מוסיקה ברזילאית

Juno reactor הרכב המשלב מוסיקה אלקטרונית עם אלמנטים שבטיים מגיע לישראל בפעם השלישית. (7.5 בארבי ת"א) בן ווטקינס ומיק מקויר, מנהיגי הלהקה, יגיעו עם 7 נגנים של ההרכב הדרום-אפריקאי השורשי Amampondo. המופע המלא של ג'ונו ריאקטור היה מופע הפתיחה בפסטיבל

העידן-רייכליזם הזה שכבר כובש כל חלקה. עילי בוטנר, מהמלודיסטים המפתיעים והפוריים של הזמן האחרון –תופר שמלות לפי מידות. מאיה אברהם הזמינה שיר עידן רייכליסטי, מקצב, מלודיה, סלסול. רפי קריספין הריח את הריח הטוב מרחוק. והנה – הכל טוב. שקוף, תפור

הנשיקה שלה גרמה לו להבין שלא יראה אותה יותר, ואז גם הפעיל שכל שגבר על הרגש – "שכנעתי עצמי לוותר", וזה אחרי כל ההתרגשות וההתייסרות וההיסחפות והניסיון "להציג את רגשותיי" (נו, ככה לא כותבים) ועל זה יגידו – ואההה למה?

לוקחים ילדה אוסטרלית שיודעת לשיר (עכשיו היא כבר בת 18!) , מצמידים לה מפיקי-על. מכוונים את שעון הזמן לשנות השמונים, מחברים לנוסחת אלקטרו-דיסקו מתחרה לשוגהבייבס קרא עוד

אני שומע פסנתר, ויולה וצ'לו. אווירה נכאה שמתוכה מבצבץ טון נמוך מדוכדך שמתחיל ב"אני חוזר מגלות מדבר", משמעות של גָּלוּת רוּחָנִית שאינה בהכרח רעה, כי בכל זאת זאת הדובר בשיר פגש אנשים יפים, שמחים, ערים, ראה גם "חסד ותקווה". ואז

זוהר רביץ שר הגיגי מאהב-מחזר לשעה שלא בדיוק רוצה להתחייב למזדמנת. יהונתן גפן מחייך מבית הקפה שלו, מציע לה להשתכר, לפטפט קצת זה על זו, מודע לדמעות שיבואו, מתבונן בציניות-מה – "תגידי לי מה את באמת חושבת עלי" ובהומור אופייני

זרם התודעה תורגם לעברית ע"י שילה פרבר. תמי פדרמן, תום ראשוני, שירה שברירית-רכה שמשדרת אמינות, מספרת על מה שאבד לה, מה היא רוצה להיות מולו – יפה כמו שהיא (כמו צליל של גשם, כמו אהבה אחת) ושכבר עדיף להישאר עצמה,

האלבום השלישי של "שלושים שניות למאדים" בהפקת Flood (יו2, דפש מוד, ניין אינץ' ניי, סמשינג פאמפקינז), Steve Lillywhite (הרולינג סטונס, יו2), מגיע אחרי האלבום המאוד מצליח Beautiful Lie ומזכיר לנו שעדיין יש להקות יוצרות אלטרנטיביות ממדרגה ראשונה. הלהקה נוסדה בשנת

תחנה רביעית, ושוקו חוזר אקטואלי תמיד, ועכשיו יותר מתמיד, ואין כמו שלום חנוך להעמיד מראה מולנו

בסוף הערב ניסה שלום להתעסק עם הגדרות. אמרנו, כך אמר, שהסדרה אינה "נוסטלגיה", אלא "חגיגה". טרמינולוגיה לעיתים יותר מקשה ומבלבלת מאשר מחדדת ומדייקת. "נוסטלגיה" היא התרפקות על העבר. "חגיגה" יכול להתחיל בהילולה, שמחה, ולהיות גם פסטיבל. נדמה לי שבתחנה הרביעית

Redone היה כאן Ne-Yo היה. גם שת"פ עם שון קינגסטון. עלמות נטולות יומרה. באות לעבודה. הוקלטו והופקו בלונדון, ניו-יורק ולוס אנג'לס. הקלילות הדאנסית הנסבלת. נפתח ביה-יה-יה על אחת ששומעת על כל צעד ושעל שהיא סקסית. אינן מנסות להיות אחרות. פראכות

נו, אתם בטח מכירים את הקול הרך, השברירי והמתחנן של סשה ארגוב מ"שיר ערש" (ששר מתי כספי) שאומר "אולי בכל זאת רבע עוף". סשה קיבל בשיר הזה את תפקיד המלך. בכל שאר הדיסק הכפול הזה שמקורו בשני תקליטים – סשה

פעם שלישית שאני שומע את הערב הזה בארץ. אל דימיולה רץ עם ה- World Sinfonia כבר כמה שנים טובות עם שינויים פרסונליים מסוימים.  הכל כמעט היה לי מוכר – הטמפרמנט, הוירטואוזיות, המקצבים, המבנים. קרא עוד

הרוקר הארגנטינאי מגיע לקיסריה., והשאלה היא מה גודל קהילת מעריציו הדרום אמריקנים בארץ שהעניקה למפיקיו המקומיים ללכת על הריזיקה קרא עוד

קרלוס אלברטו גרסיה מורנו, או בשתי מילים – צ'ארלי גרסיה. לראשונה –  מגיע לכאן. זה אומר: כל מי יש לו קשר לארגנטינה – לא יחמיץ. אני קורא את הביוגרפיה שלו. היא מרתקת. רוקר בן 59 נונקונפורמיסט. הרחיב את גבולות המוסיקה

משה פרץ בפרץ של נוסטלגיה. עלי דרבוקה וכינורות. וגם כמה מפתיע – המילה "חפלה" ממש מופיעה בשיר. נוסטלגיה עם חפלה. דמויות בחפלה: אחותו שרוקדת,  אמא שמבשלת, אבא שמתפלל.  גם בבית  שלו היו חפלות. משם הדרך לחפלות של היכל התרבות  וקיסריה לא הייתה

אנדרו לויד וובר על Love Never Diesראמין קארימלו שר Till I Hear You Sing

הוא היה איתה לפני שנה. צופה בשינוי שעובר עליה, לא קיים כבר בעולמה הרומנטי, מתבונן בו בסרקזם ובציניות ("בחורות יוצאות לדייטים/ ומזמן הפכת גנובה/ אך כולם תמיד רומנטיים בתחילת האהבה") . הפיכתה ל"מלאך" היא אולי חיובית מבחינתה ("מגדלת זוג כנפיים") שינוי

Hurricane – מיצירות הרוק המרגשות ששמעתי בשנים האחרונות. מפסגותיו הדרמטיות של ג'ארד לטו. בשיתוף עם קניה ווסט   קרא עוד

מדהים איך בעז שרעבי משקיע כל כך הרבה רגש, עצב ונשמה בשיר אקראי על מילים ונשמה. יש איזשהו גבול לא מסומן שעובר בין מילים של פשטות לבין מילים של פשטנות. רגל אחת פה – וזוהי פשטות יפה, כובשת ומשכנעת. רגל

היא זמרת מהיחידות בסוגה בעולם שמסוגלת לטפל כמעט בכול שיר איכותי, תהיה זו בלדה סקוטית או ביטלס או  ליאונרד כהן קרא עוד

סקעת בשלב הגמר.  וכבר מרימים רף ציפיות. מקום ראשון נכון לעכשיו?  בואו לא ניסחף. אנטישמים ושונאי ישראל לא חסר, אם כי לא תמיד העולם נגדנו. שירים לפעמים ממיסים גם לבבות לא ידידותיים. אפשר עוד לשנות לצרפתית? אין לי שום ספק שאז היה מגיע

עידו רצון מתפעם  בשירה ובמנגינה שמהלכת עליך בהאזנה ראשונה – מצליחה להעביר את ערגתו. מבקש לעצמו "את כל הטוב שבעולם" (היסחפות שכזו), אבל גם "מנות קטנות עצב" (איזונים, איזונים) וגם קצת נחמה מתוך תחושה "שתכף זה נגמר". ובמילים אחרות: מין

עוזי פוקס מתרפק לא רק על ג'ו קוקר גם "לילות משי לבן" של המודי בלוז חוזרים מהסיקסטיז.

אינטרפרטציה מוצלחת ,או בלשון הפופ Cover Version מיוחד, לשיר מוכר, תלויה לפחות בשני גורמים: א. אהבתך למקור ב. יכולתך להעניק לשיר משהו משלך, רצוי ייחודי, שיחולל חוויה חדשה. שלמה בר בחר בחירה נפלאה. שיר קצר, שהוא עולם ומלואו, שני בתים.

האהבה של המטייל הישראלי להודו ולסביבותיה – יש והיא מסתיימת בהרפתקה קצרה לקראת "הכניסה לחיים", יש שהיא מתארכת ליותר מאשר טיול תרמילאים מתוך התאהבות אמיתית, לעיתים רחוקות יותר היא הופכת למטמורפוזה אישית של ממש. למהפך חיים תרבותי. הצלילים מגיעים מ"שושן",

חוזרים למחוזות הישנים, איך ששרו פעם שירים, מנגינה פשוטה, לא תחכום, לא יומרה. לחן, פזמון ורגש. פעם שרו ככה. פסטיבל הזמר והפזמון שנת משהו. מנגינה שמתעוררת כמו המיית יונים. מה שר דנוך? יש תקווה שלחיים יש ערך. אומר השיר. עוד

קודם כל – שלא נשכח: שמה של קרן אן מככב באלבום החדש של סטייסי קנט. קנט שרה את Jardin D'hiver הלהיט הגדול של קרן אן זיידל את בנג'מין ביוליי – בעידון-עיבוד יפהפה לפסנתר (ולשריקה) שיר שבשבילו בלבד שווה להשיג את

When I'm walkin' down the street, they say "hey sexy!",When I'm dancin' in the club, they say "hey sexy!", When I'm drivin' in my car, or I'm standin' at the bar, It don't matter where I are, they say "hey

כוונת הקאמבק  של עוזי פוקס להחזיר לעצמו משהו מעלומי הרוק של פעם, כשהמודי בלוז היו בשיא פריחתם עם   Nights in White Satin  קרא עוד