במה להתחיל? בפרחים שזרמו נונסטופ לבמה? בהתפרצויות ההערצה? ב"חורשת האקליפטוס" שהיא שרה (בעברית) כשהיא ישובה על הפסנתר? אינני דובר צרפתית, אבל צרפתית –כשהיא מגיעה בשנסון לירי אמיתי ועוד מיפהפייה שיופיה אינו ידוע, יכולה להרוג אותי ברכות. כשלארה פביאן שרה Je
אני מקשיב ל"בדיוק בזמן" – הגיע בשבילי בדיוק בזמן, דודו שר על מישהי שהגיע בזמן הנכון להצילו. למוסיקה שותף רועי שופן. הטון, הסלסול מעבירים אמת פנימית. סטיבי וונדר המקומי? נלך על זה. ואחרי השיר ובסיומו של אלבום הלייב אני שואל?
להקשיב לפסקול בלי לראות את הסרט? אין כמובן תשובה אחת. שיר הנושא שפותח את "אליס בארץ הפלאות" המוגש בהרמוניה שמיימית שווה האזנה בלי שום קשר לסרט, אבל אחרי שראית (בתלת-מימד) החוויה כמעט מושלמת. יצירתו יפת הצליל של דני אלפמן (בתמונה) היא
הנחמה של הדג נחש, מיוצגת ע"י המוסיקה המנחמת את עם ישראל. והיא הגיעה על הדבש ועל הכיפאק עם קיסר החשמלית של המזרחית
שאנן, גיא, יאיא ושות' מזניקים את 6 בלייב. שנה שהם עוסקים ביצירה ובבישול. הגיע הזמן להגיש. הגענו למועדון התיאטרון לראיין, לשמוע, לתעד. קרא עוד
שירים מולחנים מזוהים באופן טבעי עם מבצעיהם. מצב אידיאלי: כשהמבצע הוא גם כותב השיר. הסינגר שהוא גם הסונגרייטר. השנים האחרונות די הרעו עם כותבי שירים מקצוענים. אהוד מנור ז"ל פרח תמיד, אבל גם הוא חש שהימים אינם מיטיבים עם כותבים
אז מהו האושר הסמוי? מהו אושר לפני שהוא סמוי? בואו נבדוק אצל יובל בנאי: "לוהט בלילה קר, אש בעצמות, הופכת אותי לזר, שובר הלבבות, מאה ועשר קילומטר/ רחוק מהאזור"… מה זה מאה ועשר קילומטר בתל-אביב כדי לחוות את האושר הנסתר,
שניר להב כתב את שיר היחדיו הלאומי שלו. גרוב כנעני שרים אנחנו בני העם הכנעני, כולנו נועדנו לחיות ביחד,כי למרות הערבוב בזהות – אנחנו דומים. צריכים לאחד את המוצל. העכשו מרקיד את כולנו ביחד. מה אגיד: לא הכי מתאימה לי
להקה דרום לונדונית, מנגנת ארט-פאנק או "ארט ווייב" כפי שהגדיר עיתון רוק, במרכזה אדי ארגוס Eddie Argos מגיעה להופעות בארץ
יפו, סוף מרץ 2010. בטלוויזיה משדרים מכבי ת"א, משחק יורוליג קובע. יש מי שתכנן את הערב אחרת. בשדרות ירושלים משתרך תור ארוך. ליד מועדון התיאטרון. בפנים, שעה לפני חצות. יושבים על המדרגות בין האולם לקומה השנייה. ממתינים להדג נחש אלבום
מוסיקה איטליאנו נכון לעכשיו. עונג. המשוררים, הסינגרסונגריייטרים החשובים, חיבור של מסורת ומודרני, מסורת איטלקית חוברת לבוסה, לרגאיי, לג'אז . לא יודע אם השמות יגידו משהו. למשל: ג'יורג'יו קונטה וג'יאנמריה טסטה – שניים מהמשוררים זמרים החשובים כיום באיטליה שמשלבים שירה והומור
סוג הטקסטים שממחזר את הממוחזר. בהבדל מנייר, מילים רצוי לא למחזר, אבל יוסי בן דוד ממשיך לחשוב ככה: היא מלאך, הוא עף (אחרת איך יפגוש המלאך?) אבל מה – הוא שבר כלי, חשך עולמו, ויש גם תפילה והבטחה שהוא ייתן
השמיעו שיר חדש בצהרי יום בזאפה – "לא יכול לישון". פתאום עברי ואסף על במה אחת. מה יום מיומיים. גם כששלום חנוך ושלמה ארצי חברו הרמתי גבה. אבל נראה שאנחנו צריכים להשאיר גבות בגובה המצח הרגיל. אביב הגיע, הפסטיבלים בפתח
הבנים כבר אינם להקת בנים, בטח לא אחרי מותו הטראגי של סטפאן גייטלי, אחד משני הסולנים, בשנה שעברה. הטון הכללי יותר מדוכדך באופן טבעי. זהו אלבום האולפן הרביעי של החבורה והראשון כרביעייה, עם Gave It All Away האמוציונאלי מאת Mika
ביולי 2009 בהופעת השקת האלבום "בסוף מתרגלים להכל" אירח דוד טסה את הזמרת עלמה זוהר לדואטים חד-פעמיים קרא עוד
הציורים, הצלילים – ריח הישן. הפשטות. המנגינות שאינן מתחשבות בזמן. אני הולך ליפול לקלישאה – "הישנה והטובה", אבל יש בדיסק החדש בזה יותר מזה. שמעתי 16 שירים. הכמות אינה קובעת. אבל לעיתים 12 עדיפים על 16. על "ברוך הבא" למשל,
הרומנטיקן הבלתי נלאה יפגוש אתכם בדיסק השני – הוא והפסנתר. אבל רמי קלינשטיין הוא אותו הרומנטיקן בדיסק הראשון – עם "המועצה" ב"צעיר לנצח" בליווי החשמליות. שני ערבים שהוקלטו בזה אחר זה במועדון זאפה בדצמבר 2009. רמי קלינשטיין הוא אותו רומנטיקן,
דודו טסה 2009 הוא יוצר וזמר אקלקטי, שפורש בהופעה שלו את כל הקשת שמרכיבה תעודת הזהות המוסיקלית שלו. זה הולך מקיצוניות לקיצוניות. יש לו על הבמה מתופפת רוק עתירת אנרגיות. יש לו נגני מיתר קלאסיים. יש לו נגן קנון מזרחי.
שילה פרבר הזמינה את דניאל סלומון למופע השקת אלבומה החדש. והסבירה מדוע העדיפה את השיר "עדיף"
יו לה טנגו הוא טריו שנראה ונשמע כהרכב האינדי המושלם לקהל ולמבקרים קרא עוד
הזמר נסחף. עף גבוה. החיוך שלה, הגומות שלה. ממכרת אותו. למה שלא יגיד לה בעצמו? מדוע מבקש "תגידו לה", כשהוא לא יכול "לחכות עוד דקה"? מתבייש? הרי אם הוא בטוח שהוא הולך לנצח ולזכות בא, אז יאללה, למה בעזרת מתווכים?
יו לה טנגו הוא טריו שנראה ונשמע כהרכב האינדי המושלם לקהל ולמבקרים. הם נראים למראית עין נינוחים מאוד Cool, תחושה של ענוה מיוחדת על הבמה, לבושים בבגדי פיקניק, פשטות בולטת אולי אפילו מכוונת, על פניו – נראים שקטים רגועים, הגונים
Knob מגיעין מהכפר המקומי אל הצ'יל הגלובלי באוסף חדש – Chillout Cafe vol 1
מחפשים אצלנו את הזוהר ארגוב החדש. תקשיבו לשמעון בוסקילה ב"יא מאמא", דואט עם מימון. למה לחפש.?
מה לו ולה? הרמתי גבה. מה הקומבינה? מה לנסיכת הפופ ולטרובדור הזמר המרוקאי? זה כמו שהפגשתם את שב חאלד עם מריה קארי על במה אחת. הנועדו זה לזו? קרא עוד
נזכרתי בג'ניס ג'ופלין. הייתי שולח לה את השיר הזה. אוריאנה שפי כתבה בשביל זמרת מהסוג שלה. הדוברת מבקשת לשים קץ לסיוט היחסים. תחתית הבקבוק – מתאים לה. מחכה לסוף. הגיע גם הזמן שתפסיק לחלק אותו לאוהב או אויב. המוות מיישר
עוזי חיטמן שייך רק למוסיקה הים-תיכונית? מישהו חייב להסביר את המהלך האפוטרופסי. נכון שהוא כתב לזמרי המוסיקה הים-תיכונית, אבל בטח לא רק. פרויקט שנקרא "עבודה עברית" חייב לשתף את המוסיקה הישראלית על שלל זמריה-הרכביה וסגנונותיה בלי להעדיף ז'אנר מסוים רק
אודי דווידי בראיון ל"ידיעות" לרגל צאת אלבומו החדש טען כי "המוזיקה היהודית מתחזקת ברדיו מפני שבשנים האחרונות אנשים מחפשים את האמונה – היא עוברת תהליך דומה לשזה שעברה המוזיקה המזרחית או הים-תיכונית, בהתחלה שמו אותה בגטו והיא קופחה, עד שבסוף
בדיסק הבכורה של חברת Girls Aloud מנשבות רוחות פופ רעננות עתירות ריתם נ'בלוז. Will I Am מצטרף אליה בשיר הפותח "שלוש מילים" ובעוד שני שירים, ביניהם הסינגל השני באלבום – Heartbreaker. בין המפיקים באלבום Syence, שעבד עם ביונסה, Fraser T Smith
