שירים ישראלים חדשים

סווינג דה ג'יטאן

מיקי גבריאלוב של השנים האחרונות מסובב גלובוס. טרובדור ארצישראלי שהוא כור היתוך של סגנונות: יווני. תורכי, בזמנו – מלחין הבית של אריק איינשטיין, בעל אוריינטציה של חבירה לשירי משוררים (ביאליק ואלתרמן) יש תחושה שבבגרותו – גבריאלוב לא ממש החליט מה הוא

והכל מתהפך

האהבה ושברונה מצמיחים עוד ועוד הררי מילות רגש, ומעט מאוד שירים מקוריים. עוד לפני שאעבור ללחן ולביצוע – כותב הטקסט עשה שימוש בכל דימוי וקלישאה אפשריים לעוד גבב מילים שדוף-שחוק-חבוט על הנושא. לילה שחר מול חלום עטוף בלבן. וגם הפער

דינג דונג הגירסה הסופית

גרסה סופית לנציגת ישראל? הרבה שונה מהקודמת? ממש לא משהו שישנה את הסיפור, אלא אם כן היא הולכת להרביץ הופעה הורסת שתכניע את האויבים שלנו. מה דורש אירוויזיון אם לא משהו אינטרנשיונלי, אלא שלא כל משהו אינטרנשיונלי חייב להיות קונפקציה

המציאות שלנו

במציאות שלנו התחרות קשה: בטוח ששיר ביטון רוצה להיות המלכה החדשה. האם תהיה? לא פשוט: כוכב נולד, שממנו באה הציב לפחות אחת בז'אנר המיינסטרימי שלה – שלא תעשה לה חיים קלים – שירי מימון.  אני לא אומר נינט – כי נינט עשתה שינויים

זה בינך ובין אלוהים

"עולם הפוך ראיתי – אין שלם מלב שבור" אסתר שמיר מחפשת את הדרך אל השלם מתוך השבור. המסקנות מתוך השירים – יש מקום לאופטימיות. האם התשובות ברורות? לא בטוח, אבל הרצון למצוא אותן, התפילה להשגת הטוב היכולת להכיל את החסר

ארץ, שיר

אל תוציאו ישן מפני חדש, אומר הפתגם. בלעז קוראים לישן The Israeli Songbook. בעברית: השיר הארצישראלי. לפי אחינועם ניני – שירים ישראלים מובחרים בליווי תזמורת סימפונית, ריח הישן באיכויות קלאסיות. אחינועם ניני, מביאה את הקול והפרשנות שלה לשירים שמעולם לא ימותו. משב

מכה על חטא

שנבכה איתו? יש ברירה? בדף היח"צ כתוב: "להיט מרגש ושופך דמעות". אפשרות אחרת: להתגלגל מצחוק. פעם זה היה "סוחט דמעות". היום זה הרבה יותר עצוב – שופך דמעות. זרם של ברז. תבכו, תבכו איתו. תשפכו. גברים ממשיכים לבכות בלילה. מה

האחת שלי

"מלנכולי", שטרית את דוכין בעיבוד נדב ביטון, שיר 15, סוגר את האלבום. "האחת שלי" של יעקב למאי וטל שגב פותח. אילו הסדר היה הפוך, הייתי מכריז על מהפך. "מלנכולי" ממש לא תוכנן. הוא חלק מפרויקט 'שני צדדים למטבע' אשר מפגיש בין האומנים הבולטים

אושר גדול

קיסריה יש לו כבר? נוקיה? תעדכנו אותי. לפי הלהיטים שמיצרים עבורו יצרני הפופ הקליל הקליט והשטוח, הוא מגיע לשם. לא בדקנו עדיין אם יש לאבי בן אבו העוצמות  להחזיק שלושת אלפים וחמשת אלפים, אבל מתברר שהגיעו ימים, שאתה לא צריך

הכל מלמעלה

"זה הכל מלמעלה" ו"הו אלוהיי כמה טוב לי בחיי" ו"תודה אלוהיי על שהשמש מעליי". מה חדש תחת השמש? אמונה באלוקים? סאבלימינל עוד לא היה שם? אז בשביל להיות שם, הוא לוקח את זמיר הנשמה העונה לשם גד אלבז.  אלבז מתחבר

כשנגעת בי

יסמין אבן הולכת על אלבום חדש שיכיל בין השאר דואטים. כאן – עם סימה לוי דוכין, בלחן לשיר של מיכל סנונית. יש שירים ששווים דואט, כלומר השירה המשותפת היא חלק מקונטקסט. השיר הזה אינו מצדיק 2 זמרות. השת"פ הוא סוג

שמועות

מי אם לא אלתרמן. אין כמו אלתרמן לפתור בעיה של מלחין. השפה? "כרוזים"? "טלגרף"? "רדיו מציף את הרחוב בנאומים"? לא בדיוק מתאים לזמננו. אלא מה: תימצא תמיד "הצדקה אקטואלית". אלתרמן כתב על מסע שמועות ש"מתגלגל בריצה" – תחילה הוא כל

שיר נסיעה

לעולם לא מאוחר. תן לקולך לשיר את השירים שפעם בעבר, חיכית שאחרים יעשו בשבילך. גם זה סוג של יציאה לדרך. נפתלי אלטר, מלחין רב פעלים, (אביה של רוני אלטר)  שר על פרידה ולא מאישה או בגללה, כך הוא אומר לה

אין כבר זמן

כמה פשוט לעשות להיט קליט על סיטואציה לא פשוטה של לחיות על הקצה, כשהבנאדם מגלה שהכל נהרס לו, נדחה על ידה, נשאר עם עצמו, ובמצב נואש הולך ל"תמות נפשי" על מהות קיומו עם ספר תהילים, מחזיק ואקדח טעון ביד וגם

אני מאמין

אני לא מתלהב מטרנד הרמיקס, במיוחד כשהוא סתמי, מנותק מקונטקסט. עבודת הרה-מיקס יכולה להיעשות עם או בלי שיתוף פעולה של האמן. רוב האמנים בחו"ל נותנים יד חופשית לטכנאי המיקסים להתפרע עם השיר שלהם, לעשות בו כברצונם. אחרי הכל רוב עבודת

אין לך מה לדאוג

מה הקשר בין הטקסט והדרמה האישית של הראפר עידן בן-נון ל"שלחי לי תחתונים וגופיות" של עוזי פוקס? בן נון שר בהתרגשות על חייל קשה יום שמשרת את שירותו הצבאי ובגלל מצוקת פרנסה נאלץ לעבוד גם בעבודה רגילה – והכול תקוע בחייו,

עזוב

שיר בכורה מתוך שיתוף פעולה מסקרן בין עמיר בניון וגלי עטרי עוסק בתהום פעורה בינה ובינו מנקודת מבטה. מבהירה לו: הצעקות שלך עוברות לידי, אז רד מזה. במילא אינני שומעת. מצד שני – נקודת אור בחייה – בכל ניסן, התמימות

Ding Dong

מומחה (ויש הרבה) לענייני להיטים בעלי פוטנציאל זכייה באירוויזיון יגיד: אחלה להיט. שתלך על זה. שלגר חבל"ז. זה ברד-אנד-באטר של התחרות. ווינר! היא תביא גאווה לעם ישראל בפעם השנייה, תלוי כמובן מה תלבש וכמה פרובוקציה תתווסף. הגם שבשנים האחרונות, אינני מזהה מראש

טו דו דו

נחמדת, המנגינה הצוענית הזו. קלילות קולחת בשפה הצרפתית, אבל למה, לעזאזל, העברית מחליפה אותה?!. למה לא לתת לדאנס הזה להתגלגל באקצנט המתאים לו ולעשות אותו יותר אוניברסאלי. אתם רוצים לזכות בכמה שיותר דוז פואה, לא? הטקסט? מה שהוא גילה על

קח אותי

מתברר שרק לקראת תחחרות האירוויזיון זה קורה: זמרים וזמרות  מערבבים אנגלית ועברית. לטעמי –  מכה. אין יצור כזה – שיר בשתי שפות, אלא אם כן הערבוב מתבקש מהקונטקסט. אני יכול להבין את ה"סכיזופרניות" הזו – כשמייצגים את ישראל חייבים להניף את דגל

אור

הצוות סהר את קייקוב כבר מפתח מיומנויות אירוויזיונית בריאות, ואזהר שלא להגיד נוסחאות מניפולטיביות, כי צריכים כישרון גם למה שאוזניי שמעו: פופ שאינו עושה חשבון לפיינשמעקרים, זורם למקומות של עצב מהול בשמחה. השיר של חן אהרוני לקדם אירוויזיון (שיר שלישי בתחרות)

רק על אהבה

שיר ראשון בקדם אירוויזיון. רגש-רגש-רגש. הרבה רגש. עדי כהן לא תפספס שיר רגש על אהבה, במיוחד כשהיא זקוקה להרבה קולות. כהן שתפתח את התחרות, שרה את השיר בכל ליבה בטון עורג-מתחנן, לחן שפוגע ישירות, אם מדובר בתחושה סנטימנטלית. הטקסט באנגלית,

דילוג לתוכן