ביקורת אלבומים ישראלים

11 השירים החדשים הם תמהיל אקלקטי של  זמרת שמנסה להיות סינגר-סונגרייטר וגם לשיר יוצרים שונים.  חני דינור שרה את עצמה בטון אפרורי אמין כמו ב"שנת שמיטה" – הרהורי מהות חיים (שחרור, ויתור על השליטה או להגיע  לאיזון מעודן) בתזמור ג'אז

"אם מישהו שואל/ יש רק אהבה ואושר בינינו/ גם בלילה סוער/ גשם שוטף לא ייפול עלינו" מבקש רונן פרי באחד השירים היפים (אם לא היפה שבהם) באלבומו החדש – "אם מישהו שואל".  מילים פשוטות: אנא אל תספרי את האמת. למרות

הדר מלכה שרה את תחושותיה בטון מלנכולי ענוג. מהזמרות המנסות  להעניק לכאב יופי אסתטי בשפה שנגועה לעיתים בעילגות של שפת דיבור עדכנית כמו ""זה מרגיש לבד/ כשאני הולכת ברחובות העיר/ זה מרגיש לבד/ כשהנשמה נשרפת/ והכאב הופך לאשמה". "זה מרגיש

אני עולה על הדרך לחירות של אייל אבן צור בכמה תחנות, שאחזור אליהן בדרכי המוסיקה העמוסות והבלתי נגמרות. בשיר הקצבי הזה ("בדרך לחירות") שר אבן צור: "גם אתה וגם אני/ עושים טעות בדרך לחירות/ שניה פני שנרדמים הכל חוזר לדרך החירות". 

לאורך תשעה שירים מנסה סימה לוי דוכין לשדר משבר של אהבה נכזבת, בדידות, געגועים כאב ותסכול. הניסיון שלה להיות "חשופה" הופך לעיתים מלודרמטי על גבול רגשנות יתרה, שאינה תמיד משכנעת, כי זה בנשמתה. היא ממתינה לאהוב  שעות, ימים ושנים על

קצב תופים טוען במתח שיר העוסק ביחסי אהבה מורכבים בין בני זוג, שאינם מצליחים להחזיק את הזוגיות ומובילים למצב נואש של "אנחנו כן ולא ביחד"… דוד לביא שר את "הוא יאהב את זה" בטון דואב, בדרמטיות חסרת נשימה, עובר מכמעט

"נשקיני" בפתיחה הוא קטע רוק אינסטרומנטאלי ספוג בישראליות מזרחית, טעון במתח חריף, שבין חילוניות לקדושה, מספר סיפור למרות שהוא נטול מילים. ברי סחרוף פונה למזרח גם במוסיקה שהלחין ועיבד עם חבריו ל"ירח", של נתן אלתרמן, המביע התפעלות ממעשה הבריאה. השיר

שירי האהבה של אדיר לוי שופעים תיאורי טבע. החבירה לנופים, לעונות השנה היא לעיתים מפלטו של המשרבט שמנסה לשאת חן: "ביום שהשמש מסנוורת את ליבי / נוגע בי השקט" או: "ועכשיו כשאת איתי / הגעגוע צף על מי אהבתי"  (השיר "אותיות ישנות")

אבי אוחיון כתב לפאר טסי שיר מזווית הגבר הפגוע והנדכא, שאינו מבין מה האישה רוצה מחייו. זה נשמע כמו סיכוי שהיחסים בין ישראל לפלסטינאים. יגיעו לגישור מוצלח.  "מה נשים רוצות – אין גבר שיודע". אוחיון מנסה לייצג איזו הסכמה גברית

אחרי Step Into My World, אלבום הבכורה, מארינה מקסימיליאן חוזרת לאנגלית רק בשיר האחרון באלבום החדש, Easy Life, אולי כדי להזכיר כי באנגלית היא נשמעה אותנטית בהבעה של  הסיפורים שלה כזמרת-יוצרת. בשיר הזה שרה מארינה על תחושות מעורבות הנוגעות לשינויים

אסף אמדורסקי אלקטרוני. מאוד אלקטרוני. הוא מנסה הפעם חיבור נועז אפילו יומרני משהו בין סינטים, סמפלרים ביטים אלקטרוניים ושירה באיכות פואטית גבוהה. האלבום נפתח ב"מגדלים" – שילוב של אלקטרוניקה עם Funk בסיועו של גידי רז, מפיק עתיר ידע בצעצועי האלקטרוניקה

16 שירים חדשים באלבום אחד? האם הגיעו לאייל גולן כל כך הרבה שירים טובים שהוא ניפח? עשרה, שנים עשר לא הספיקו? מה קרה? אזעקת הרגעה: לא מצאתי כאן את 16 השירים של חייו. אפילו לא חמישה.  האם כמות שירים לפי

ב"ירח בוער", דפנה רכטר שרה: "תסתכלי בראי, תתחברי לתמימות, מסכה הפוכה, בסוף כולנו נמות, אז בינתיים איזון, הוא מצחיק ועצוב, תפתחי את הלב ותצאי מהכלוב".  רכטר פותחת את הלב לאורך 11 שירים. חדשים, למן "יש לי מין חיים שלא קשורים

"להיכנס בין השורות לרגע/ לתפוס את כל מה שחולף לידי כל הזמן/ איך פתאום זה כובש את כולי ברגע/ אוחז בי, מטעה  ועוזב/ אז שוב אני ישנה וליבי ער/ שוב אני ישנה וליבי ער" להיכנס בין השורות של יובל דיין

סיפורים הופכים ל"כתמים של תרבות". לארז לב ארי יש כמה סיפורים כאלה במסע המוסיקלי שלו, חלקו רטרוספקטיבי, שהוא מבקש לשתף אותנו בהם משך כ-39 דקות, באלבומו השלישי "כתמים של תרבות". שיר הפתיחה, "עפיפון ברוח", תמונות של נשים גדולות שליוו את

היש ציפיות מאריאל זילבר להמציא עצמו מחדש? זילבר בעצמו כמו אומר באלבום הזה – אני רוצה לחזור לאותם מקומות הכי ראשוניים שלי, כשהיצירה המשותפת עם שמוליק צ'יזיק המנוח פרחה, אל קסם הפופ הראשוני. זילבר חיטט בעלית הגג ומצא שירים של

יום אחד נסתכל אחורה ונצחק, למרות שהמצב גורם לך לבכות. יום אחד נסתכל אחורה, ונבין איך בזבזנו את הזמן.איך שכחנו להרגיש, עד אז נסתכל קדימה ונבכה. אני לא בטוח שמשפט כמו "איך שכחנו אהבת אדם שפכנו דם" יכול לגרום לי/לך לצחוק.

רוני דלומי שרה על החשש מנפילה על קו ההתחלה של המרוץ ועל ההחלטה לקפוץ למים גם בלי לדעת מה יהיה בסופה של הדרך.  "עושה לי עיניים" הוא שיר על נטילת סיכונים בחיים. מתעמתת עם "הילדה הקטנה", שעושה לה עיניים ומתרצה

איך ליצור פופ פאנקי, היפ הופ ציוני סטייל הדג נחש וגם להישמע מוסיקה  חסידית מרקידה? בשיר "איזון" מציע חנן בן ארי רצפט. זה הולך עם חריזה מאוד מדודה, שקופה וקצובה כמו: "אני צריך כיוון איזון כדי לצאת מהניוון" וגם: "מן

אם נמאס לה משריקות, הוא מוכן להציע לה טרמפ. יש לו אוטו, כיסוי פרווה על המושבים, כלבלב מנענע את הראש שלו מצד לצד. איתי לוי שר על אחת שלא מוצאת את האחד שלה. בורחת כל הזמן.  איתי לוי צועק את

נסחפו מפיקי פרויקט ההצדעה לשושנה דמארי במלאת עשור למותה. כשמצדיעים למלכה, מן הראוי לכבד את מלכותה בזמר העברי. האוסף הזה הוא מישמש של 37 גרסאות לשיריה – ללא עריכה אומנותית מוקפדת, כל הבא – ברוך הבא, מעין שוק הבלים של

הקדשת אלבום שלם לאסתר עופרים דורשת העזה וכרוכה בסיכון. אני מעריך כי כאשר שירי גולן החליטה  לקשור את תחילת קריירת ההקלטות שלה עם עופרים, היא לקחה בחשבון את שני  ההיבטים הנ"ל. סיכון – כי איך שלא תשירי שירים המזוהים עם

על משכבו בלילות שומע אודי דוידי קולות שאומרים גאולה. היא כבר ממש כאן, מעבר לפינה. "בשעה שמלך המשיח בא/ עומד על גג/ בית המקדש… ואומר: ענווים הגיע זמן גאולתכם/ ואם אין אתם מאמינים/ קרו באורי שזורח". על זה ייאמר –

האלבום נפתח בפטה מורגנה. הוא והיא יושבים צמודים על שפת המים. מלכודת של תשוקה. לפתע הים מתייבש, והם מוצאים עצמם במדבר. הסערה חלפה. "בתוך המדבר" הוא שיר קצבי, קולות נשיים ברקע, קול לא אטרקטיבי, שכמעט גורם לך להניח את הדיסק בצד.

בסוף הערב שהוקדש לשיריו, הגיע לאולם רקנאטי במוזיאון אלבום האוסף החדש של אלי מגן  "איש העולם הבא", אריזה דיסק כפול המכיל שירים מכל התקופות.  סמיכות הארועים כמובן לא מקרית. גם כאן (באלבום) וגם כאן  (בהשקה) יש סיבה להתרגשות: סיכום דרך של