מוסיקה ברזילאית

את "One For All" ניגנה השישייה בתחילת החצי השני של הערב. זהו הקטע היחיד שעל שמו נקרא ההרכב, למעשה הקטע שסטיב דיוויס, נגן הטרומבון של הערב, כתב בשביל חבורת המסנג'רס של ארט בלייקי קרא עוד

באתי לתמונע להמשך חווית "פרח קיר".  חגיגה קטנה בחושך, הגם שבחוץ אזור המוסכים הסואן של שונצינו ששבק לשישי – עדיין זרחה השמש.  קרא עוד

שילה פרבר כתבה שיר שהמתין לסוף המופע – "יום אחד גם את תמותי", אבל הסיום היה פחות פסימי. אפילו מידה של אופטימיות מחויכת: צירפה ל"יהיה בסדר" את שני האורחים שלה, אביגיל רוז ודניאל סולומון, וגם טיפסה על שולחן לשיר "אדם חופשי",

רוח קודרת חדשה מנשבת בגבה של BRMC אחת עשרה שנה אחרי שהגראג' רוקרס פיטר הייז ורוברט לבון מסאן פרנציסקו בין יצאו לדרך. רוק אמריקני מהודק, מסוגנן שניכר כמעט בכל קטע החל מ – Conscience Killer, "רוצח בעל מצפון". לפעמים שועטים

הפילהרמונית  הישראלית כללה בתוכנית הרפטואר השנתי שלה מצעד זמרי פופ. קשה לומר שמי שעומד מאחורי היוזמה לעשות "קלסיקה אחרת" היתווה לה קו אקלקטי עם קונספט אומנותי. בבסיסה זו סדרת פרומו פופוליסטית, שאינה מבחינה בין מוסיקת איכות ומוסיקת חתונות, בין זמר ארצישראלי

רוני דלומי שאחרי כוכב נולד עולה על האוטוסטראדה הראשית. מעתה האס.אמ.אסים כבר לא יקבעו. אפשר לבחון היום קריירות של בוגרות כוכב. נינט – שבחרה במסלול מאוד ייחודי ובלתי מתפשר. שירי מיימון שבחרה במיינסטרים שטוב למידותיה המצוינות. מיי פיינגולד שמנסה לעלות

נשמע כמו פרודיה על הז'אנר, למרות שאילן נורי בטח לא התכוון לצחוק: נורי כואב ודואב את המכשפה שאיתו, אבל מביא אותה צוהל. יענו – דיכאון שמח.  יביאו את זה לאולם החתונות – החתן יתבאס. עלול לברוח. הבנאדם נתן לה הכל, שר

בכל הכאוס בחוץ, אומר אריאל הורוביץ, ועל רקע העובדה, שאין לי אמונה שיש לעולם הזה תקנה – נשאר להיאחז באהבה הפרטית, וגם עליה יש לשמור מכל משמר: "כמו על נר בוער ברוח שעוד רגע הוא דועך/בגופי אני שומר על אהבתך".

דני גריסט (Danny Grissett) מניו-יורק מתבלבל ב"בוקר טוב" בסביבות אחת עשרה בלילה. אבל הג'ט לג לא השפיע על המוסיקה קרא עוד

ארט ברוט, ההרכב שמגיע לישראל שלח לנו את הקליפ-מערכון הזה. הארץ נהדרת שלהם…

ארט ברוט, ההרכב שמגיע לישראל שלח לנו את הקליפ-מערכון הזה. הארץ נהדרת שלהם. השיר? מוסיקה או סקס? מה יותר חשוב ביניהם? הם צריכים להשתלב? שיר תשוקה. על פס הקול שמתלווה לחיים. לאהבה. הדובר בשיר, אוהב המוסיקה חייב לחלק אהבתו למוסיקה

ארט ברוט על שם הגדרתו של ז'אן דבופה הצייר הצרפתי לאמנות אאוטסיידרית שנעשית ע"י אסירים, זאבים מתבודדים, משוגעים ואחרים שבשוליים. להקה דרום לונדונית, מנגנת ארט-פאנק או "ארט ווייב" כפי שהגדיר עיתון רוק, במרכזה אדי ארגוס – . Eddie Argos נמצא בפרונט

אביב גפן בתוכנית "עובדה" בערוץ 2, ניסה לצאת מסוגיית אייל גולן בהתחסדות קלה – "לא לשכוח שזה רק בידור". הצחיקני. גפן יכול לסמן גבולות? ומה הוא – לא בידור?  אין לי ספק שגם המוסיקה שלו עונה על משמעות המושג – entertainment,

שנתחיל במגע אינטימי? הכי אנושי. ערן צור רוצה לספר באלבום הזה על כל מה שאנושי. כולל מגעים אינטימיים. למשל, כשהוא "מרפרף כמו פרפר" – סביב הנשיות שלה (מס. 14 בדיסק) נוגע בלי לגעת ממש. מתבונן בפרטים הקטנים שבה. הריחוק מייצר את

הטון והאווירה משדרים הלך הנפש של דכדוך. הבנאדם קם בבוקר ומרגיש רע. מכניס עשן סיגריות לריאות, הקפה פושר, העולם כבר דוהר, אבל הוא לא מוצא עניין אפילו בשיר שהוא כבר כתב… ואז יוצאת בת קול שמנסה לרכך. צריך רק להוציא ראש

ברטרוספקטיבה יש שירים שהזמן לא היטיב עימם למרות איכויותיהם הגבוהות. זה האלבום הזה, שהוא כמעט כולו יצירתו של דוד ד'אור בהפקה עדכנית  מלוטשת ורבת המצאות של עופר מאירי. "כשאת שואלת ושוב כמובן" (יהונתן גפן/ דוד ד'אור ועופר מאירי) הוא מהשירים

דניאל בן-חיים כבר מיומן בלשיר כל מה שמספקים לו. העיקר שיזניק למרומי היכלי הכלולות, לערוצי ההורדות, לאפליקציות של הסלולר. שיר שמחות ים-תיכוני מהסוג שאני מתקשה להאמין שעוד כותבים. אולי רוקדים. דוד זיגמן – אתה כותב או מפעיל מכונת מילים רנדומאלית? לא נסיכה,

דני גריסט (Danny Grissett) מניו-יורק מתבלבל ב"בוקר טוב" בסביבות אחת עשרה בלילה. אבל הג'ט לג לא השפיע על המוסיקה. גריסט הגיע לסדרת ג'אז חם להצדיע להרבי הנקוק, אחד מענקי הג'אז בכל הזמנים. המסורת והתרבות מנצחות. כמו ברוב סדרת ג'אז חם

ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה / מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה / קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה / פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה. בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה / יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה / אל

הדיסק נפתח בכוראל כמו כנסייתי,  צלילי צ'לו ושירה מלודית להפליא מלאת כאב שאינה מרמזת על מכת הדציבלים בהמשך. השיר Scissor מגיע בפתחו אלבום חמישי של הרוקרים האמריקנים, ולאוהבי ההגדרות יש שפע אפשרויות, שאינן מובילות למסלול אחד. למשל: אוונגרד פוסט פאנק אקספרימנטאלי

דוד ד'אור נע בין עגמומיות מתקתקה, רגשנות מלודית, קצב וקישוטים אוריינטליים. פרט לשיר לסלואו אחד יפהפה כשלעצמו של ארקדי דוכין – רגשני לאללה, כל המילים והלחנים הם של הזמר. זה אלבום מפתיע בשפע מנגינות קליטות, ובהפקה מוסיקלית עדכנית שמשדרגת את

אם בלב מעניקי הדוז-פואה פועם לב רומנטי חסר תקנה – אז הראל סקעת לוקח את האירוויזיון בהליכה.

אני שומע את Unexpected הפאנקיי בפתיחה, ואומר: דווקא הריתם נ' בלוז הצפוי של אנג'י סטון הוא מה שיתפוס את שוחרי הסגנון הותיקים, שאינם מתעקשים על אלישיה קיז ומוכנים לקבל את ה – neo-soul. של אנג'י. באלבומיה הקודמים היא ניסתה היפ

הסך הכל שנשאר מהערב הזה היה פחות "מותק" ויותר מצעד פזמוניה. ערב ערוך טוב, קולח ונהנה מאורחות מצוינות – ורד פיקר, אלונה דניאל, עלמה זוהר שעלו לגוון לה.  קרא עוד

עצב. פחד בחלון. האוהבים המיוסרים נצמדים לחלון, זגוגית סדוקה, שתיקה, דמעות של דם בגרון. הבחור ננטש ע"י אהובתו. הסבל שלו מתואר באמצעות מה שהשאירה מאחוריה: "השארת לי רק מילים, מקלט בין הצללים, ספרים מסודרים ובין החדרים השארת לי רק מילים

לפעמים דווקא פשטות עדיפה על חוסר בהירות – משפטים קטועים, או מחוברים בצורה מלאכותית. ושוב סיטואציה של אוהב, שנמצא רחוק מאהובתו, ומנסה לשחזר רגשות שזכורים לו מהקשר ביניהם, ועד כמה ריק בלעדי האהובה. הריקות נבנית על רקע השעון שממחיש את

סקעת מבכה-זועק את אהבתו. רומנטי עד נואשות. הזמן לקח אותה רחוק. "צל לדמותך אני נשאר בך לא נוגע ונשבר" – ללא ספק הטקסט היותר שירי מבין המתחרים על הקדם אירוויזיון. הכאב מגיע מתוך הזכרות בקשר שהיה ואבד, כי אהובתו רחוקה

שיר אהבה פשוט. האוהב מוצא מפלט ונחמה בחיק אהובתו, וגם נותן לה מעצמו, בשעה שהעולם מסביב מנוכר. הטון הנוגה של סקעת מתרפק על אהבתו לשעבר. בתחילת השיר – סולם מינורי ושירה מלטפת במילים יפות "ניגנת בשבילי עד אחרון מיתרייך" וגם

איזה קיץ בפתח: גם להקת פלסיבו PLACEBO מגיעה לישראל ותופיע ביוני בגני התערוכה ב-5.6 (מחיר הכרטיס – 225 שקלים) הלהקה הבריטית שהוקמה ב- 1994 על ידי בריאן מולקו (גיטרה ושירה) וסטפן אולסדל הוציאה עד היום 6 אלבומים שנמכרו בכ-10 מיליון

הרכב הכוכבים האמריקאי "One For All" מגיע לישראל להופעה במחווה למתופף האגדי ארט בלייקי ו"שליחי הג'אז" במסגרת "בצעדי ענק" סדרת הג'אז במשכן (ו', 19.3) "כולם למען אחד" (אחד הקטעים המפורסמים מהרפרטואר של בלייקי) מגיעים לשחזר את השישייה הקלאסית מהשישים בראשותו