האלסי The Great Impersonator
יש כבר סיכומי שנה שקובעים כי "החקיין הגדול" של הלסי (30) הוא התקליט השאפתני ביותר של 2024 של אמן פופ או אחד הטובים של השנה. באלבום הווידוי הקונספטואלי הזה, הלסי בוחנת מי היא תהיה כאמנית וכאדם אילו הייתה קיימת לאורך
יש כבר סיכומי שנה שקובעים כי "החקיין הגדול" של הלסי (30) הוא התקליט השאפתני ביותר של 2024 של אמן פופ או אחד הטובים של השנה. באלבום הווידוי הקונספטואלי הזה, הלסי בוחנת מי היא תהיה כאמנית וכאדם אילו הייתה קיימת לאורך
טון הרגש הגואה של אביתר בנאי נישא על מנגינה מעוררת געגועים. הוא פונה אליה כמי שמציע לה את האפשרות האחרת בחייה – להשתחרר לברוח בריחה ספונטנית לאור הזריחה גם בלי שמישהו ירדוף אחריה. למעשה בריחה מהדברים הפנימיים שגורמים לעייפותה – עד
הקלטה חיה מההופעה של הדלתות בבוסטון ארנה ב-10 באפריל. מי שיקשיב היטב, אולי יזהה מוריסון לא הכי מאוזן בלשון המעטה. האיש נשמע הולל ושתוי, וזה הולך ונהיה גרוע ככל שההופעה מתקדמת יש טוענים שבשנה הזו, האיש כבר לא מה שהיה
פול סיימון הרגיש צורך להיחלץ מד’ האמות של האולפן הסגור כדי לשאוב השראה, ויצא לדרום אפריקה תוך סיכון שיחטוף על הראש, כיוון שדרא"פ הייתה אז תחת שלטון האפרטהייד, כדי להתחבר עם בכירי המוסיקאים שם. אפשר לנסח זאת מתוך עדותו של
היא מתחננת ללכת אחריו לנצח, משתפת את איתני הטבע בסערה העוברת עליה. רוני אלטר בגרסה לשיר של הזמרת השבדית ליקי לי בליווי אלון לוטרינגר. חזרתי לשיר הזה, אחרי ששמעתי אותו כרקע לתוכנית ספורט בטלוויזיה. Follow Rivers הוא שיר על תשוקה
עשתה בחוכמה להקת "אמריקה". איך אפשר להוציא 12 חדשים כאשר מכירים אותה בעיקר מהלהיטים הישנים. אחרי הכל "אמריקה" מוכרת בזכות Horse With No Name, (דגימת סאונד למטה) "ונטורה הייוויי", "אל תחצה את הנהר", , Sister Golden Hair וגם ,Only In Your
הביקורת נסחפה בצדק: "בילי אייליש היא העתיד", "הקול של דור". "הזמן של בילי אייליש הוא עכשיו … היא כבר לא תופעה שמתקרבת מאחור – היא כאן, מעוצבת לגמרי, מוכנה לשלוט". צריכים להאזין כדי להבין. אייליש משקפת כוכבת פופ של הדור
הרולינג סטון בחר בקרייזי של גנרלס ברקלי לשיר העשור הקודם. (2000-2010) למה? האם זהו השיר הטוב-חשוב-מיוחד של העשור? לא בטוח שאני מעוניין לדעת מדוע השיר הזה נבחר ע"י המגזין הפופולארי לזכות בתואר. זוהי גם אחת הסיבות שאני לא אוהב לדרג. המושג
אלבום האולפן השלישי של בילי אייליש. המבקרים היו מאוד אופטימיים לגביו, וזו היתה אופטימיות מוצדקת. יש מי שכינה את האלבום "המפתיע והאינטימי". בילי כתבה באינסטגרם שהיא ואחיה ושותפה ליצירה, פיניאס או'קונל, "הכניסו כל כך הרבה לאלבום הזה ומעולם לא אהבו
דיוויד גילמור, גיטריסט וסולן פינק פלויד לשעבר, גייס את בתו רומני בת ה-22 לשיר חדש, Between Two Points, מתוך אלבום הסולו החמישי שלו Luck And Strong. השיר הוא קאבר לשיר 'Between Two Points' של The Montgolfier Brothers משנת 1999, שאומר:
לאחר שסיימון וגרפונקל נפרדו, פול המשיך סולו, והוציא אלבום אחרי אלבום כמעט כולן מצליחים. האוסף הזה כולל 36 שירים חיוניים למתחילים ולמתקדמים. נתחיל באיכות הצליל, כי זה אולי יתרון המשמעותי הבולט באוסף החדש על פני אוספים קודמים של סיימון. פשוט
געגוע למלודיות ולעיבודים המשכרים של המודי בלוז. האוסף מקיף שירים מ-30 שנות להקה, nפסגות בכתיבה של ג'סטין הייווארד Justin Hayward וג'ון לודג' John Lodge. השירים רצים מ – Go Now של 1964, שהיה הלהיט הגדול של הלהקה בבריטניה, ועד I
"כשאתה עולה על מיטתך/ וכשאתה נועל הדלת / חשוב על אלה/ בחושך ובקור בגלל שאין מספיק אהבה לכולם סימפטיה/ היא מה שאנחנו צריכים ידידי/ סימפטיה היא מה שאנחנו צריכים ידידי בגלל שאין מספיק אהבה לכולם" Rare Bird הייתה אחת הלהקות
מהי אהבה? אהוד מנור ניסה לפענח את הקושיה במילים פשוטות. אהבה היא פחד וכאב, אבל גם נכונות לוותר: ו"אולי נלמד לוותר עד/ לתת יותר/ עד שתיוותר רק אהבתנו". מילים פשוטות: ננקה הרעשים מסביבה עד שתישאר רק היא, נטו. המילים לא
זוהרה שרה שיר משמר עצמי – הוראות שרידות לא ליפול, למצוא את המציל שלה אחרי חרדה מתוך הכרה שהסערה כבר מאחוריה. "You're not falling now, it's just how it is, we're on the ground tripping fake holes", ולפי עדות דף
מוזיקת פופ סופיסטי (מתוחכם) מתפתחת מאמצע שנות ה-80 כנצר של תנועת הגל החדש. שילוב של פופ, ניו ווייב עם אלמנטים של ג'אז, מוסיקת נשמה ומוזיקת עולם, וכתוצאה מכך ז'אנר האזנה אלגנטי. שירי פופ סופיסטי אלה נבחרו ודורגו בהתחשב בפופולריות הראשונית
אריק ברדון סולן "החיות" היה בן 10 כששמע לראשונה את "בית השמש העולה", שיר פולק ישן שהוקלט לראשונה ע"י הזמר ג'וש ווייט. המילים לא ממש דיברו אליו. הלחן – לא הרפה ממנו. אנחנו מדברים על נער צפון אנגליה, בפרבר מתועש של
קשה לחשוב על הפעם האחרונה שבה בחרה להקה לפתוח את אלבום הבכורה שלה עם פתיח תזמורתי. אבל ככה מתחילה הופעת הבכורה של "מסיבת ארוחת הערב האחרונה": כלי נשיפה וכלי מיתר וצליל נבל מייצרים את האוברטורה. זה כל כך גרנדיוזי, שאפילו
הפסנתר והטון מזכירים בפתיחה את אלטון ג'ון. שיר חזק של תוגה עמוקה ותפילה. מוסיקה של פואטיקה נדירה באיכותה. על אהבה, אמונה, דת (ציניות כלפי הכנסייה) יחסים, סקס, חופש דת, חיים ומוות. את המעמסה הלירית-תחושתית הזו נטל על כתפיו בחור בן
עצרי הכל. העולם על המתנה. נסי להוציא מהרע טוב. נפגש בחלל, ואני אקח אותך איתי על רקטה. קיימא הלא הוא אורי טולדנו חוזר לתקופה שהעולם נעצר, והיה בהמתנה. איך קיבלנו את השינויים שהסיטואציה כפתה על הזוגיות? איך הצלחנו לשמור על
זה ישראלי? התוצאה – מאוד לא. עדי לוי וברק ויינר שמגיעים מאחורי של הפופ המקומי, (כתיבה, הפקה) יצרו שיר אווירה יפהפה באנגלית. על יחסים בינו ובינה. שקיפות, רגשות, תסכולים. זה הכל או לא כלום / אני בלעדיך זה לא מה
זה אחד האוספים היפים של להקת סוונטיז בריטית שיצאה ממנצ'סטר ב-1970 (הזמר-גיטריסט, גראהם גולדמן הזמר-גיטריסט, אריק סטיוארט, קווין גודלי, לול קרים) כל הגדולים של 10cc – הלהקה שקראה לעצמה ע"ש כמות פליטת הזרע הזכרית – שירים מעוררי בלוטות נוסטלגיה, ארט
"האם זה אמיתי/ או רק חלום/ נלכדתי במפולת/ אין מפלט מהמציאות/ פתח את עיניך/ הרם ראשך לשמיים וראה/ אני בסך הכל נער עני לא זקוק לאהדה/ מפני שאני חסר דאגות/ פעם קצת למעלה, פעם קצת למטה/ לכל כיוון שהרוח
אכתוב את שמו באנגלית Gabriel Guy. חברת יוניברסל מיוזיק העולמית שהחתימה אותו, לא תציג אותו כ"גיא גבריאל". הקשבתי לשיר פעמים ושלוש כדי להבין את המניע של החברה להחתים צעיר בן 21 שחופר חזק בעצמו. מי הם ה"בני זונות" שהוא שר
הפחד משינוי הוא למעשה פחד מאיבוד שליטה, ובחלק גדול מהמקרים פחד כזה מוביל להדחקת הצורך בשינוי ויישומו בפועל בתוך חיינו. פחד כזה מלווה בקושי רגשי המקשה ליישם פעולות כאלו ואחרות שמטרתן להוביל שינוי מהותי ומשמעותי בחיינו וזאת גם במקרים בהם
איך נשמעים השירים של "החלונות הגבוהים" כ – 55 שנים אחרי שהתקליט הזה יצא? הסטורית, ויתקנו אותי אם אני טועה, זה האלבום הראשון שאפשר להגיד עליו – אלבום פופ ישראלי. "האחראי" העיקרי הוא המלחין ומי שגם עיבד – שמוליק קראוס, ואילו שני האחרים
אלבומה החמישי של דייר סטרייטס הוא תקליט שנחרט חזק ב"תודעה המוסיקלית" הגלובלית וממשיך להיות דיסק מוביל. (מכירות של 13 מיליון עותקים) קלאסיקות רוק: Money For Nothing הוא סטירה של מארק נופלר על דור ה- MTV שממשיכה להיות אקטואלית. "Walk Of Life" הוא קטע רוקאבילי שאני ממשיך להתענג עליו.
השיר עונה על שאלת כל הזמנים: למה האהבה כל כך כואבת. בשביל תשובה לא צריכים להיות מומחים לתורת הנפש. לדניאלה תורג'מן יש תשובה משלה. כורעת תחת עומס הנפילות שלה. היא חוברת לעולם הזיה שמייצר הצליל של מטרופולין של עופר מאירי.
כמו באלבומים קודמים המסוגננים בתוגת תחושותיה, גם החדש משדר לעיתים קרובות קריאות כאב קשות. “Fuck me to death, love me till I love myself," תזיין אותי למוות, תאהב אותי עד שאני אוהב את עצמי", היא שרה בשיר על שמו נקרא
"המתאגרף" הוא הסינגל הראשון והעיקרי שיצא מאלבום האולפן החמישי של סיימון וגרפונקל, Bridge Over Troubled Water. האלבום יצא ב-1970, השיר יצא ב- 21 במרץ 1969. השיר, שנכתב על ידי פול סיימון, הוא בלדת פולק רוק. הטקסט, הוא ברובו ביוגרפי ובהשראה