי. המוסיקה עזרה לי לחבור
הגר יפת היא הקול שמתפקד נכון לעכשיו כצעקה אחרונה בשוק המיינסטרים הים תיכוני. שרבטו לה שיר שמושר כמכתב לאהוב שכבר לא איתה. היוצרים עובדים לפי הזמנה. אין בשיר הזה שום דבר מקורי שיבדל אותו מעשרות שירי אהבה-אכזבה-שברון לב שמספקים לזמרות
משה פלד מרגיש אור פנימי, שיש מישהו שפוקד את השמתו כל לילה. מבקש ממנו בקשות, מחכה לניסים. מתמלא בכוחות מחודשים. החילוני האתאיסט יאמר: אשרי המאמין. מצד שני נראה שהחיפוש אחרי תשובות הגיוניות לשאלות תיאורטיות, איננו מביא לשום דבר בתחום האמונה.
שנשתתף בצערו? האיש אינו עומד בלחץ/. ניסה כבר הכל, אבל לא נלחם עוד עליה. תפס מרחק כדי לשמור על עצמו שפוי בשבילה. גם אם לא הבנתי הכוונה, הצטרפתי אליו לאוטו לנסיעת המרמור המדוכדך. היא אשמה? האגו שלו? האנרגיות השליליות שהיא
מה עושים הפרויקט של רביבו בשיר ראפ של רביד פלוטניק שכולו הלל לראפר קנדריק לאמאר? הקאבר לשיר מתוך האלבום "תוך כדי תנועה" הוא החיבור הכי הזוי שהייתי חושב עליו. המרחק בין הראפ של פלוטניק למחרוזות הזמר הישראלים של שנות השמונים
נתאר את מה שעובר על הדוברת כפתיל קצר ביחסים. אם העזר כנגד לא מיישר איתה קו, אם הוא סוטה מהמסלול שלה, אז חבל"ז. היא תפנה לכיוון הנגדי, ושיחפש אותה בסיבוב. לא חייבת לו שומדבר כי "אתה לא מבין תגרוב". לפי
מסרו למאיה דדון טקסט סתמי ולא אמין כדי שתתבכיין עליו בסלסול נוגה, שאין מאחוריו איזשהו רעיון הגיוני. קראו לשיר "משפיענים", כאשר זה ממש אינו העניין שעליו שרה הזמרת. מה לה ול"משפיענים" בחברה? בסך הכל רצתה לחזור הביתה בשלום ולקבל חיבוק
ירושלים – מה יום מיומיים? הדג נחש חושבים שעוד לא נאמר הכל עליה. ירושלים על ראש שמחתי, ירושלים על ראש התבאסותי. קבלו שיעור על מהות מערכת היחסים שבין האדם למקום. האם ירושלים היא כמו ברלין, לןנדון, פריז או ניו יורק?
רונה קינן מוצאת קשר בין שוטטות בעיר ובין חווית האהבה. העיר במציאות המודרנית קודרת ומדכאת. זוהי מהות החיים הקפיטליסטים במטרופולין רווי הניכור הצפוף בהמון אנושי אנונימי ובגורדי שחקים קורעי רקיע. העיר המתוארת חסרת נשמה, איבדה את אנושיותה. השאלה "איפה את"
תחשבו על רגע. יחידת זמן שמסמנת זמן קצר (תחליף לדקה) גם אירוע, מקרה מסוים (לא אשכח את הרגע הזה בחיים) מה זה רגע? תלוי את מי שואלים. מבחינת היוצר "רגע" הוא משהו מאוד לא בהיר. הוא כמן הזמן, משתנה כל